פורום אוצר החכמה

בספר מלכים (ב' י'א' יב') נאמר: ויכו כף ויאמרו יחי המלך. וביאר שם במצודות, שהוא דרך שמחה. וכמו"כ בספר תהלים (צח' ח') נאמר: נהרות ימחאו כף וגו' וביאר רש"י שם שהוא דרך שמחה. ולכאו' בפרשת בלק (כד' י') נאמר: וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים: וביאר רש"י שם שהכה (את כפות ידיו) זו על זו. ושם זה היה מחמת צער? או שיש הבדל בין למחות כפים ל'לספוק כפים?

ברור...

אריה הכהן כתב:בספר מלכים (ב' י'א' יב') נאמר: ויכו כף ויאמרו יחי המלך. וביאר שם במצודות, שהוא דרך שמחה. וכמו"כ בספר תהלים (צח' ח') נאמר: נהרות ימחאו כף וגו' וביאר רש"י שם שהוא דרך שמחה. ולכאו' בפרשת בלק (כד' י') נאמר: וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים: וביאר רש"י שם שהכה (את כפות ידיו) זו על זו. ושם זה היה מחמת צער? או שיש הבדל בין למחות כפים ל'לספוק כפים?

1. נראה שיש תנועות ומעשים המשותפים או דומים זל"ז, הן לצער הן לשמחה.
2. ירושלמי ביצה פ"ב ה"ב: ולא מספקין, סיפוק שהוא מחמתו כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו. ולא מטפחין, טיפוח שהוא לרצונו וכו' עי"ש (והסמ"ג לאוין ע"ה הבין מהירושלמי ששניהם ענין הכאת יד על יד אלא שזה מחמתו וזה מרצונו, שלא כרש"י שחילק בין סיפוק שהוא יד על ירך ובין טיפוח שהוא יד על יד).
3. אמנם בתרגום ירושלמי ויונתן על הכתוב הנ"ל 'ויספק את כפיו' (במדבר כד י) מתרגם 'וטפח'.

יעויין בליקוטי מוהר"ן מד', מה' ו-מו' שהאריך בביאור העניין

יאיר כתב:ברור...

תבאר לי בבקשה את ה'ברור' שלך, מה ההבדל בין למחות ללספוק מבחינת הצורה

כוונתי שמבחינת הצורה הדבר די דומה אך יש הבדל (גם בצורה, מס' הפעמים והקצב) כשזה נעשה כשמחה שאז מכונה מחיאת כף לבין כשנעשה בצער ואז מכונה ספיקת כף.

אריה הכהן כתב:בספר מלכים (ב' י'א' יב') נאמר: ויכו כף ויאמרו יחי המלך. וביאר שם במצודות, שהוא דרך שמחה. וכמו"כ בספר תהלים (צח' ח') נאמר: נהרות ימחאו כף וגו' וביאר רש"י שם שהוא דרך שמחה.

למה להרחיק עד רש"י ומצודות, אם הדבר כתוב במפורש בפסוק?
יחזקאל כה ו.

יאיר כתב:כוונתי שמבחינת הצורה הדבר די דומה אך יש הבדל (גם בצורה, מס' הפעמים והקצב) כשזה נעשה כשמחה שאז מכונה מחיאת כף לבין כשנעשה בצער ואז מכונה ספיקת כף.

ופשוט.
ראו גם ירמיה לא יט.

לייטנר כתב:ראו גם ירמיה לא יט

יח כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.