חומש – הוא אחד מחמשת חלקי התורה, ספר התורה נחלק לחמשה חלקים, ולכך כל אחד מהם נקרא 'חומש' (ספר הערוך). חלוקת הספר תורה לחומשים בא לידי ביטוי בכתיבת הספר תורה, שצריך להשאיר ארבע שורות פנויות בין חומש לחומש (מס' סופרים, פ"ב ה"ד). וכך איתא בגמ' גיטין (ס' ע"א): רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו, אין קוראין בחומשין בבית הכנסת. ופי' רש"י חומשין שיש שכותבין להן חמשה חומשין, כל חומש אחד שלם לעצמו, וכל ספריהם היו במגילה (בגלילה) כספר תורה שלנו. הרמב"ם בהל' ספר תורה (פ"ז הי"ד) כותב, מותר לכתוב התורה חומש חומש כל חומש בפני עצמו, ואין בהם קדושת ספר תורה, ע"ש. כשהחלו הדפוסים, נדפסו החומשים ונכרכו כל אחד לעצמו כשאר ספרים, והוסיפו עליהם טעמי המקרא, ניקוד, פיסוק, מה שאסור לעשות בכתיבת ספר התורה.
שמות החומשים
כל אחד מחמשה החומשים נקרא על שום אחת התיבות שמִּן הפסוק הראשון שבו הספר מתחיל. שמות החומשים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. אמנם בחז"ל מצינו גם שמות אחרים לחומשים, כפי שיבואר בעז"ה לקמן
בראשית
איתא בגמ' ע"ז (כה' ע"א), מאי ספר הישר (הנזכר ביהושע, י' יג'. ש"ב א' יח')? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים [היינו ספר בראשית שמעשה אבות כתובים בו – רש"י], שנאמר (במדבר כג'): תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו [בלעם מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמותן – רש"י]. הרי לנו דחומש בראשית נקרא בפי חז"ל 'ספר הישר', וכך פי' רש"י ביהושע שם, ובספר שמואל שם.
שמות
חומש שמות נקרא בחז"ל (סוטה לו' ע"ב) 'ספר שני'. וז"ל ספר הלכות גדולות (סי' עו'): חמשה חומשי תורה, ספר בראשית, וחומש שני וכו', ע"ש. וביאר בהעמק דבר (בהקד' לחומש שמות), שנקרא ספר שני, מפני שבא ללמדנו שזה הספר שני לספר (ב)ראשית הבריאה, כי היא חלק שני מזה הספר, ר"ל שבו נגמר סדר הבריאה שהיתה בשביל ישראל שנקראו ראשית, שתכלית הבריאה היא מתן תורה הכתוב בספר זה, ע"ש. הרמב"ן (בסוף חומש שמות) קורא לספר שמות 'ספר הגאולה', ע"ש.
המהרי"ל דיסקין (פ' בשלח) כותב, שי"ל שחומש שמות נקרא 'ספר מלחמות ה', מפני שבו כתובים מלחמות ה'. 'כי ה' נלחם להם במצרים' (יד' כה'). 'ה' ילחם לכם' (יד' יד'). ('ה' איש מלחמה' – טו' ג'). מלחמה לה' בעמלק (יז' יז'). מלחמת הלויים עם ישראל במעשה העגל. וכדרך שנקרא חומש במדבר 'ספר הפקודים', וחומש דברים 'ספר משנה תורה', וחומש ויקרא 'תורת כהנים' (כפי שיבואר לקמן), כן נקרא חומש שמות 'ספר מלחמות ה', על שם המלחמות הכתובים בו. וכ"כ בספר בית יצחק (לרבי יצחק ב"ר ניסן מווילנא, פ' חוקת כא' יד'. י"ל בירושלים בשנת תע"ר) פי' זה בשם רבי אריה ליב ב"ר זאב מביליסטק (נלב"ע בשנת תרנ"א), והרחיב, דלכך מה שכתוב בחומש במדבר (כא' יא'): עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְהֹוָה אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן: הוא דמתרגם אונקלוס בשירת הים עה"פ: 'עד יעבור עמך ה', דקאי על נסי מעבר נחל ארנון, ע"ש. ומשה התפלל ע"כ בשירה. וממילא מש"כ 'בספר מלמות ה', קאי על ספר שמות.
ויקרא
חומש ויקרא נקרא בחז"ל 'תורת כהנים' (מגילה פ"ג מ"ה. מנחות מה' ע"ב, ועוד). וז"ל רמב"ן בהקדמה לספר ויקרא: הספר הזה הוא תורת כהנים והלוים, יבאר בו עניני הקרבנות כולן, ומשמרת המשכן, כי כאשר היה ספר אחד בענין הגלות והגאולה ממנו והשלימו בענין אהל מועד וכבוד השם אשר מלא את המשכן, צוהו בקרבנות ובשמירת המשכן שיהו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלק השכינ', וצוה בכהנים הנגשים אל ה' שיתקדשו שהזהיר על טומאת מקדש וקדשיו, ע"ש. וז"ל החזקוני (כז' לד'), ספר זה נקרא תורת כהנים, על ידי שכל המצות שייכי בכהן, כגון הלכות קרבנות, ואיסורי מאכלות דשייכא בהו הוראה שהיא על ידי כהן, כדכתיב יורו משפטיך ליעקב וגו', והלכות טמאות וטהרות שלא לאכול דבר טמא להיות נבדל מליכנס למקדש, והלכות זבים ומצורעים ונגעים ובעלי קריין ויולדות, שבתות וימים טובים שיש בהם קרבנות הקרבים על ידי כהן, והלכות ערכים שהכהנים מעריכים ומחרימין שהם כהנים, ושביעית ויובל שכהנים מקדשים השנים ותוקעים ביובל כדכתיב ובני אהרן יתקעו וגו', ע"ש.
במדבר
חומש במדבר נקרא בלשון חז"ל 'חומש הפקודים' (משנה יומא, פ"ז מ"א. סוטה לו' ע"ב. מנחות מה' ע"ב, בכורות ד' ע"א, ועוד). שיש שם פקודי כל השבטים, ופקודי ארבעת הדגלים לחוד, פקודי הלויים מבן חדש ומעלה לחוד, ומבן שלשים ועד חמשים שנה לחוד, פקודי הבכורות מבני ישראל, ושוב פקודי כל שבטי ישראל - בסדר פינחס מאותו הספר. כתב השל"ה הק': זה ספר נקרא חומש הפקודים, על שם המנין שנמנו ישראל. נשמע מזה שדבר המנין הזה הוא חשוב ואין לו ביטול עולמית. ורבותינו ז"ל אמרו (רש"י במדבר א' א'), שהמנין הזה היה כדי להשרות השכינה בישראל, ע"ש. (עי' ב-העמק דבר, בפתיחה לחומש במדבר).
דברים
חומש דברים נקרא בחז"ל 'משנה תורה', (ברכות כא' ע"ב. מגילה לא' ע"ב, ועוד), וביארו תוס' בריש מס' גיטין, משנה תורה, אינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה. פי' שבו חזר משה על הרבה מצוות ודברים שנזכרו בספרים קודמים. וי"א שספר דברים נקרא 'ספר הישר', מפני שכתוב בו (ו'): ועשית הישר והטוב בעיני ה' (גמ' ע"ז שם לחד פי'), ע"ש.
(נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)