למה אין רש"י? (דברים ח)

[הכהן]

האם מישהו עומד על השאלה למה אין (כמעט) פירוש רש"י על פרק ח' של דברים?

[מכון חכמי ספרד]

יש בזה תשובה?

[דרומי]

ולמה אין רש"י (כמעט) לרובה של פרשת ויקהל?

רש"י בא להסביר דברים שלא מובנים. אם הכל מובן הוא לא מפרש

[נותן טעם]

דבר זה אכן מענין אצל כל המפרשים, מקראות גדולות על חומש בראשית ושאר החומשים, עבה הרבה יותר מחומש דברים.

[לייטנר]

.

[קו ירוק]

זוהי חזרה על תוכחה ומוסר לשמור משמרת ה' ונכפלה כמ"פ - כשמה ממש משנה תורה.
ובמקום שיש חידוש כן פירש רש"י

[דרומי]

הבה ונלמד עליך זכות שמחמת אוירת בין הזמנים כתבת מה שכתבת.

ברור שאין כל שחר לדבריך המוזרים בלשון המעטה, ולא באתי אלא לקיים מאמר חז"ל חכמים הזהרו בדבריכם כו'.

[אשר ברא]

דבר זה אכן מענין אצל כל המפרשים, מקראות גדולות על חומש בראשית ושאר החומשים, עבה הרבה יותר מחומש דברים.

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

[מכון חכמי ספרד]

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

ולכן פרשת ויחי מורחבת בפירושי רש"י, וכן סוף חומש דברים?
למה לא נאמר בפשטות שעסקו יותר בריש המסכתא יותר מסופה?

[סעדיה]

דבר זה אכן מענין אצל כל המפרשים, מקראות גדולות על חומש בראשית ושאר החומשים, עבה הרבה יותר מחומש דברים.

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

וע"ד הפשט י"ל שכל ענין ותופעה שנכפלה כמה פעמים במסכת או בחומש, נידון בהופעתו הראשונה.

[אשר ברא]

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

ולכן פרשת ויחי מורחבת בפירושי רש"י, וכן סוף חומש דברים?

מה תצעק אלי? כל כוונתי הי' להביא שגם על הגמרא עצמו הי' כבר מי שראה כך, ועכשיו מצאתי הקטע ורואה אני שאף על התורה עצמו דורש וז"ל

...ולכך כשהתורה וכל הספרים מתחילין - בתחילה הסדרות גדולות, וגם כל המסכתות כשמתחילין ממשנה למשנה יש כמה דפין ואח"כ אינו כל כך. והטעם, כי כשיורד האור בתחילה הוא יורד הרבה ביותר, והתחלת האור הוא חזק מאד, לכך [דורות הראשונים] חייהם ארוכים. (אמרי פנחס פרשיות תל"ט)

למה לא נאמר בפשטות שעסקו יותר בריש המסכתא יותר מסופה?

וע"ד הפשט י"ל שכל ענין ותופעה שנכפלה כמה פעמים במסכת או בחומש, נידון בהופעתו הראשונה.

אין הרב מדבר ברובד הפשט, אלא על פנימיות העניין, ולדרכו מתיישב גם פרשיות התורה ודוק.

[שמואל דוד]

דבר זה אכן מענין אצל כל המפרשים, מקראות גדולות על חומש בראשית ושאר החומשים, עבה הרבה יותר מחומש דברים.

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

האשה נקנית" לבעלה "ודו"ק

[אשר ברא]

דבר זה אכן מענין אצל כל המפרשים, מקראות גדולות על חומש בראשית ושאר החומשים, עבה הרבה יותר מחומש דברים.

ראיתי פעם במדרש פנחס (אינו ת"י כעת) שביאר שכל אור מתחילתו בא בשפע ואח"כ מתמעט ולכן גם בגמרא יש בדרך כלל יותר בתחילת המסכת מבסוף (ומעניין שגם בראשונים ואחרונים על הש"ס הוא כן).

האשה נקנית" לבעלה "ודו"ק

משא"כ - שנאמר עוד ינובון בשיבה. יצמחו צמח ויתייחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו וגו' ודו"ק