האב"ע על ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך כותב, ולומר בפיוט 'פרוכים' איננו נכון כלל.
היינו שהפייטן קרא לבני ישראל במצרים 'פרוכים' כי נעבדו בפרך (ובהגהות אבי עזר מיישבו כמו מ'מלח' נעשה מלוחים ומסרח נעשה סרוחים כן מן פרך נעשה פרוכים, אבל לכאורה לא הבין את טענת האב"ע בדקדוק הלשון, שכוונת האב"ע שמי שנעבד בו בפרך אינו 'פרוך' על אף שדבר שנמלח ביותר נעשה 'מלוח', כמו שלא נאמר על אדם שעובד קשות שהוא 'מקשה' או 'מקושה' כי 'פרך' מתאר את אופן העבודה לא את האדם המעביד או העובד, כנלפע"ד).
על איזה פיוט ופייטן כיוון האב"ע? ראיתי כותבים שכוונתו לסליחה ליוה"כ המתחלת במילות את מי זנחת לנצח שיש שיחסו לרב האי גאון, ובתוך הדברים נאמר שם המילים 'מכל פרוכים'.
אולם יש פיוט לפסח בשחרית המתחלת עם המילות 'מה אילו פלאי נסיך' (כנראה מפיוטי הקליר) שכוללת את החרוז 'פסילי פורכים לעמם להטו' ופי' המפרשים ש'פורכים' סובבת על המצרים המעבידית את ישראל בפרך.
לפי דקדוק הלשון חלה גם על זה טענת האב"ע? או שמצינו לכנות את המצריים כ'פורכים' אף לדדברי האב"ע שעל ישראל אינו מיושב התואר 'פרוכים'? לכאורה אותה הטענה שיש,על 'פרוכים' יש גם על 'פורכים' ואם כנים דברי, אז אולי זה אחד מטענותיו של האבן עזרא על הקליר בפיוטיו ולזה כוונתו כאן.