רק שבעת אלפים איש נשארו?

[אין_חקר]

הנה אליהו הנביא קיבל נבואה ככה:

והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע
והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו

האם הנבואה הזאת התקיים? מתי התקיים? זה דבר מאוד קשה להולמו לומר שמכל מלכות ישראל כולם מתו חוץ מז' אלפים אנשים?

[אפרקסתא דעניא]

בנבואת אליהו: "והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא, והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע, והשארתי בישראל שבעת אלפים, כל הברכים אשר לא כרעו לבעל, וכל הפה אשר לא נשק לו" (מ"א יט, יז-יח). מפסוקים אלו נראה שכל העם עבד את הבעל, מלבד שבעת אלפים איש. אך קביעה כזו היא שגויה לחלוטין, שהלא יהוא השמיד את כל עובדי הבעל, והוכחנו כבר שהם היו לכל היותר אלפים ספורים. אף אלישע לא המית אלא ארבעים ושניים נערים ביריחו. ובכלל, בשום מקום בנביאים לא מצינו תקופה שבה נשארו בכל שבטי ישראל שבעת אלפים איש בלבד, ממוצע של שבע מאות איש לשבט! אכן, למעשה היו עובדי הבעל בפועל בודדים ומועטים, אך מספר האנשים שנתבעו על שלא הסתייגו מהם ולא שללו בלבם את עבודת הבעל לחלוטין היה גדול הרבה יותר. לכן, אף שיהוא, חזאל ואלישע המיתו אלפים ספורים, כנראה שגם שאר העם שנתבעו על אי שלילת הבעל נענשו בעונש כלשהו, בקיצור ימים ושנים ובמיתה מוקדמת כזו או אחרת. רק שבעת אלפי הצדיקים הגמורים נפטרו על מיטתם לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם, בשיבה טובה, דשנים ורעננים.

המקור: משמעות ספר דורות הראשונים לרי"א הלוי.

[מה שנכון נכון]

תוספתא סנהדרין י,ג

ר' יהודה אומר הרי הוא אומר והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשקו לו, מקיש נשיקה לכריעה, מה כריעה חייבין עליה אף נשיקה חייבין עליה. ובמה היא מיתתן, בידי שמים.

וכתב בחס"ד דמדכתיב 'והשארתי' משמע שהיא מיתה בידי שמים. וע"ע בחזו"י שם.

וכעיקר דברי הרב אפרקסתא לעיל.

[ונתנו ידידים]

א] קודם כל יש לדעת שהסדר לא הי' כן אלא להיפך אלישע, יהוא, חזאל, וכבר דיברו על כן המפרשים.
ב] חזאל אמנם התחיל להנקם בישראל בימי אחזיהו בן אחאב אמנם אין זה עיקר הצרות שעשה אלא בהמשך בימי יהוא ובעיקר בימי יהואחז בן יהוא כמבואר במלכים ב פרק יג, וכפשוטו אז התקיימה הנבואה בשלימותה.
ג] בפרק יג פסוק ז כתב המלבים וז"ל "וכבר נתקיים מ"ש על ידי אליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכיים אשר לא כרעו לבעל", אמנם צריך לי עיון כי באותו פסוק כתוב "כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמישים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש", וי' אלפים הוא יותר מז' אלפים?
ד] מהו התמי' שנתקיים והרי מפורש בפסוק עכ"פ שלא נשאר אלא י' אלפים ומסתמא אין זה פחות תמי' בעיניך.
ה] לכאו' הי' אפשר לומר כי הגזרה לרעה נתבטלה קצת וכמו שאמר המלבים לענין סדר הגזירה כי התבטלה ע"י תשובת אחאב.
ו] נראה לי וצריך לבדוק הנתונים כי אמנם יהוא הרג כל עובדי הבעל והי' רק אלפים ספורים היינו עובדי הבעל בקביעות אבל ברכיים אשר כרעו לבעל ונשקו לו הי' הרבה יותר והי' רוב ישראל. חוץ מהז' אלפים.

[אוצר החכמה]

ה] לכאו' הי' אפשר לומר כי הגזרה לרעה נתבטלה קצת וכמו שאמר המלבים לענין סדר הגזירה כי התבטלה ע"י תשובת אחאב.

זה טיעון תמוה. אילו היתה לכם ראייה שלא נתקיים אז זו היתה תשובה טובה. אבל מאחר שהקושיה היא שהדבר לא יכול להיות שכך יהיה מה עוזר התירוץ הזה. נשארת השאלה איך היתה כן הגזירה מעיקרא.

[ונתנו ידידים]

ה] לכאו' הי' אפשר לומר כי הגזרה לרעה נתבטלה קצת וכמו שאמר המלבים לענין סדר הגזירה כי התבטלה ע"י תשובת אחאב.

זה טיעון תמוה. אילו היתה לכם ראייה שלא נתקיים אז זו היתה תשובה טובה. אבל מאחר שהקושיה היא שהדבר לא יכול להיות שכך יהיה מה עוזר התירוץ הזה. נשארת השאלה איך היתה כן הגזירה מעיקרא.

אמנם א"כ כבר כתבתי כי איני מבין התמי' למה לא יכול להיות שכך יהי', וחשבתי שהכונה הוא שלא מצאנו זכר למיעוט גדול כזה בכלל ישראל, ואם התמי' הוא על ריבוי עובדי ע"ז גם ע"ז כתבתי איזשהו תשובה, ובאמת גם זה איני מבין התמי' בזה

[ונתנו ידידים]

לכאורה הי' אפשר לומר ג"כ כי יהוא הרג רק אלו שעבדו במזיד והתראה והיו חייבים מיתה בדיני אדם וחזאל הרג כל שלא כרע ונשק אפי' בלי עדים והתראה, וזה נתעוררתי מדברי התוספתא והחזו"י שם, וברצוני לשאול האם מיתת חזאל יכול להיחשב כמיתה בידי שמים כיון שלא הי' ע"י ב"ד בדיני אד אלא ע"י מסבב הסיבות.

[עזריאל ברגר]

ברצוני לשאול האם מיתת חזאל יכול להיחשב כמיתה בידי שמים כיון שלא הי' ע"י ב"ד בדיני אד אלא ע"י מסבב הסיבות.

מהברייתא של "דין ד' מיתות לא בטלו" (הובאה בכ"מ בש"ס, כולל בדף היומי לאחרונה) - משמע שכן, שהרי נאמר בה שהחייב הרג - נמסר למלכות או ליסטים באים עליו.
ומכאן (ויתרה מזו - ממעשה פפוס ולוליינוס) מקור לדברי אדה"ז באגרת הקודש שבתניא סימן כה, שעל הניזק נגזר מן השמים, אבל המזיק ייתן את הדין "בדיני אדם ובדיני שמים".