סדרת מקרא מפורש של עוז והדר - לטיבו של הפירוש

[אליעזר א]

מקומם לקרוא בעיתון את הכתבה על ספר מקרא מפורש של עוז והדר כביכול הם באים לפרש את פסוקי התורה לפשוטו של מקרא לטענתם פירושו של רש"י אינו מספיק, ועל כן החליטו לעשות פירוש סלט על דעת עצמם, ואני תוהה לדעת א. לא מצאתי ולו מקום אחד שלא ניתן להבין את הפסוק על פי פירושו של רש"י ב. מאי שנא מקרא מפורש מפירוש דעת מקרא. ג. מדוע מה שלא העיזו לעשות בגמ' ושם כביכול הם מפרשים בדרכו של רש"י העיזו לעשות על התורה.

[הוגה ומעיין]

אינני יודע מה ראית בעיתון, אך כמי שזכה ליטול חלק בסידרה מיוחדת זו, אני יכול להעיד שההוראות והביצוע הם בהעדפת פירושו של רש"י. כיון שהפירוש מחולק לשנים: גוף והערות, הרי שכל הפירושים מובאים, בפנים או בהערות, הן של רש"י והן של הראשונים האחרים; ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף". נטייה מהבאת דברי רש"י ב"גוף" מתאפשרת רק במקרים קיצוניים, בהצטרף מספר תנאים, ובהם: שההנחה שאין זה פשט אינה "מדעת עצמו" של העורך, אלא נסמכת על רבותינו הראשונים והאחרונים.

כל שאלותיך היו ראויות לתשובה אם היו נשאלות ברצינות ובנחת כדרך ת"ח, ולא קשה להשיב עליהן.

הייתי ממליץ להחליף את הכותרת, משום שנראה שלא את הסידרה ראית אלא את הכתבה, ולכן כותרת נכונה יותר תהיה בנוסח "הכתבה על סדרת מקרא מפורש של עוז והדר אין גבול לחוצפה".

[אליעזר א]

חלק מן הכתבה כפי שמופיע בעיתונים היום. יראה הקהל וישפוט.

המהפכה התורנית מסעירה את כל חוגי הלומדים, לאחר שממלכת עוז והדר חוללה מהפכה של ממש ביצירה הכבירה מתיבתא הכוללת ביאור משולב בהיר ושווה לכל נפש על הש"ס על השולחן ערוך משנה ברורה על זמירות שבת והגדה של פסח, ועוד ספרי יסוד רבים, הגיעה העת לבוא אל הקודש ביאור תורה שבכתב "מקרא מפורש" בצורה רהוטה, בהירה ומקיפה, עתה, הגיע זמן המקרא.
"מקרא מפורש" כשמו כן הוא פירוש למקרא, הצועד יד ביד עם הלומד הפשוט לצד הצורב והבקי, ומהווה ביאור צמוד מילה במילה למקרא, ושם ייפרד לשלשה ראשים, ביאור משולב למקרא, ביאור משולב לרש"י וביאור משולב להפטרה.
הספר החדש מבית היוצר של עוז והדר, אשר עם צאתו לאור עולם הפך לשיחת היום, מעורר הדים רבים אצל פשוטי העם לצד תלמידי חכמים מופלגים, כולם ראו כן תמהו "איך לא חשבו על זה קודם?!" ולאחר המענה המעולה שנותנת יצירת מקרא מפורש להבנת המקראות כדבעי, שואלים לפתע כולם איך הסתדרנו בלעדיה.

למה בעצם צריך ביאור לתורה?

כמו יצירות נפלאות אחרות אשר רק לאחר שכבשו את השוק אנו מבינים עד כמה יש בהן צורך אמיתי ואיזה חסר ממשי הן באו להשלים, כך גם ב"מקרא מפורש" מהתגובות הנלהבות של הציבור הרחב מכל גווני הקשת, אנו מגלים את האוצר המנוצר שהיצירה באה לחשוף, ואת המענה המעולה לחלל שהיה בתחום.
על פניו לכאו' אין קשיים מיותרים במקרא, ובמידה וישנם, נפתרים הם בדרך כלל על ידי רש"י על אתר, אולם יעיד כל מי שניסה אי פעם להבין פסוק כהלכתו, כי נתקל בקשיים מכמה וכמה סוגים ותחומים, ופעמים רבות שרש"י לא טרח לבאר מחמת רוחב דעתו.
הבנת הפשט של המקראות אינה דבר של מה בכך, ושאלות וקושיות רבות מובטחות לו ללומד שיסכית אוזן למה שמוציא מפיו, במבנה הפסוק, בהשתלשלות המאורע, בלשון כפולה ולא ברורה, במילה לא שגרתית, או סתם הרשה שמשהו כאן לא נהיר, בציפייה לאור הנר שיבהיק את הנושא ותהא שלהבת עולה מאליה, ויהי אור.

מהו סוד הקסם של "מקרא מפורש"?

בסדרת "מקרא מפורש" נזדמנו לפונדק אחד ענקי הרוח הגאונים והראשונים בעלי הדקדוק עם גדולי האחרונים, כאשר מדבריהם נטווה במלאכת מחשבת ביאור מתומצת שווה לכל נפש, בתוספת הערות נרחבות ומחכימות.
עריכת ביאור משולב חכמה היא שיש עמה מלאכה, לבאר כל דבר מחד, אך לא להכביד מאידך, לזקק ולתמצת ביאור ארוך ועמוק של הרמב"ן לכדי משפט קצר.
בהערות שמתחת לביאור המשולב באו המקורות של הביאור, שאלות וקשיים שונים בפסוק, שיטות אחרות, וכל מידע אחר העשוי להועיל ללומד שדעתו רחבה. בעזרתם יוכל הלומד להעשיר ידיעותיו מכל טוב הפירושים שבחז"ל, גאונים ראשונים ואחרונים. בבחינת כרכא דכולא ביה. חידוש ייחודי נרשם בסדרה זו בהופעת "כותרות צד" בצדי ההערות, למען יוכל הלומד למצוא את אשר תבקש נפשי בנקל ובלי טרחה.
רבים ממפרשי המקרא הראשונים כלל אינם מוכרים ללומד המצוי, ולבטח שאינם נגישים לו, וכי אימתי מעיין בן דורנו בפירוש הרס"ג על התורה, ברבי אברהם בן הרמב"ם או ברבינו מיוחס? ולמי יצא לעיין בכתב היד העתיק של תרגום ירושלמי על התורה וכו' וכו'.
על מנת לסייע ללומד להבין את הפרשה, נערכה הקדמה לפני כל נושא המציגה את מבנהו ופרטים חשובים המשמשים כרקע לענין. כן נוספו כותרות וכותרות משנה לפני כל נושא חדש. מדור הקובע ברכה לעצמו הוא מפתח "נושאי הפרשה" הסודר ומפרט את כל הנושאים המרכזיים של כל פרשה לפי סדר הכתובים.

ביאור המקרא – הוא ביאור משולב בגוף הכתוב, כשלכל מילה ומשפט צמוד ביאור בהתאם לצורך והענין, כאשר מושקעות מחשבה והתבוננות רבה שלא להכביד על הלומד בהסבר שאינו נחוץ הקוטע את רצף הלימוד.

עתה עם הופעת הכרכים הראשונים של בראשית ודברים, וכו'.

[הוגה ומעיין]

נראה לענ"ד שהקורא הישר לא מבין את הקשר בין האמור בכתבה (שיש אולי להסתייג מהסופרלטיבים המפוזרים בה, אך אפשר לקבל אותם בסלחנות כשלוקחים בחשבון את הסגנון העיתונאי המקובל במחוזותינו) לבין מה שהסקת ממנה.

השאלות המתעוררות בפשט המקרא רבות הן מאוד, הרבה יותר ממה שרש"י מטפל. אין הכוונה למה שאולי הבנת, שפירוש רש"י יוצר קושיה בפשט ולכן אי אפשר להמשיך לפרש את הפסוק על פי דרכו וחייבים לסטות ממנה. ברור שאפשר ליישב את כל הקושיות הללו ולפרש את כל הפסוק באופן שיתיישב עם רש"י, ואגב, זו אחת ממלאכות הקודש שנעשו ב"מקרא מפורש" - להמשיך ולבאר על פי דרכו של רש"י גם מקומות שבהן לא ביאר להדיא, ולשם כך, וכדי שלא לכתוב דבר "מדעת עצמו" של העורך, הוקדשו לפעמים שעות רבות של חיפוש ויגיעה. כאן הכוונה כאמור לשאלות שרש"י לא עסק בהן, ואינן נפגשות כלל עם דבריו.

וכאמור, כל זה נוגע ל"גוף". בנוגע להערות, יש בסידרה זו, כאמור בכתבה, תרומה רבת-מעלה גם בהנגשת חיבורים שאינם מצויים כלל ללומד וכו'. סלט ודאי אין כאן, אלא עריכה מסודרת. במקום שבו ננקט ב"גוף" פירוש של ראשון אחד (בד"כ רש"י, כאמור), ניתן דגש גדול לחשב את כל ההשלכות הנובעות ממנו לאורך כל הפרשה, כדי שלא יהיה בהמשך ב"גוף" משהו הסותר לפירוש זה, ועוד ועוד.

בדברים אלו ניתן להבחין בעיון בסידרה עצמה, ולכן חוזרים למקומם דברי הקודמים: נא לא לחרוץ משפט על פי כתבה, אלא על פי הספר; ואם רצונך לחרוץ משפט על פי הכתבה לבדה, עליך להדגיש שהביקורת שלך היא עליה.

[המעיין]

באמת מה רוצה רבינו אליעזר א.
הכתבה נראית סבירה ואם הפירוש עושה את מה שהוא אמור לעשות זה נראה דבר מועיל.

ומה כאן החוצפה בכלל?

[אליעזר א]

ראה כאן:
בסדרת "מקרא מפורש" נזדמנו לפונדק אחד ענקי הרוח הגאונים והראשונים בעלי הדקדוק עם גדולי האחרונים, כאשר מדבריהם נטווה במלאכת מחשבת ביאור מתומצת שווה לכל נפש.

אני חוזר ואומר, אין כל קושי אשר רש"י לא טיפל בזה, כמובן שצריך ללמוד היטב את הרא"ם ושאר מפרשי רש"י ואז הכל מתחוור כשמלה, אין מטרתי לעשות כאן פרסומת לסדרה של מקרא מפורש, ועל כן לא ארחיב בזה, אך כל בר דעת ות"ח מתקומם למקרא כתבה מטופשת זו, כאילו המציאו איזה גלגל שלא היה קודם, מי ביקש זאת מידכם, חיפשתי בכל הכתבה ואין כל איזכור, שהעדיפו פירוש רש"י על פני פירושים, אחרים, ושוב, אני חוזר ואומר, שכל העוסק ברש"י על כל מפרשי רש"י רואה בעליל שרש"י לא הניח דבר קטן ודבר גדול.

ויסלח לי מר שאני כותב עתה בחפזי בערב החג הבא עלינו לטובה.

[המעיין]

ראה כאן:
בסדרת "מקרא מפורש" נזדמנו לפונדק אחד ענקי הרוח הגאונים והראשונים בעלי הדקדוק עם גדולי האחרונים, כאשר מדבריהם נטווה במלאכת מחשבת ביאור מתומצת שווה לכל נפש.

אני חוזר ואומר, אין כל קושי אשר רש"י לא טיפל בזה, כמובן שצריך ללמוד היטב את הרא"ם ושאר מפרשי רש"י ואז הכל מתחוור כשמלה, אין מטרתי לעשות כאן פרסומת לסדרה של מקרא מפורש, ועל כן לא ארחיב בזה, אך כל בר דעת ות"ח מתקומם למקרא כתבה מטופשת זו, כאילו המציאו איזה גלגל שלא היה קודם, מי ביקש זאת מידכם, חיפשתי בכל הכתבה ואין כל איזכור, שהעדיפו פירוש רש"י על פני פירושים, אחרים, ושוב, אני חוזר ואומר, שכל העוסק ברש"י על כל מפרשי רש"י רואה בעליל שרש"י לא הניח דבר קטן ודבר גדול.

ויסלח לי מר שאני כותב עתה בחפזי בערב החג הבא עלינו לטובה.

בגלל שרש"י כתב פירוש, אסור לכתוב פירוש אחר?

בחטא זה שאתה מאשים אותם אשמים כל גדולי הראשונים והאחרונים מהרמב"ן ועד המלבי"ם ואחרים. הגם הם חצופים?

[הוגה ומעיין]

אליעזר, אציע למעכ"ת פרויקט, שיהיה בו להוכיח את טענתו:
יקח נא חמשה פסוקים רצופים, מכל מקום שיבחר. יפתח את ה"מקרא מפורש" ויראה את כל השאלות המטופלות בו. אחר כך יעיין ברש"י ובכל מפרשיו, ויראה לנו כיצד כל הקושיות שם מיושבות על ידי רש"י.
מאחר ונראה שיש לך דברים בעניין, ודאי לא יקשה עליך לעשות זאת. כמו כן, תוכל לפרסם את חיבורך החדשני ויתכן שהוא יהיה רב מכר.

[אליעזר א]

כבר כתבנו כמה פעמים שרש"י כותב רק את מה שחז"ל אמרו לפרש, הוא לא המציא שום דבר מעצמו, כל החולק על רש"י חולק בעצם על חז"ל אין הוא חולק על רש"י הוא בעצם חולק על חז"ל, בנוגע למלבי"ם צריך אשכול בפני עצמו.
טרם ראיתי ספר שעוז והדר כך החציפו פנים!!!

[אליעזר א]

אליעזר, אציע למעכ"ת פרויקט, שיהיה בו הן להחזיר את כבודו והן להוכיח את טענתו:
יקח נא חמשה פסוקים רצופים, מכל מקום שיבחר. יפתח את ה"מקרא מפורש" ויראה את כל השאלות המטופלות בו. אחר כך יעיין ברש"י ובכל מפרשיו, ויראה לנו כיצד כל הקושיות שם מיושבות על ידי רש"י.
יש לנו זמן. אתה יכול לעסוק בכך במהלך כל ימי חוה"מ הבעל"ט, ולהגיש את מסקנותיך אפילו תוך חודש.
אם אתה עושה כן חכם מחוכם תיקרא, ושכר הרבה תיטול...

עסקתי בזה קצת יותר ממה שאתה עסקת בזה, והרב אוצה"ח מכיר אותי ואני חוזר ואומר, אקווה מאוד שישקע הסדרה במצולות ים וישכח הדבר.

[לא ידען]

הוגה ומעיין, יסולח לי אם אומר שאני מזדהה עם גוף טענתו של 'אליעזר א'.

התרגלנו כבר מימות שוטנשטיין שראשונים לא 'מספיק מבארים'. שמענו. פעם כתבו בענווה 'מחמת קוצר המשיגים וחולשת הדור'. היום כותבים 'רש"י לא ביאר מספיק' מחמת ש... 'ראשון פלוני לא מצא לנכון לפרט.. וכדו'.
בלענו את זה, אך עדיין אני מבין את המעיק עליו.

אך אם סגנונו נראה היה מתקומם מעט, באה כנגדו ההמלצה ל'אליעזר א' 'להעדיף יגיעת התורה על פני קריאת עיתונים'. ואח"כ עוד פנינים אישיים. וזה מיותר ולא מכבד. לא את עוז והדר ולא את המגיבים בשמם.
בכלל, הלא אם יעדיף יגיעת התורה, ייקח את רש"י ושאר המפרשים ויעיין בהם גופא. ואם עוד יגדיל לעשות ולא יקרא עיתונים, לא ישתכנע לקנות חידושי "עוז והדר". מה זה מתיבתא ויתר הפירושים, בכל הכבוד, אם לא ויתור על יגיעה אין קץ בדברי הראשונים...

[אלכסנדרוס]

יש אולי להסתייג מהסופרלטיבים המפוזרים בה, אך אפשר לקבל אותם בסלחנות כשלוקחים בחשבון את הסגנון העיתונאי המקובל במחוזותינו.

לא, זה בלתי נסלח לחלוטין. לא מדובר בסופרלטיבים בלבד, אלא בסגנון המוזר. הוצאות הספרים הפופולריות, ועוז והדר במיוחד, מפרסמים ספרות תורנית בסגנון נמוך (ומנוכר מאוד לעולם הספרים) כאילו מדובר כאן בשיווק מוצר כמו מילקי, עד שהקורא מובטח שהמפרסם מעולם לא פתח ספר יהודי.

[הוגה ומעיין]

לא ידען, אתה צודק בקשר לכתיבה האישית. כתבתי ומחקתי וכתבתי ומחקתי - אכן אני רחוק מלהיות שלם עם כתיבה אישית, ואני חוזר בי מכל הדברים האישיים, והנני למחקם.

כעת אפשר לדון ביישוב הדעת?

האם לדעת הרב אלעזר א' רש"י אכן עונה על כל השאלות המבוארות בראשונים? זו טענה מפתיעה ומרחיקת לכת, שיש להוכיח אותה, וזה מה שביקשתי. ודאי שהפשטות אינה כך, ובכל פסוק יש נקודות רבות שרש"י אינו עוסק בהן. אינני רואה כיצד אפשר להכחיש זאת, וגם אינני רואה כיצד אפשר לזהות את העובדה הזו עם הסגנון ש"רש"י לא מספיק מבאר".

אלכסנדרוס, אני מבין את הכעס שלך, ואתייחס רק לנקודה אחת ממכלול דבריך: אולי כדאי לתת צ'אנס לעוז והדר, ולהניח שלפעמים הם ישקיעו יותר במשהו, והוא לא יהיה בסגנון נמוך?

[יודקרת]

הוגה ומעיין, יסולח לי אם אומר שאני מזדהה עם גוף טענתו של 'אליעזר א'.

התרגלנו כבר מימות שוטנשטיין שראשונים לא 'מספיק מבארים'. שמענו. פעם כתבו בענווה 'מחמת קוצר המשיגים וחולשת הדור'. היום כותבים 'רש"י לא ביאר מספיק' מחמת ש... 'ראשון פלוני לא מצא לנכון לפרט.. וכדו'.
בלענו את זה, אך עדיין אני מבין את המעיק עליו.

אך אם סגנונו נראה היה מתקומם מעט, באה כנגדו ההמלצה ל'אליעזר א' 'להעדיף יגיעת התורה על פני קריאת עיתונים'. ואח"כ עוד פנינים אישיים. וזה מיותר ולא מכבד. לא את עוז והדר ולא את המגיבים בשמם.
בכלל, הלא אם יעדיף יגיעת התורה, ייקח את רש"י ושאר המפרשים ויעיין בהם גופא. ואם עוד יגדיל לעשות ולא יקרא עיתונים, לא ישתכנע לקנות חידושי "עוז והדר". מה זה מתיבתא ויתר הפירושים, בכל הכבוד, אם לא ויתור על יגיעה אין קץ בדברי הראשונים...

כל טענות ההבל על כך ש"רש"י מבאר מספיק" ניכר שבאות מפי אותם שלא נתייגעו מימיהם בהבנת הכתובים.
איני מכיר את הסדרה המדוברת, אבל אני מכיר את ביאורי הרש"י של עוז והדר ושם הפליאו עשות [עכ"פ בכרכים שלמדתי בהם].
[היומרנות של עוז והדר היא ענין אחר לענות בו ואכ"מ].

[המעיין]

כבר כתבנו כמה פעמים שרש"י כותב רק את מה שחז"ל אמרו לפרש, הוא לא המציא שום דבר מעצמו, כל החולק על רש"י חולק בעצם על חז"ל אין הוא חולק על רש"י הוא בעצם חולק על חז"ל, בנוגע למלבי"ם צריך אשכול בפני עצמו.
טרם ראיתי ספר שעוז והדר כך החציפו פנים!!!

והרמב"ן והרשב"ם ורע"ס והאור החיים ועוד רבים מה איתם?

[צולניק]

ג"א הקטן מחזק את דבריו של "אליעזר".
מעשה במרן הגרי"ז שבחן ילדי חיידר ושאלם מהו ביאור הפסוק "או ירה יירה", ענו הילדים לשון יריה בחץ [כפירוש רשב"ם שם], נזף הגרי"ז במלמד שלא לימדם פירוש רש"י שמפרש לשון השלכה, כמו "ירה בים".
העולה ממעשה זה כי פשט שבמקרא הוא לשון רש"י, ובמקום שרש"י לא פירש אין זה משום שהיה עייף... אלא שהדברים מתפרשים מצד עצמם.

[יודקרת]

העולה ממעשה זה כי פשט שבמקרא הוא לשון רש"י, ובמקום שרש"י לא פירש אין זה משום שהיה עייף... אלא שהדברים מתפרשים מצד עצמם.

אופני ההיסק שלך טעונים חידוד. העולה מכאן הוא שיש ללמד את פירוש רש"י ולהחשיבו כפשט, אבל מה לזה ולמקומות שרש"י לא פירש.

[המעיין]

ג"א הקטן מחזק את דבריו של "אליעזר".
מעשה במרן הגרי"ז שבחן ילדי חיידר ושאלם מהו ביאור הפסוק "או ירה יירה", ענו הילדים לשון יריה בחץ [כפירוש רשב"ם שם], נזף הגרי"ז במלמד שלא לימדם פירוש רש"י שמפרש לשון השלכה, כמו "ירה בים".
העולה ממעשה זה כי פשט שבמקרא הוא לשון רש"י, ובמקום שרש"י לא פירש אין זה משום שהיה עייף... אלא שהדברים מתפרשים מצד עצמם.

בכל מקרה מרן הרשב"ם לא סבר כן? לא כך?

[אליעזר א]

אופני ההיסק שלך טעונים חידוד. העולה מכאן הוא שיש ללמד את פירוש רש"י ולהחשיבו כפשט, אבל מה לזה ולמקומות שרש"י לא פירש.

אין דבר כזה מקום שרש"י לא פירש, אם אתה אומר כן, לא הבנת את רש"י או שלא אחזת ראש ויש לי אלף ואחד דוגמאות כאלו כמו אצל כי בצלם אלוקים ברא וכו' שלא הבינו מדוע מפרש רש"י שברא את האדם בחותם ולא בצלם אלוקים כפי שהפשטנים פירשו, או שלא הבינו מהו שלא ירד מטר ולכן לא היה כביכול להקב"ה עפר תיחוח לעשות את האדם, עד עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי - בכל הדברים הללו היו הרבה שחשבו שאין רש"י מפרש כפשוטו ועוד אלפי מקומות כאלו. וכל זה מחוסר ידיעה ויגיעה.
טרם הבנתי מה רצו עוז והדר להשיג בזה, כבר יש לנו את דעת מקרא – ואם מפני מה שכתב הוגה ומעיין

ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף". נטייה מהבאת דברי רש"י ב"גוף" מתאפשרת רק במקרים קיצוניים, בהצטרף מספר תנאים, ובהם: שההנחה שאין זה פשט אינה "מדעת עצמו" של העורך, אלא נסמכת על רבותינו הראשונים והאחרונים.

תסמרנה שערות ראש - שעוז והדר החליטו לחלוק על רש"י ולקחת צד במחלוקת הראשונים.
באמת שלא ירדתי לסוף דעתם - מה ראו לשטות זה!!!

[עשוי לנחת]

טרם ראיתי ספר שעוז והדר כך החציפו פנים!!!

גם אנכי טרם ראיתי.

[אליעזר א]

אני עובר מלמעלה על פרשת בראשית ואבקש לדעת.
מהו ורוח אלוקים מרחפת על פני המים, ואיך ניתן לפרשו על דרך הפשט!!!

[צולניק]

ג"א הקטן מחזק את דבריו של "אליעזר".
מעשה במרן הגרי"ז שבחן ילדי חיידר ושאלם מהו ביאור הפסוק "או ירה יירה", ענו הילדים לשון יריה בחץ [כפירוש רשב"ם שם], נזף הגרי"ז במלמד שלא לימדם פירוש רש"י שמפרש לשון השלכה, כמו "ירה בים".
העולה ממעשה זה כי פשט שבמקרא הוא לשון רש"י, ובמקום שרש"י לא פירש אין זה משום שהיה עייף... אלא שהדברים מתפרשים מצד עצמם.

בכל מקרה מרן הרשב"ם לא סבר כן? לא כך?

יפה שאתה נותן לו "מרן", בכל מקרה מה שלמדנו ממעשה זה [ובעיני הוא פשוט] שאצלנו רש"י הוא מפרש הפשט וכל השאר ההתייחסות שונה [אם למדת פעם אברבנאל ראית שמקשה חבילי קושיות ובונה על כך תיאוריה שלימה על המעשה המבואר בתורה, בעיני פירוש זה אינו בגדר פשט למרות שנראה שהאברבנאל עצמו מתייחס לזה כפשט הפסוקים].
אחרי כל המו"מ לא ענית על הדבר הכי בסיסי מדוע יש מילים ופסוקים שרש"י לא מפרשם ומה מסקנותיך מכך?

[הוגה ומעיין]

הרב אליעזר א',
עם כל הכבוד לדבריך, כמדומה שלא הבנת מה אני מבקש ממך. אין טעם שתביא דוגמאות ממקומות שרש"י מפרש ויש שטענו שאין זה פשט (יש בכך מחלוקת ראשונים רחבה, הפותחת בשאלה מהו פשט. יש גם שאלות נוספות של מסורת לעומת חדשנות. אך כל אלו אינן כלל מן הענין). אתה מתבקש לעשות דבר פשוט: לעבור על כל השאלות שבחמשה פסוקים רציפים מ"מקרא מפורש", ולהראות כיצד רש"י עונה על כל השאלות עליהן עונים שם, ומבאר את כל המבואר שם. חבל להשחית מילים על דברים אחרים. הלא כן?

[אליעזר א]

הרב הוגה ואולי נעשה הפוך.
הראה לי מקום אחד שרש"י השאירו ריק ללא כל הסבר, ככלל מתגובה לתגובה כבודו משנה את טעמו, תחילה אמרת שבאתם לפרש פשוטו של מקרא במקומות שאין רש"י מפרשו על פי פשוטו, וכי כך היא דרכה של תורה, למחוק קטעים מרש"י היכן שהדברים אינם מוצאים חן בעיניך, באיזה ישיבה לימדו אתכם לעשות כך מרש"י, קרעים קרעים, ברור שהפסוק כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו אינו מתפרש כפשוטו, ורש"י מפרשו על פי חז"ל ועיין שם רא"ם גור אריה ועוד, האם כך לימדו אותך הרב'עס שאם זה לא מוצא חן בעיניך אתה מוחק את רש"י - שים לב לאן הגעתם!!!

[הוגה ומעיין]

בבקשה, אראה לך.
אבל לפני כן - לפו"ר נפלה בדבריך שגגה בהבנת דברי. תוכל בבקשה לצטט את המקום בו אמרתי בתחילה שבאנו לפרש פשוטו של מקרא במקומות שאין רש"י מפרשו על פי פשוטו? אם כתבתי זאת, או כתבתי בניסוח המשתמע לתרי אנפי, אתקן זאת.

[אליעזר א]

ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף"

[הוגה ומעיין]

לא אטרח לחפש מקומות בולטים, אקח את הפסוק בו אני עוסק כעת.
ויקרא פרק טו פסוק ב:
דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא:
וז"ל רש"י הקדוש:
כי יהיה זב - יכול זב מכל מקום יהא טמא, תלמוד לומר מבשרו ולא כל בשרו. אחר שחלק הכתוב בין בשר לבשר זכיתי לדין, טמא בזב וטמא בזבה, מה זבה ממקום שהיא מטמאה טומאה קלה, נדה, מטמאה טומאה חמורה, זיבה, אף הזב ממקום שמטמא טומאה קלה, קרי, מטמא טומאה חמורה, זיבה:
זובו טמא - למד על הטפה שהיא מטמאה. זוב דומה למי בצק של שעורין ודחוי, ודומה ללובן ביצה המוזרת. שכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת:

וזה תוכן השאלות שנידונו ב"מקרא מפורש" ואתה מתבקש להראותם ברש"י:
1. מה ממעט האמור "אל בני ישראל".
2. למה נאמרה פרשה זו לבני ישראל, ולא כפרשת מצורע שנאמרה לכהנים.
3. ביאור מטבע הלשון "דבר ואמרת".
4. מה מלמד כפל הלשון "איש איש", אם מלמד.
5. באיזה מד' לשונות מתפרש כאן לשון "כי".
6. מה שורש המילה "זב".
7. פירוש המילה "בשרו" לדעות הראשונים השונות.
8. דין מבשרו ולא מחמת דבר אחר.
9. האם כוונת רש"י ש"זובו טמא" קאי על הטיפה, או שכוונתו שיש ללמוד מכאן על הטיפה שאינה מטמאה, אבל פשוטו של מקרא הוא על הזב עצמו, כלשונו "למד"? וא"כ, מה פשוטו של מקרא לפי רש"י?
10. מה כוונת רס"ג בהוסיפו זובו - הזה?
11. מה ממעטת תיבת "הוא"?
12. מה טעם טומאת הזב?
13. למה באה פרשת זבין אחר פרשת מצורעין?

ייש"כ ושכמ"ה.

[הוגה ומעיין]

תחילה אמרת שבאתם לפרש פשוטו של מקרא במקומות שאין רש"י מפרשו על פי פשוטו

ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף"

???
אבקשך לכתוב ניסוח בהיר לכוונתי (שכעת אתה יודע מהי), ואחליף את הניסוח הקודם בה. אני מתקשה להבין באיזה אופן נדרשת לשוני לכוונה שהעמסת בה. כדי לעזור, אחדד את ההבחנה בין שני נושאים שהתערבבו כאן:
א. מגמתו העיקרית של החיבור, להביא אסופה תמציתית של דברי הראשונים וגדולי האחרונים בפשט, במקומות שרש"י אינו עוסק בהם כלל. הבנתי שאתה טוען שאפשר למצוא ברש"י מענה גם לכל השאלות הללו ולכן כל עיסוק בראשונים אחרים לשם בירור פשט המקרא הוא מיותר (אך כמובן יש בו מצוות תלמוד תורה, מסיבות אחרות). על כך התבקשת להראות כיצד אפשר לדלות מרש"י כל כך הרבה.
ב. כתבתי - וזה לא מוזכר בכתבה - שיש מקרים חריגים שדברי רש"י מובאים בהערות ולא ב"גוף". אתה טוען שמעשה כזה הוא יומרה נועזת להכריע במחלוקות ראשונים. משתמע גם שיש בכך הטלת לעז של חדשנות ופריצת גדרי הכרם. כדי שהדיון לא יהיה מופשט, עדיף לבסס אותו על דוגמה קונקרטית. אני לא זוכר כעת משהו כזה. נוכל להמשיך את הדיון בנקודה זו כשהדוגמא תובא, ואז נראה הצעקתה, ומהם מכלול השיקולים, ואם יש בהם כדי לדון. גם כאן אין טעם להשחית מילים על תיאוריות.

[אליעזר א]

ביקשתי לראות מחומש בראשית מן הכרך שזה עתה הוצאתם, ולהראות לכל העמים את יופיו, ואילו אתה בחרת לברוח לאן שברחת.
כמובן שעל זה הדרך אל תשכח להכניס לפרשת שמיני את כל הערכים השייכים לעניין מתוך האינצקלופדיה התלמודית ואת שאר כל הספרים על הלכות נדה - הצלחת לעייף אותי.

[הוגה ומעיין]

אין לפני את הכרך הראשון של בראשית ולא השתתפתי בעריכתו. אם ישנו לפניך - אדרבה.
אבקש רק לדעת: בפרשת מצורע שינה רש"י את דרכו ושוב אינה עונה על כל שאלות הראשונים? או שמא רק מעכ"ת טרם הגיע לשם, אך הוא מניח שגם שם אפשר לעשות זאת, בהינתן מספיק זמן? או שמא קיימת דיכוטמיה צרה, בצידה האחד - השאלות שרש"י עוסק בהן, ובצד השני - האנציקלופדיה התלמודית, וביניהם אין כלום?

[אליעזר א]

אם מותר לי לסכם את הדברים כך.
מישהו שם בעוז והדר סבר לתומו שרש"י לחומש ורש"י לגמרא היינו הך, וכשם שבגמ' כאשר פירוש רש"י קשה בורחים לפירוש קל יותר כך עשו בשוטנשטיין מתיבתא וכו' ועל זה הדרך ביקשו גם כן לעשות בחומש לחפש בין הראשונים מה שנראה הכי קרוב לפשט וכך בנו את הגוף, על פי הפשט כאשר הם משמיטים קטעים מרש"י.
ההבדל בין גמ' לחומש היא כזה.
בחומש רש"י מפרש על פי חז"ל וכל המפרש באופן שונה מרש"י הוא בעצם חולק על חז"ל, אלא אם כן הלכתם בדרך של הרשב"ם ועוד פשטנים, אך את זה כבר עשו בדעת מקרא וזה ממש לא מתאים למכון חרדי כמו עוז והדר.
ואם כוונתכם להביא לידיעת המלמד את העניין של זב וזבה ושבעה נקיים טעיתם בגדול, אף אחד לא צריך את זה כאשר הוא לומד חומש, ולסיום אצטט את כותרת הכתבה.
סדרת "מקרא מפורש" רב מכר שמחולל מהפכה בהבנת פסוקי התורה על דרך פשוטו של מקרא.
עד כאן לעת עתה.

[הוגה ומעיין]

אם מותר לי לסכם את הדברים כך.
מישהו שם בעוז והדר סבר לתומו שרש"י לחומש ורש"י לגמרא היינו הך, וכשם שבגמ' כאשר פירוש רש"י קשה בורחים לפירוש קל יותר כך עשו בשוטנשטיין מתיבתא וכו' ועל זה הדרך ביקשו גם כן לעשות בחומש לחפש בין הראשונים מה שנראה הכי קרוב לפשט וכך בנו את הגוף, על פי הפשט כאשר הם משמיטים קטעים מרש"י.
ההבדל בין גמ' לחומש היא כזה.
בחומש רש"י מפרש על פי חז"ל וכל המפרש באופן שונה מרש"י הוא בעצם חולק על חז"ל, אלא אם כן הלכתם בדרך של הרשב"ם ועוד פשטנים, אך את זה כבר עשו בדעת מקרא וזה ממש לא מתאים למכון חרדי כמו עוז והדר.
ואם כוונתכם להביא לידיעת המלמד את העניין של זב וזבה ושבעה נקיים טעיתם בגדול, אף אחד לא צריך את זה כאשר הוא לומד חומש, ולסיום אצטט את כותרת הכתבה.
סדרת "מקרא מפורש" רב מכר שמחולל מהפכה בהבנת פסוקי התורה על דרך פשוטו של מקרא.
עד כאן לעת עתה.

מיותר לציין שלא הבנת נכון?

[אלכסנדרוס]

האם יש מקור (מלבד המעשייה עם הרב מבריסק) לקביעה שבחומש (בניגוד לגמרא) אסור ללמוד באופן שונה מדעת רש"י? לכאורה, קביעה זו נסתרת מכך שרוב רבותינו האחרונים נטו בדברים רבים אחרי הרמב"ן.
מאידך נראים דבריו של אליעזר אל"ף שהסדרה מיותרת לאחר שכבר קיימת סדרת "דעת מקרא" (ואם הבעיה היא בהוצאת "מוסד הרב קוק", ניתן לעשות כמעשה רד"ל ולגרד את הסמל של ההוצאה בסכין ולא צריך לטרוח להמציא את הגלגל).

[אליעזר א]

ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף". נטייה מהבאת דברי רש"י ב"גוף" מתאפשרת רק במקרים קיצוניים, בהצטרף מספר תנאים, ובהם: שההנחה שאין זה פשט אינה "מדעת עצמו" של העורך, אלא נסמכת על רבותינו הראשונים והאחרונים.

כל שאלותיך היו ראויות לתשובה אם היו נשאלות ברצינות ובנחת כדרך ת"ח, ולא קשה להשיב עליהן.

הייתי ממליץ להחליף את הכותרת, משום שנראה שלא את הסידרה ראית אלא את הכתבה, ולכן כותרת נכונה יותר תהיה בנוסח "הכתבה על סדרת מקרא מפורש של עוז והדר אין גבול לחוצפה".

תחילה אמרת שבאתם לפרש פשוטו של מקרא במקומות שאין רש"י מפרשו על פי פשוטו

ובכל מקום שדרכו של רש"י היא פשט היא מובאת ב"גוף"

???


ב. כתבתי - וזה לא מוזכר בכתבה - שיש מקרים חריגים שדברי רש"י מובאים בהערות ולא ב"גוף". אתה טוען שמעשה כזה הוא יומרה נועזת להכריע במחלוקות ראשונים. משתמע גם שיש בכך הטלת לעז של חדשנות ופריצת גדרי הכרם. כדי שהדיון לא יהיה מופשט, עדיף לבסס אותו על דוגמה קונקרטית. אני לא זוכר כעת משהו כזה. נוכל להמשיך את הדיון בנקודה זו כשהדוגמא תובא, ואז נראה הצעקתה, ומהם מכלול השיקולים, ואם יש בהם כדי לדון. גם כאן אין טעם להשחית מילים על תיאוריות.

???
אתה זוכר או לא זוכר??
אם אינך זוכר אז מדוע כתבת את שכתבת??
אתמהה!!!

[הוגה ומעיין]

אלכסנדרוס -
הפער בין דעת מקרא לבין מקרא מפורש אדיר, בכל פרמטר שייבחר. כאמור מעלה, קשה למצוא את המשותף ולכן קשה להסביר את ההבדלים. האוכל להציע למעכ"ת לדפדף ב"מקרא מפורש" בחנות הספרים?

הרב אליעזר א',
אני מצפה שתעמוד במשימה שגלגלתי לפתחך, ותוכיח את דבריך.
משתיקתך בנושא אני מבין שאתה מתמקד בנושא השני שציינתי (שלא נזכר בכתבה). אשר לתמיהתך: אני זוכר שהיה משהו כזה, עם ריבוי שיקולים, ולכן מותר היה לי לכתוב את שכתבתי. אך אינני זוכר את מקומו, ולכן אינני יכול להביאו כעת לדיון. כדי לקדם את הדיון במקום לעסוק בתיאוריות מופשטות צריך להביא אותו או משהו בדומה לו.
לכתחילה לא הייתי עונה לתמיהה הזו, כיון שהיא עומדת על הגבול שבין ההתייחסות לאישים לבין ההתייחסות לגופם של דברים.

[צופר הנעמתי]

אלא אם כן הלכתם בדרך של הרשב"ם ועוד פשטנים, אך את זה כבר עשו בדעת מקרא וזה ממש לא מתאים למכון חרדי כמו עוז והדר.

ללכת בדרך הרשב"ם לא מתאים למכון חרדי? ואחרי זה עוד מדברים על אין גבול לחוצפה.

[אליעזר א]

מה קרה לך?
האם מותר לנו לפרש יורה יורה לרגום אותו באבנים כאשר חז"ל פירשו את הפסוק על חייבי סקילה וכפי שפירש רש"י שם. צריך לשבת שבעה נקיים עד שנבין פשט ברשב"ם אבל לעשות כמו הרשב"ם ולפרש את פסוקי התורה ככל העולה על רוחינו?! - במקום לאמץ את פירוש רש"י ולחפש תירוץ על רשב"ם מוקשה, נבוא לעשות כמו הרשב"ם על דעת עצמינו, ולפרש את פסוקי התורה בניגוד לחז"ל.
וזה לשון ספר הזכרון. יתרו י"ט.

ואף על פי שבעלי הפשט מפרשים ירה יירה יורוהו מרחוק המורים בחצים, הרב ז"ל כמנהגו בפירוש המקראות רודף אחר מדרש רז"ל וקבלתם שהיא ישרה בעיניו יותר מהפשט הנראה במשמעות הכתוב.

[הכהן]

אני לא ראיתי לא את הכתבה ולא את הספר(ים), אבל לי עומדים בראש פסוקי ספר דברים פרק ד':

{א} כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם: {ב} וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא: {ג} ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם: {ד} שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה: {ה} וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך: {ו} ושמרת את מצות ה' אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו: {ז} כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר: {ח} ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: {ט} ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת: {י} ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך: {יא} השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום: {יב} פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת: {יג} ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה: {יד} ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים: {טו} המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש: {טז} המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך: {יז} ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה: {יח} וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה: {יט} והיה אם שכח תשכח את ה' אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון: {כ} כגוים אשר ה' מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול ה' אלהיכם:

שעליהם יש רש"י:

{א} כל המצוה. כפשוטו. ומדרש אגדה (תנחומא עקב ו.), אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה, שנאמר ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם (יהושע כד, לב.), והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם: {ב} התשמור מצותיו. שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו: {ד} שמלתך לא בלתה. ענני כבוד היו שפין בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו: לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות: {ח} זית שמן. זיתים העושים שמן:

האם כל השאר כל כך ברור לכל לומד, עד שאסור לכתוב חיבור פשטי אחרי רש"י?!

[המעיין]

מה קרה לך?
האם מותר לנו לפרש יורה יורה לרגום אותו באבנים כאשר חז"ל פירשו את הפסוק על חייבי סקילה וכפי שפירש רש"י שם. צריך לשבת שבעה נקיים עד שנבין פשט ברשב"ם אבל לעשות כמו הרשב"ם ולפרש את פסוקי התורה ככל העולה על רוחינו?! - במקום לאמץ את פירוש רש"י ולחפש תירוץ על רשב"ם מוקשה, נבוא לעשות כמו הרשב"ם על דעת עצמינו, ולפרש את פסוקי התורה בניגוד לחז"ל.
וזה לשון ספר הזכרון. יתרו י"ט.

ואף על פי שבעלי הפשט מפרשים ירה יירה יורוהו מרחוק המורים בחצים, הרב ז"ל כמנהגו בפירוש המקראות רודף אחר מדרש רז"ל וקבלתם שהיא ישרה בעיניו יותר מהפשט הנראה במשמעות הכתוב.

מה קרה לך, באת בין המצרים ואתה יורה לכל העברים?

גם אם הגרי"ז לא המליץ למלמדי תינוקות ללמד את הרשב"ם עדיין זו עזות מצח מצדכם להגיד שמי שכותב פירוש על בסיס הרשב"ם או הרמב"ן הוא חצוף ואינו ראוי למכון חרדי לעשות כן. ועל מה שכתב ספר הזכרון, וודאי שמותר לו להגיד דעתו שרש"י צודק בפרט זה, והאמת שאפילו זה לא אמר אלא שהצדיק את טעמו של רש"י, אבל עדיין הרשב"ם יכול לעמוד על דעתו והרשב"ם לא צריך להסכמתך וגם לא להסכמתו של צולניק ומי לנו גדול מבעלי התוספות שעשו את כל התורה כולה ככדור ובלעדיהם אי אפשר לפתוח בכל עניין ואיך הפך הרשב"ם למרמס על ידכם הלא על זה תדמע כל עין.
ומה שכתבת שעושים על דרך הרשב"ם אע"פ שוודאי אין בזה רע ובכל התורה כולה נצטווינו ללמוד מדרכי הראשונים, אבל כאן הלא לא אמרו שעושים כן שעושים פשטים מליבם בשיטת הרשב"ם ושאר הראשונים אלא שמביאים את דבריהם. וזה דבר שפשוט לא יאומן שקם אדם ומתלונן על מי שמביא את דברי הראשונים אשר מפיהם אנו חיים, ואילו היה זה איש מאנשי האקדמיה היינו אומרים שאינם יודעים להעריך את מעלת רבותינו.

[אוצר החכמה]

אהבה שאוהב אליעזר א את דברי רש"י מקלקלת קצת את השורה, וכבר היה לעולמים עניין זה בפורום.