אבל אם נשלב את כל גירסאות המדרשים יחד, נקבל שהם היו גם גיסים:
בילקוט ראובני נאמר שאבירם הוא אחיה של האשה שהמצרי בא עליה (מי שאנחנו רגילים לזכור אותה כ"שלומית בת דברי" אשת דתן).
בדקתי את הענין כפי יכולתי, ואלו הן מסקנותי:
אמנם אין בעיה לומר שדתן ואבירם היו אחים מאב בלבד, ואבירם ושלומית היו אחים מאם בלבד, אך לדעתי מדובר בעירוב נוסחאות וכו':
ילקוט ראובני כותב שהאשה אמרה את הענין לאחיה אבירם. אך בסוגריים מצוין שמקורו הוא ב"שלשלת הקבלה", ואמנם שלשלת הקבלה הוא ספר הידוע בחוסר מהימנותו, אך ליתר ביטחון פתחתי אותו וראיתי כתוב שם במפורש שהענין נאמר "לאחי אישה", דהיינו "לאחיו של בעלה", וקושיא מעיקרא ליתא.
מה שמעניין, שגירסת הילקוט ראובני מערבת בין הנאמר בשלשלת הקבלה (המתאים עם המסורת הרגילה שהניצים הם דתן ואבירם) לבין הנאמר בילקוט שמעוני, ומקורו ב"ספר הישר" (אשר גם מידת מהימנותו מוטלת קצת בספק, ובפרט גירסתו לסיפור זה תמוהה): "וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול - ויצל את העברי מיד מכהו. וילך משה וישב בית המלך והאיש עברי שב לביתו. ויהי כשוב האיש הביתה, ואמר לגרש את אשתו, כי לא נכון לבית יעקב לבוא אל אשתו אחרי אשר הוטמאה, ותלך האשה ותגד לאחיה, ויבקש אחי האשה להרגו. וינס אל ביתו וימלט."
את כל הדברים הנ"ל בדקתי גם בדפוסים ישנים (של ילקוט ראובני, ספר הישר, ושלשלת הקבלה), ולא מצאתי הבדלים בין הדפוסים השונים.
מצו"ב צילומים רלוונטיים.
- ילקוט ראובני.png (67.5 KiB) נצפה 5032 פעמים
- שלשלת הקבלה.png (17.04 KiB) נצפה 5032 פעמים
הערה קטנה:
גם בספר "משה" מאת הרב בן-ציון פירר כותב שדתן ושלומית התגרשו, אך לדבריו היה זה במדבר אחרי מתן תורה, והתגרשו בבית דינו של משה רבינו.
(זהו ספר ספרותי על קורות חייו של משה רבינו, אשר כמעט כולו מלוקט ממדרשי חז"ל וכו'.)