מה זה כילי?
בסוטה מא ע"ב רש"י ד"ה לכילי מפרש - לשון (תהלים פד ג) כלתה נפשי , שמתאוה לשתות יין תדיר. (ברש"י שבגמרא הציון הוא לתהלים קיט פא: שם כתוב כלתה לתשועתך נפשי וזה דבר נפוץ שהציון הוא לפסוק אחר הדומה לו וצ"ע שמהדירי עוז והדר לא ציינו דבר). בישעיהו לב ה מפרש רש"י ולכילי - רמאי, נוכל, חורש רע.
המשמעות הרגילה היום של כילי היא קמצן גדול, ואכן כך מובא בספר מדבר קדמות לחיד"א (ערך כילי מספר מעיל צדקה סי' תתשצ"ח): מי שהוא כילי בחכמתו או במעותיו בא בגלגול אשה... ועוד שם בסימן י"ג מביא מהכלי יקר בפרשת חיי שרה: כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה, הכוונה כי האשה עינה צרה באורחים, ואם עיניה יפות כלומר שהיא עין טובה... א"כ אין כל גופה צריכה בדיקה... (כלומר) בשאר מדות טובות שוודאי יהיו לה.
המאמר האשה עינה צרה באורחים נמצא בב"מ (פז ע"א) ושם נוסף "יותר מן האיש". רש"י מפרש: מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סלת.
כידוע סולת הוא קמח מובחר דק ומנופה, וכך לכאורה משמע מפירוש רש"י באבות פ"ה מט"ו: טוחנים בריחיים של גרוסות... עם אותם גריסין של חטים שנשארו בנפה דק ומוציאין מהן סולת נקיה, בב"מ פז ע"א מפרש סולת - עדיף מקמח.
לעומת זאת בכתובות קיב ע"א ד"ה סאה קמח מפרש: הוא אבק דק היוצא מן הנפה, והחטין טחונין בריחים של גריסין ואינן טחונין דקין, והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת (הרש"ש גורס סולת) ומחזיר מה שבנפה לריחים. משמע מכאן שהקמח דק מן הסולת והוא המובחר, וכן מפרש הרד"ק בשרשים (פ"א פ"ה מט"ו) : סולת הוא הקמח שטחון טחינה גסה, וכן הרע"ב שם מפרש שאחר שמוציאים את הסובין והמורסן מן הקמח הנטחן, ונשאר הקמח הדק עם הסולת הגס, והוא החשוב, מעבירין אותו בנפה דקה מאוד ויורד ממנה כל אותו הקמח הדק שהוא כעין עפרורית לבנה, ונשאר הסולת הגס החשוב. היוצא מכל זה שעפ"י רש"י (בכתובות) וכן הרד"ק והרע"ב סולת הוא הגס, ולפי רוב שאר המפרשים הסולת הוא הקמח הדק. ויתכן שיש להבדיל כאשר קמח וסלת נכתבים לחוד, לבין שנכתב יחדיו "קמח סלת" שמשמע מעורבים ובקיצור הדבר לא ברור.
בספר שיחת חולין של תלמידי חכמים (פ"א)מסופר: שמעתי בשם איש אחד שאמר שנכון שלא להרבות מאכלים יקרים בשביל האורח, רק יתן לו מה שהוא (הבה"ב) אוכל ובזה לא יהיה לו טורח לקבל אורחים בכל עת. ולפי דעתי יפה אמר, וגם מיושב בזה קושיות כל המפרשים שהקשו על מה שנאמר בגמרא (ב"מ פז ע"א): הוא (אברהם) אמר (לשרה הביאי) קמח והיא (שרה) אמרה סולת, מלמד שאשה עיניה צרה באורחים. והקשו, אדרבה כיון שאמרה סולת, הלא (ידוע ש)סולת יותר טוב מקמח, ומדוע (אם כן) עיניה צרה באורחים? ולפי הנ"ל אתי שפיר... עיי"ש את ההמשך.
זה וורט מפורסם שמספרים לתשב"ר בפרשת חיי שרה, אך כידוע לא ניתן לסמוך על ציטוטים בספרים, שכן בגמרא שם לא נאמר "הוא אמר קמח והיא אמרה סולת" כמובא בספר שיחת חולין, אלא נאמר "כתיב קמח וכתיב סלת", א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים... ואילו רש"י הוא זה המפרש בב"מ: סולת - עדיף מקמח. מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סולת. בספר פרדס יוסף מביא בשם הרב מליסא שיש נוסח ברש"י ישן: הוא אמר קמח והיא סולת, יוצא שעפ"י הנוסח שלנו בגמרא קשה פשט הכתוב, ולפי הנוסח הישן המובא בפרדס יוסף קשה מדוע עיניה צרה באורחין.
אך כנראה חל בלבול בין הוא אמר והיא אמרה... ומכאן שאין להביא ראיות מסיפורים ווורטעליך, ובכל אופן למדנו מכאן שאשה שעיניה צרות באורחים היא גלגול של איש כילי.
באשכול "מה זה סולת" מרחיב הרב מעט דבש בענין
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... AA#p364007