פורום אוצר החכמה

בשמואל ב' (כ"א, א'):

ויאמר ה', אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים.

וכתב שם רש"י:

כשהרג (שאול) נוב עיר הכהנים המית מהם שבעה, שני חוטבי עצים ושני שואבי מים ושמש וחזן וסופר.

השאלות:
א. האם הגבעונים היו יהודים?
ב. על הצד שלא, מדוע היה להם שמש וחזן וסופר?
ג. מה עשו שמש, חזן וסופר גבעונים בנוב עיר הכהנים?

ד"א, העיר לי גיסי שמצאנו כמה וכמה פירושים לגבי מהותו של "חזן" בלשון המשנה (לדוגמא, שמזמין את הקרואים לעלות לתורה, או מלמד תינוקות וכו'). ואכמ"ל.

א. מקור ד' רש"י הוא מן הירושלמי (סנהדרין פ"ו ה"ז), ושם נתפרש דדוד הוא שריחקן (כמובא בפירש"י עה"פ שלאח"ז).
ב. וכי רק ספרי־תורה נכתבו אז, ולא אגרות־שלומים ושטרי־ברורין?!
ג. מה שעשו שם שואבי־המים וחוטבי־העצים.

קמצן_קדוש כתב:א. האם הגבעונים היו יהודים?

הם היו יהודים היות והתגיירו בימי יהושע, אבל חיו כשבט נבדל ולא אהוב, עד שהורחקו מלבוא בקהל ע"י דוד (יבמות עח:).

נ.ב. מומלץ לראות את האברבנאל בשמואל שם.

עקביה כתב:הם היו יהודים... וגו'

ייש"כ!
ורק לפי הפסוקים ביהושע (ט') לא משמע שיהושע גייר אותם, ורק שנתנם להיות חוטבי עצים ושואבי מים.

לפחות כך הבנתי.

קמ"ל.

ולהעיר שלהלכה נתין (דהיינו גבעוני) הוא יהודי לכל דבר, ועד כדי כך - שהוא קודם לגר להחיותו וכו' (משנה הוריות ג ח), למרות שגר הוא כשר לכתחילה לבוא בקהל (ומותר אפילו בכהנת) והנתין פסול.

וייתכן שע"פ הפשט הפשוט יש מקום לחלוק, אבל כשחז"ל אמרו שהיו שם "שמש וחזן וסופר" - מסתמא הם דיברו אליבא דהלכתא, וכידוע שבזמנם עוד הכירו מעט גבעונים (ראו בגמרא סוף קידושין).