ביאור יקר מאד בפרשת בלק - מיוחד לחו"ר הפורום
פורסם: ג' יולי 12, 2016 11:38 pm
הנה שמעתי מממו"ר הגאון (שליט"א) זצ"ל ביאור יקר מאד בפרשת בלק ששמע בצעירותו מחכ"א בגייטסהד ואינו מודפס בשום מקום רק בספרו של מורי ורבי.
וזה לשון הפסוקים "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמר. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי. ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו' אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" [במדבר כב' ה' - ו']
ויש להעיר בפסוקים אלו ד' קושיות.
א] לשם מה הקדימה התורה את מאמר בלק "הנה כיסה את עין הארץ". ורש"י פירש וז"ל סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום". וצריך להבין למה חשובה הקדמה זו של בלק לבלעם.
ב] מדוע ביקש בלק מבלעם שיקלל את בנ"י, היה לו לבקש שיברך את מואב שינצחו [וכמ"ש בעצמו כי ידעתי אשר תברך מברך], וממילא בנ"י ינגפו בפניהם במלחמתם.
ג] צריך להבין הלשון של בלק "ועתה לכה ארה לי וגו' אולי אוכל נכה בו". וצ"ב שאין זה מן הנימוס לומר לבלעם שרק אולי יעזרו ברכותיו, ואין הדבר ודאי שיהיה כן רק ספק אם יעזרו ברכותיו [נתאר לעצמנו חסיד הנכנס לרבו ומבקש ברכה באומרו שהרי אם לא יועיל לא יזיק וכדי בזיון וקצף].
ד] וביותר קשה דמהמשך הכתוב "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר" משמע דהוא פשיטא ליה בודאות גמורה שקללתו של בלעם ודאי עושה פרי ולא רק על הספק, וסותר מה שאמר לפנ"כ "אולי".
וביאור הדברים הוא כך, דהנה בפרשה הקודמת מבואר ברש"י דסיחון נלחמו במואב וכבשום [עמון ומואב טיהרו בסיחון] ונעזרו בני סיחון בכח פיו של בלעם לנצח את מואב וכמ"ש רש"י בד"ה כי ידעתי וז"ל ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב ע"כ.
ועתה היה בלק מסופק באיזה צורה עזר בלעם לסיחון, דאפשר הדבר בב' אופנים. א] דאפשר שבירך את סיחון ולכן ניצחו מכח שהיו מבורכים ומשום כך התגברו על מואב. ב] אפשר שקילל את מואב ולכן הפסידו לסיחון לפי שהיו מקוללים ונחותים מסיחון.
והנפ"מ בזה, מה יבקש כעת בלק מבלעם, האם לברך את מואב או לקלל את ישראל. דהדבר תלוי, דאם נימא שמואב הפסיד לסיחון ע"י שבלעם קילל את מואב, תו א"א לבקש שיברך את מואב לפי שמקוללים הם, וקללתו של בלעם מועילה בודאות "כי ידעתי וגו' ואשר תאור יואר". אך אם מה שסיחון ניצחו את מואב הוא מפני שבירך את סיחון, א"כ כעת במלחמת מואב עם ישראל יכול לבקש מבלעם שיברך את מואב שינצחו את ישראל.
ומיושב היטב למה הקדימה התורה "הנה כסה את עין הארץ" והיינו דסיחון נפלו לפני ישראל. דרוצה בלק להוכיח מזה דלא יתכן שבמלחמת סיחון ניצחו את מואב בגלל שבירך את סיחון, שא"כ איך נפלו לפני בנ"י. וע"כ שמה שסיחון ניצחו את מואב הוא מפני שקילל את מואב. וא"כ כבר א"א לבקש ברכה כעת עבור מואב לפי שהם מקוללים. ומה ששייך כן לעשות הוא רק לבקש שיקלל את ישראל וממילא יהיה ריע מזלייהו גם אצל ישראל ויהיו בשוה מול מואב ואז "אולי אוכל נכה בו", לפי שהמצב הוא ששקולים שניהם, וכוחותיהם שקולים וישאר המצב בתיקו.
ומיושב היטב למה אמר "אולי", לפי שאדרבא מפני שדבריו של בלעם מתקיימים בודאי, וכיון שכבר מוכח שקילל את מואב וקללתו מועילה בודאי, ממילא אפשר לבקש רק שיקלל את ישראל ואז יהיה מלחמה של ב' אומות המקוללות ע"י בלעם, ואז אולי מואב ינצח לפי שאין אומה עדיפא על חבירתה.
ש"י מד"ן ודפח"ח.
וזה לשון הפסוקים "וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמר. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממלי. ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו' אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" [במדבר כב' ה' - ו']
ויש להעיר בפסוקים אלו ד' קושיות.
א] לשם מה הקדימה התורה את מאמר בלק "הנה כיסה את עין הארץ". ורש"י פירש וז"ל סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום". וצריך להבין למה חשובה הקדמה זו של בלק לבלעם.
ב] מדוע ביקש בלק מבלעם שיקלל את בנ"י, היה לו לבקש שיברך את מואב שינצחו [וכמ"ש בעצמו כי ידעתי אשר תברך מברך], וממילא בנ"י ינגפו בפניהם במלחמתם.
ג] צריך להבין הלשון של בלק "ועתה לכה ארה לי וגו' אולי אוכל נכה בו". וצ"ב שאין זה מן הנימוס לומר לבלעם שרק אולי יעזרו ברכותיו, ואין הדבר ודאי שיהיה כן רק ספק אם יעזרו ברכותיו [נתאר לעצמנו חסיד הנכנס לרבו ומבקש ברכה באומרו שהרי אם לא יועיל לא יזיק וכדי בזיון וקצף].
ד] וביותר קשה דמהמשך הכתוב "כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר" משמע דהוא פשיטא ליה בודאות גמורה שקללתו של בלעם ודאי עושה פרי ולא רק על הספק, וסותר מה שאמר לפנ"כ "אולי".
וביאור הדברים הוא כך, דהנה בפרשה הקודמת מבואר ברש"י דסיחון נלחמו במואב וכבשום [עמון ומואב טיהרו בסיחון] ונעזרו בני סיחון בכח פיו של בלעם לנצח את מואב וכמ"ש רש"י בד"ה כי ידעתי וז"ל ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב ע"כ.
ועתה היה בלק מסופק באיזה צורה עזר בלעם לסיחון, דאפשר הדבר בב' אופנים. א] דאפשר שבירך את סיחון ולכן ניצחו מכח שהיו מבורכים ומשום כך התגברו על מואב. ב] אפשר שקילל את מואב ולכן הפסידו לסיחון לפי שהיו מקוללים ונחותים מסיחון.
והנפ"מ בזה, מה יבקש כעת בלק מבלעם, האם לברך את מואב או לקלל את ישראל. דהדבר תלוי, דאם נימא שמואב הפסיד לסיחון ע"י שבלעם קילל את מואב, תו א"א לבקש שיברך את מואב לפי שמקוללים הם, וקללתו של בלעם מועילה בודאות "כי ידעתי וגו' ואשר תאור יואר". אך אם מה שסיחון ניצחו את מואב הוא מפני שבירך את סיחון, א"כ כעת במלחמת מואב עם ישראל יכול לבקש מבלעם שיברך את מואב שינצחו את ישראל.
ומיושב היטב למה הקדימה התורה "הנה כסה את עין הארץ" והיינו דסיחון נפלו לפני ישראל. דרוצה בלק להוכיח מזה דלא יתכן שבמלחמת סיחון ניצחו את מואב בגלל שבירך את סיחון, שא"כ איך נפלו לפני בנ"י. וע"כ שמה שסיחון ניצחו את מואב הוא מפני שקילל את מואב. וא"כ כבר א"א לבקש ברכה כעת עבור מואב לפי שהם מקוללים. ומה ששייך כן לעשות הוא רק לבקש שיקלל את ישראל וממילא יהיה ריע מזלייהו גם אצל ישראל ויהיו בשוה מול מואב ואז "אולי אוכל נכה בו", לפי שהמצב הוא ששקולים שניהם, וכוחותיהם שקולים וישאר המצב בתיקו.
ומיושב היטב למה אמר "אולי", לפי שאדרבא מפני שדבריו של בלעם מתקיימים בודאי, וכיון שכבר מוכח שקילל את מואב וקללתו מועילה בודאי, ממילא אפשר לבקש רק שיקלל את ישראל ואז יהיה מלחמה של ב' אומות המקוללות ע"י בלעם, ואז אולי מואב ינצח לפי שאין אומה עדיפא על חבירתה.
ש"י מד"ן ודפח"ח.