פורום אוצר החכמה

ברש"י כג פסוק כד הן עם כלביא יקום וגו' כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכו' ללבוש ציצית לקרוא את שמע ולהניח תפילין ע"כ
ודבריו קשים ביותר שהרי הקורא ק"ש בלא תפילין כמעיד עדות שקר וכו'
ובכמה ספרי השו"ת כתבו להוכיח מדברי רש"י שבמידה וכוונתו תיכף ומיד להניח תפילין אין בזה כל חשש - האם מישהו אכן נוהג כך.
ואולי יש איזה פשט אחר ברש"י
אשמח לשמוע דעת הרבנים דאתרא קדישא הדין.

הפשט הוא שהוא קם 5 דקות לפני סוף זמן ק"ש...אך ק"ק מהרישא "מתגברין כלביא וכו'".
[כתבתי כי ראיתי שלא נכתבה תגובה].

הערה יפה
מי מספרי השו"ת מדייק את זה ברש"י?

אמנם היה ניתן לתרץ בעלבתיש שרש"י לא התכוון שקודם קורא קרי"ש ורק אז מניח תפילין ורק מנה את המצוות של הבקר ולאו דוקא כסדר הזה.

עוד אפשר לומר שכל הדין שלא לקרוא קרי"ש בלי תפילין זה רק אם זאת הקרי"ש שלו בלחודיה, אמנם אם לאחר מכן בזמן התפילה שוב קורא קרי"ש עם תפילין, לית לן בה.
וראיתי לאחד מזקני האדמורים זצ"ל שנהג לקרוא קרי"ש מוקדם בבקר כדי להיות בטוח שלא יעבור זמן קרי"ש. ולאחר מכן אחרי הכנה דרבה פעמים רבות התעכב מאד בתפילת שחרית והתפלל מאוחר ואז קרא קרי"ש בתוך התפילה עם התפילין.

אצלי בחומש (דפוס וורשה) כתוב ללבוש ציצית ולהניח תפילין ולקרא את שמע. ואין שום קושיה.

הסתכלתי בחומש המאור ועשו מזה שתי גירסאות.

רש"י מצטט מדברי התנחומא י"ד ושם להדיא כתוב לקרוא את שמע ולהניח תפילין ועיין מש"ל ובעוד הרבה ספרים.
שו"ת בית יצחק או"ח סימן י"ז ועוד כמה שותי"ם אחרונים ואין הספרים ת"י כעת.
----
גם אני נפלאתי על שתי הגירסאות שלא מצאתי כן בשום מקום וגם מצויין אצלי שהגה"ק מלובלין ז"ל כתב לתרץ את מה שכתבתי לעיל מזה שאם דעתו להניח אח"כ תפילין אין חשש.
ויש להתיישב.

אצלי בתנחומא כתוב רק חוטפין ק"ש ולא מוזכר בכלל תפילין וציצית
וכן בתנחומא באבער

איפה מצאת שכתוב כלשון רש"י שהעתקת?

באמת שגם אצלי בתנחומא כך וכתבתי אלא ממה שציין אצלי מפעם.
כיון שמקורו של רש"י הוא כנראה מהתנחומא.
אך במשכיל לדוד להדיא עמד בזה
ואולי שיחקו כאן עם הרש"י - מוזר מאוד מה קורה כאן.
שהרי כל מקורו של רש"י הוא לכאו' בתנחומא.
ואפשר שאוכל עוד מעט להעתיק מדברי השותי"ם בת זמננו.

הן עם כלביא יקום. אין אומה בעולם כיוצא בהם. עמדו משינתן שחרית מיד חטופין במצות, בתפילין ובציצית ובק"ש וממליכין להב"ה, ומלחשין ומפליגין לדרך ארץ, ואם נתקל א' מהן ממליך להב"ה. לא ישכב עד יאכל טרף. כשהוא אומ' שמע ישראל וגו' ומלחש אחריו ברוך שם כבוד וכו', המזיקים בורחים ממנו לפי שהוא נמסר ביד המלאכים בזכות ק"ש משומרי יום לשומרי לילה, שנ' נפשי לי"י משומרים וגו', וכשבא לישן מפקיד רוחו ביד הב"ה שנאמר בידך אפקיד רוחי.

מתוך מדרש ילמדנו - מאן - ילקוט תלמוד תורה - פרשת בלק ד"ה כי לא נחש
ואפשר שזהו המקור לגירסה האחרת שהוכנס ברש"י?
ולעניין השות"ים לבטח יש את זה באוצר

אז עכשיו קשה מדוע תפילין לפני ציצית...
ובכל אופן לא מצינו מדרש שכתוב בו ק"ש לפני תפילין כמו שכתבת...

אז ככה הגירסה הנכונה ברש"י היא כמו שכתבתי לקרוא את שמע ולהניח תפילין.
מקורו איני יודע אך ידוע לי שגירסה זו היה גם לפני המשכיל דוד [וכן הוא בבאר בשדה כמדומני]
ולעצם הקושיא צ"ל לומר בזה:
שהמדובר הוא רק כלפי פסוק ראשון שמע ישראל וברוך שם שבזה אין קפידא לכאו'
ועיין עניינו או"ח סימן מ"ב ובשע"ת ס"ק י"ד בזה"ל ולפי"ז צריך להניח תפילין מקודם שלא יהא נראה כמעיד עדות שקר כשיאמר וקשרתם עכ"ל ומשמע אבל באמירת שמע ישראל ובשכמל"ו גרידא אין עדות שקר כשיאמר בלא תפילין היות וכל הבעייה היא הוקשרתם.
אמנם הדבר קשה מדברי המ"ב ס"ו ס"ק ט"ז שכתב כי כל תיבה ותיבה של ק"ש מצווה שיהיה עליו תפילין.
ומשמע שאין זה קשור לתיבת וקשרתם ולפי"ז באמת צ"ע אך האחרונים כבר התקשו להבין דברי המ"ב.
זה שאיני רוצה להזכיר את האחרונים... ד"ל
יאיר חשוב טוב לפני שאתה עונה שוב.
השאלה היא אם הבעיה תיבת וקשרתם או סתם יש איסור באמירת קריאת שמע ללא תפילין ולפי"ז גם בפסוק ראשון יש בעיה.
בנוגע למדרשים אפשר לסמוך על ידידינו חכם באשי שימצא את המדרש שמשם רש"י לקח את דבריו אם זה בילקוט שמעוני ועוד.

תולעת ספרים07 כתב:אז ככה הגירסה הנכונה ברש"י היא כמו שכתבתי לקרוא את שמע ולהניח תפילין.

קשה לומר הגרסא הנכונה, אכן בכל הדפוסים הישנים משנת ר"ל עד סוף שנות הש' מוזכר לפי הסדר ציצית ק"ש ותפילין, והשינוי היחיד בין הדפוסים הוא שבחלקם כתוב טלית במקום ציצית. אולם בכתבי יד יש גם גרסאות אחרות שבהם ק"ש הוא אחרון.

ראה גם בקישור דלהלן בעמוד 153 שבו הנוסח "להתעטף בציצית ולהניח תפילין ולקרוא ק"ש
http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/yahheb0228_1h.htm

כתבתי הגירסה הנכונה בהיות ואין דרכי ללמוד לפי כתבי יד וכדו' ולא הורגלתי בכך.
אני בדרך כלל נוטה לקבל את הגירסה אשר היה לפני הרא"ם הגו"א המשכיל לדוד ועוד כהנה.
עניין הגירסאות ושינוי הנוסחאות על פי כתבי יד ודפוסים ישנים שלא היה בפני המפרשים טעון אשכול בפני עצמו.
האם ניתן וראוי לתרץ קושייתו של המשכיל לדוד ועוד כהנה על פי כתבי יד וכפי שכבר כתבו לדון לגבי רמב"ם פרנקל כידוע
בכל אופן יישר כוחך גדול אשר הפנית אותי לשם.

בסיעתא דשמיא בדיוק משועמם אחד שלח לי תיקיה עם עשרות עלונים על פרשת שבוע, ושם בקול התאחדותנו של סאטמר ראיתי התייחסות לענין, הוצאתי משם את 2 העמודים שנוגעים לנושא מצ"ב.
[יתכן שהדברים הוזכרו כאן כבר, אך לא היתה לי סבלנות לעבור על הכל.]
וילמדו תו[ל]עים בינה.

חוששני שהעתיקו מתוך דברי הפורום דוק ותווכח שכתבו להדיא את מה שהעליתי כאן...

אם מישהו החכים בנושא אשמח אם ישתף אותי
מצאתי תשובת בעל המנחת יצחק בזה.

כן הגירסא ברש"י (רומא) משנת ר"ל (ואדי אלחגארא} משנת רל"ו

כפי שכתבתי באשכול אחר לא נותר בעולם כת"י מרש"י ועלינו לסמוך על ברלינר פלוס רא"ם מהרש"א גור אריה קצת על יוסף הלל. וספר הזכרון, שתיקנו מדעתם הרחבה הגדולה ואין לי כל ספק שכתבו כן ברוח קדשם, מי לנו גדול מהרא"ם שהמהרש"א מביא בחידושי אגדות, וכותב בתשובה כל שהוא שאין בכוחו לענות בשו"ת כי הוא עסוק רק בדברי רש"י.
אציין שעד נכון להיום טרם יצא רא"ם מתוקן כדבעי.
עיין גם אוה"ח הק' שכותב שרש"י כיוון לדעת חז"ל ממש.

---
ואם כבר אוה"ח לאחרונה כמה הוציאו ספרים ופירושים על אוה"ח הק' ולכן אספר מה אמר הרה"ק מבעלזא כאשר נכנס אליו מישהו בשאלה אם לעשות פי' על האוה"ח והשיב לו שזה מסוכן לבני הבית.
לבעל הסולם הסכים הרה"ק מבעלז לתת הסכמה, ואמר לאחיו להוסיף הסכמה מיוחדת משלו, באומרו, שרשב"י שמח בעולם העליון, על פירוש על הזוהר שנתחבר.... ב...

בפירוש התורה לרש"י קורטונה רכ"ב המופיע כאן (עמוד 233 ) http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/heb2009_h.htm

ישנו הוספה ברש"י "ולהתפלל" ראה צילום, ולא מצאתי בעוד מקומות.

אני לא מאמין שיש כזה דבר כת"י של רש"י.
וגם אם יש דבר כזה בעולם, לא נוכל להפריך בזה לא את הרא"ם ולא את הגור אריה. השווה חזו"א בעניין כת"י ומה שכתב ליברמן בתוספתא ומאמרו של הבלין בנידון.
גם הרב ש"ך התנגד אצל רמב"ם פרנקל שישנו ויתרצו לפי כת"י.
עלינו לקחת את רש"י כפי שראה אותו הנשר הגדול הרא"ם והגור אריה, ולא לפי כת"י - ראה רבי מרדכי ברויאר עם הכתר ועוד הרבה, בחוגים החרדים, לא תירצו לפי כת"י והנושא הוא ארוך, מני יום ובע"ה נמשיך אותו בהמשך.
מוקירך ברסלב

אני שמעתי במו אזני ממרן הגר"ח שבדק את ספרי צוה"ל בזה הלשון, דאס איז דאך רש"י ממש.

חיס כתב:בפירוש התורה לרש"י קורטונה רכ"ב המופיע כאן (עמוד 233 ) http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/heb2009_h.htm

ישנו הוספה ברש"י "ולהתפלל" ראה צילום, ולא מצאתי בעוד מקומות.

בדקתי שוב פעם בכמה כתבי יד ודפוסים ישנים ולא מצאתי כתוב ....מעניין....

הרב חיס שליט"א יש לנו על זה תשובה במנחת יצחק אולי תוכל להביא אותו, ונבדוק מהו כותב שם. גם הדברי יואל מאריך בעניין.
ואמר לי הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א שעם שו"ת דברי יציב זי"ע ניתן להתווכח, אך עם שות דברי יואל לא ניתן להתווכח.

אגב, כפי הידוע לך את שות דברי יציב לא כתב הוא עצמו אלא הרב שמרלר שליט"א חתנו של רבי מנדל גפנר ז"ל.
וידוע לי שהוא לא נתן להדפיסם כלל את התשובות, ורק כאשר נחלה בשנת תשמ"ח לערך החלו להדפיסם ללא רשותו.
לדעתי הרב שמרלר שליט"א לא ירד לסוף דעתו.
----
אמר לי פעם הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א שאם יש מישהו המזכיר לו את הכשרון של רבי אהרן קוטלר ז"ל זה בעל הדברי יציב.
עוד אספר, שבעת אשר בעל הדברי יציב התארס חזר אל הדברי יואל זי"ע ואז שאלו הדברי יואל לשמחה זו מהי עושה, וענהו בעל הדברי יציב, נבחנתי אצל הייטב לב על הש"ס בעל פה, וענהו הדברי יואל זי"ע תנוח דעתך, ואני נבחנתי אצלו גם על ד' חלקי שו"ע
תחת אחת השיחים.

ע"פ דברי המונקאטשער
שבדוקא קורין את שמע ורק אח"כ מניחים תפילין, ולהעיר שכן מייתי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בלקוטי שיחות - הודפס גם בשערי הלכה ומנהג ח"א.
אין קשה דס"ל כוותי'. וד"ל.

יין המשמח כתב:ע"פ דברי המונקאטשער

המונקטשער או הבוטשאשער ודי למבין

צ"ל הבוטשאשער

איני בקי בחיפושים ודי למבין

מפני הניק יין המשמח

חיס כתב:

חיס כתב:בפירוש התורה לרש"י קורטונה רכ"ב המופיע כאן (עמוד 233 ) http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/rashi/heb2009_h.htm

ישנו הוספה ברש"י "ולהתפלל" ראה צילום, ולא מצאתי בעוד מקומות.

בדקתי שוב פעם בכמה כתבי יד ודפוסים ישנים ולא מצאתי כתוב ....מעניין....

לפי רש"י הנ"ל כבר לא קשה מה שהקשה כאן

במדרש תנחומא כל העניין מוסב רק על קריאת שמע, עיי"ש.

דרך אגב, במדרש תנחומא שאצלי בבית, מהדורת צילום ממהדורת שצ'צ'ין תרכ"ד, טעות מביכה של ה"בחור הזעצער":

ברסלב כתב:אמר לי פעם הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א שאם יש מישהו המזכיר לו את הכשרון של רבי אהרן קוטלר ז"ל זה בעל הדברי יציב.
עוד אספר, שבעת אשר בעל הדברי יציב התארס חזר אל הדברי יואל זי"ע ואז שאלו הדברי יואל לשמחה זו מהי עושה, וענהו בעל הדברי יציב, נבחנתי אצל הייטב לב על הש"ס בעל פה, וענהו הדברי יואל זי"ע תנוח דעתך, ואני נבחנתי אצלו גם על ד' חלקי שו"ע
תחת אחת השיחים.

אם נתעקש לומר שהדברי יציב נבחן אצל הייטב לב, ע"כ זה היה הרבה קודם שהשכיחו המלאך.
הייטב לב נפטר ו' אלול תרמ"ג, ו-22 שנה אח"כ נולד הדברי יציב (ד' שבט תרס"ה)

אתה צודק! כתבתי בלהט הויכוח וחששתי למחוק, אך הכוונה ברורה אצל מי הוא נבחן. וכפי שאמרתי אני מצטמצם לדברי תורה בלבד. המשך עם הניקים שלך עצמך.
תודה.

מעניין אם הגירסה שהביאו בחומש המאור (והזכיר הרב אוצר החכמה) מצויה כבר בכתבי היד, או שמא היא תיקון מאוחר (אולי בגלל ההערה שהביא תועלת-ספרים), עכ"פ בכת"י מינכן נמצא בסדר הרגיל: "לקרוא את שמע להניח תפילין" [בלי ו']).
ודרך אגב, יש שם שינוי קטן מהנדפס אצלנו:
במקום "הן מתגברין כלביא וכארי" - נכתב: "כארי או כלביא".

מקור: http://daten.digitale-sammlungen.de/~db/0003/bsb00036327/images/index.html?id=00036327&fip=xdsydeayaewqeayaweayawqrseayafsdreaya&no=21&seite=271

כתבתי את זה באישי למישהו אך לא עשה בזה עדיין שימוש
אז אעתיקו כאן

מנחת יצחק חלק ב' סימן קז ד"ה איני זוכר.
אך לא מצאתי שם כעת
גם יש עוד המון פוסקים החל מהציץ אליעזר ועוד
ודומני שעיקר התשובה זה בשות דברי יואל.
מסקנא דמילתא מה שזכרו לי מפעם שאם דעתו תיכף להניח אין בעיה. של הקורא ק"ש בלא תפילין
ב. מספיק פסוק ראשון
לעת עתה בחפזי
מוקירך ברסלב

לגב כתבי יד של רש"י, הואיל והרב ברסלב התייחס למה שכתבתי אני הקטן באשכול אחר- אני התכוונתי לכתבי יד על הגמרא, לא לפירוש התורה.
יתר על כן, לא דברתי על כי"ק של רש"י אלא על כ"י של הפירוש.

כת"י של הפירוש, מאי רבותא, כבר ברלינר עשה את העבודה, וקיבל את הסכמת הח"ס זי"ע וכפי שכבר כתבתי, הרא"ם מעולם לא מתרץ על פי גירסאות וגם לא הגור אריה, פעמים הזכרון, לאחר שמפרש איך שמפרש, הוא כותב שגם מצא כת"י כזה.
אבל לבנות על זה, כמו חומש אריאל, לא נראה לי.
לא שיש לי משהו נגד אריאל, הגישה היא של חוקרים. וראה מאמרו של הרב הבלין. דעת החזו"א בזה, ומה שאמר לו רבי שאול ליברמן, שנכנע לשיטת הלימוד של הראש ישיבות.
וכבר היה על זה אשכול.

נוסיף כאן את דברי רד"א מנדלבוים שליט"א (מדף על דף מנחות טו המופיע בפרוייקט השו"ת) אף שאין חידוש בתוכן והכל נאמר כאן, יש מקורות רבים ומעניינים בדבריו:
עה"פ (במדבר כ"ג, כד): הן עם כלביא יקום וגו'. כתב רש"י: כשהן עומדים משינתן שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין ע"כ. וכן הביא ברבינו בחיי ע"ש. והקשו המפרשים דהרי אי' בגמ' ברכות (יד ב) אמר עולא, כל הקורא ק"ש בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו וכו' ע"כ, וא"כ איך כתב רש"י הסדר ק"ש לפני הנחת תפילין.
וכתב בספר שם אפרים להגריא"ז מרגליות ז"ל (כאן) דרש"י לא דק, אך זה צ"ע דגם ברבינו בחיי הלשון כן, אך במדרש תנחומא (כאן סי' י"ז) אי' באמת להניח תפילין לפני לקרות ק"ש ע"ש. ובילקוט שמעוני כאן (רמז תשס"ט) אי' רק חוטפין ק"ש ולא נזכר טלית ותפילין ע"ש, וא"כ צ"ע להבין כאן. ובשו"ת תירוש ויצהר (סי' ר"א) מעיד שראה חומש ישן שהגי' ברש"י היא תפילין לפני ק"ש ע"ש. אך לגי' שלפנינו צ"ע.
והנה בשו"ת בית יצחק (או"ח סי' י"ז) נשאל לגבי המנהג שנהגו הרב יראים וחסידים לקרוא ק"ש מיד כשקמים ממיטתם בבוקר קודם הנחת תפילין אי שפיר דמי, או דכיון דאחז"ל וכנ"ל דהקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו לא שפיר עבדי.
והאריך שם הרבה, והצדיק מנהג זה מכמה צדדים, וכתב דלפי"ז א"ש דברי רש"י הנ"ל, דנקיט ק"ש לפני הנחת תפילין ודו"ק. והא דאי' בגמ' וכנ"ל דהוי כמעיד עדות שקר בעצמו, הביא בשם הרה"ק החוזה מלובלין זצ"ל דהא דהקורא ק"ש בלא תפילין כאילו העיד וכו', זהו דוקא אם אין דעתו להניח אח"כ תפילין, אבל אם דעתו להניח אח"כ, לית לן בה, וראייתו, דהרי הגמ' מדמה זאת למקריב זבח בלא נסכים. והרי אחז"ל (מנחות ט"ו ב) דמביא אדם זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י' ימים ע"ש, וא"כ מבואר דאם דעתו להקריב אח"כ הנסכים שפיר דמי, ה"נ כאן אם דעתו אח"כ להניח תפילין שפיר דמי וא"ש עכ"ד.
וע"ע בספר דור דור ודורשיו, מערכת אסיפת חכמים (אות א ס"ק ג) שהביא בשם הרה"ק מקוצק זצ"ל כחידושו הנ"ל של החוזה מלובלין זצ"ל ע"ש.
ובעצם דברי הרה"ק החוזה מלובלין הנ"ל יש להעיר שכבר קדמו בזה באלפסי זוטא עמ"ס ברכות (י"ד ב), ע"ש שחידש כן להדיא, ובאמת מה"ט הנ"ל דדמי לזבח ונסכים דמהני לאחר זמן וכנ"ל, ודו"ק היטב. ועי' בספר מחשבות בעצה (או"ח סי' ג) שהביא כן בשם האחרונים, ובספר עמק יהושע אחרון (דף קנ"ט ב) בשם הרה"ק החוזה זצ"ל ע"ש, וע"ע בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא תליתאי סי' ה) שהביא כן בשם ספר ליקוטי מנהגים שכ"כ כמה גדולים וצדיקין ושכ"כ בעל התניא ע"ש היטב.
וראה בספר נפש חיה (מרגליות) על שו"ע או"ח (סי' כ"ה סעיף ב) שהביא ראי' חזקה לדברי הרה"ק החוזה מלובלין הנ"ל מדברי הזוה"ק פר' ואתחנן, ע"ש היטב מש"כ עוד בדברי רש"י כאן. ובספר שארית אפרים דב להרה"ק מאמסטוב זצ"ל (דף ע"ח בדפי הספר) מביא שדיבר בענין זה עם השפת אמת זצ"ל, והשיב לו כדברי החוזה הנ"ל, וכראייתו הנ"ל מענין נסכים בקרבנות.
ויש לציין למש"כ בשו"ת האלף לך שלמה להגר"ש קלוגר (סי' שנ"ד) שהקשה לו חכ"א איך אמרינן דהקורא ק"ש בלא תפילין כאילו העיד עדות שקר בעצמו - והרי קי"ל דמביא אדם זבחו היום ונסכיו מכאן ועד י' ימים, וע"ש מש"כ דלא דמו, וס"ל דאמנם הקורא ק"ש בלא תפילין הוי כעדות שקר אפי' אי מניח אח"כ תפילין וקורא עמם שוב ק"ש ע"ש היטב, וזה דלא כמו כל מה שהתבאר לעיל בס"ד.
(פרדס יוסף החדש פר' בלק)

שיעור מהגאון ר' אשר וייס מליל שישי האחרון