איש_ספר כתב:הגרי"ז אומר שמלמד דרדקי מחויב ללמד חומש לפי פירוש רש"י, ודראל היקר סובר אחרת. מחלוקת.
:
איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.
אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.
דראל כתב:איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.
אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.
דוגמא: בני חזר וסיפר שלמד שרבקה לא באמת התכסתה בצעיף כשראתה את יצחק, אלא התפעלה בלבד. זו הבנה שגויה שבאה מתוך הרצון ללמד את רש"י, בכל מחיר!
.
חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.
יאיר כתב:ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך, ובנימן בכה על צואריו (מה, יד)
"וכי כמה צוארין היו לו לבנימין? א"ר אלעזר בכה על מקדשים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ועתידם לחרב. ובנימין בכה, א"ר אלעזר בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד לחרב". (מגילה טז, ב')
"ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך וכי שני צוארים היו לו לבנימין אלא אמר רבי אלעזר בן פדת יוסף ראה ברוח הקודש ששני בית המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב ובנימין בכה על צואריו ראה שמשכן שילה עתיד להעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב ויתן את קולו בבכי כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר (ירמיה לא) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם": (בראשית רבה צג, יב)חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.
עיין שפתי חכמים (השלם) וביאור על תרגום יונתן (נמצא בחומש "המאור") ורשי" מגילה ריש טז: (אמנם עיין רש"י בב"ר צג יב שלכא' סותר דבריו) שמאריכים לדבר בזה.
חד וחלק כתב:אם כבר לעקור נטוע ברש"י פרשת ויגש, יעויין ברש"י על הפסוק 'ובנימין בכה על צואריו', שהובא שם דקדוק בפסוק לבאר מהיכן לקח רש"י שאלו שני בתי מקדשות, והמוסיף לא קרא ולא שנה, כי הרי גמרא מפורשת היא במגילה 'וכי כמה צוארין היו לו לבנימין'.
איש_ספר כתב:דראל. למען הדיוק. הרב ישראלי לא התנגד להוצאת פירוש בלי פירוש רש"י, אלא להוצאת פירוש שיטתי אחר במקום רש"י, ולכן לא הסכים להוצאת דעת מקרא על התורה למרות ששמו שם גם את פירוש רש"י. ואם יש באמתחתך מסורות שונות בענין דעתו של הרב ישראלי אתה מוזמן לעדכן את חתנו.
.. ואין כאן לא ענין של הגרי"ז או של חכם אחר אלא מסורת איתנה וקיימת, עד כדי שנמנו וגמרו הקורא מקרא עם פירוש רש"י יצא ידי חובת תקנת חכמים לקרוא שמו"ת. זו שמענו אבל הקורא מקרא עם דעת מקרא, או אפילו עם פניני רש"י של הרב מאזוז, זו לא שמענו.
דראל כתב:איך יִלמד אדם פרטי, ולא מלמד דרדקי? בוודאי שרש"י קודם לכל (ולכן גם הסיפור על הרב ישראלי אינו רלוונטי לעניננו). אך ללמוד מהלכה לגבי שמו"ת, שבוודאי תשב"ר אינם חייבים בה, שחובה ללמד את רש"י, זה מעשה מגוחך.
דראל כתב:עד עתה, לא ראיתי כאן שום מקור רציני - מעיישל'ך מהגרי"ז או מר' חיים, אינו מקור רציני - שחובה ללמד תשב"ר לפני הכל רש"י.
ובערב הזמינו אותי לת"ת ששומעים הנערים להעלותם למדרגה אחרת, ובעונותינו הרבים בת"ת אין לומדים כי אם מקרא, ורש"י אין רוצים שילמדו לפי שאומר מדרשים ופירושי חז"ל וכו' אוי לעינים שכך רואות
איש_ספר כתב:הגרי"ז אומר שמלמד דרדקי מחויב ללמד חומש לפי פירוש רש"י, ודראל היקר סובר אחרת. מחלוקת.
הסיפור שהובא כאן עם הגרי"ז, מקורו כנראה בהקדמת שערי אהרן עה"ת.
יש תח"י ספר הנקרא פרי יצחק מר"י לזנובסקי ז"ל איש משונה, שהקדיש את ספרו למלחמה ברשב"ם ולא בוחל בביטויים שפלים. (בהקדמה מתנצל שאם לא היה כותב את ספרו היה מקבל התקפת לב לכן מותר), מצאתי שם שם קטע זה:
איש_ספר כתב:ובכן הבה ונסכם את דבריך. לדעת רבותיך שעולמם אינן סובב סביב הגרי"ז, יכול המלמד דרדקי להציע לפני התינוקות את אשר נראה בעיניו בפירוש המקרא. אם רש"י יהא רש"י, ואם להבדיל דעת מקרא או קאסוטו, יהא כך. יפה.
אגב שאלתי פעם את ר' אברהם שריר האם אמת נכון הדבר שחותנו הגר"ש ישראלי זצ"ל היה המבקר של דעת מקרא, הוא השיב שחותנו אכן עבר על הפירוש אבל רק על הנ"ך ולא על פירוש התורה וזאת משום שהוא התנגד לכתיבת הפירוש על התורה, כיון שחשש שבציבורים מסוימים ידחוק הפירוש את פירושו של רש"י, וכן לא יעשה.
גוראריה כתב:רבינו איש ספר שבוע טוב
ר"י לזנובסקי ז"ל [שצאצאים חשובים שלו עדיין מתהלכים בינינו] לא היה איש משונה אלא שאת ספרי פרי יצחק כתב בזקנותו כשלא נתקיים בו 'אל תשליכנו' והזהרו בזקן וכו'. יש שם הרבה דברים משעשעים ולא רק נגד רשב"ם...
איש_ספר כתב:גוראריה כתב:רבינו איש ספר שבוע טוב
ר"י לזנובסקי ז"ל [שצאצאים חשובים שלו עדיין מתהלכים בינינו] לא היה איש משונה אלא שאת ספרי פרי יצחק כתב בזקנותו כשלא נתקיים בו 'אל תשליכנו' והזהרו בזקן וכו'. יש שם הרבה דברים משעשעים ולא רק נגד רשב"ם...
ראה כאן
וכאן תמונה מפרי יצחק עותק יחיד בעולם (?) עם הגהות המחבר, ובו גילוי מרעיש על אחרית ימיו של רשב"ם.
גוראריה כתב:בפי' דע"מ לס' עזרא או דניאל מופיע בהערות המשפט הבא [בערך]: הבלבול והמבוכה בנושא מלכי פרס הוא רב כל כך, עד שחז"ל ברוב ייאושם [או ביטוי דומה!!!! ואל תתפסוני על המילה] אמרו כי "כורש דריוש וארתחשסתא חד הם"...
האם הגר"ש ישראלי אישר משפט כזה שבורות וחציפות משמשים בו בעירבוביא???
יאיר כתב:גוראריה כתב:בפי' דע"מ לס' עזרא או דניאל מופיע בהערות המשפט הבא [בערך]: הבלבול והמבוכה בנושא מלכי פרס הוא רב כל כך, עד שחז"ל ברוב ייאושם [או ביטוי דומה!!!! ואל תתפסוני על המילה] אמרו כי "כורש דריוש וארתחשסתא חד הם"...
האם הגר"ש ישראלי אישר משפט כזה שבורות וחציפות משמשים בו בעירבוביא???
אשמח מאוד אם תוכל למצוא לי את ההתבטאות או לפחות לכוון אותי היכן לחפש..(נ"ל יותר שזה בדניאל).
אליהוא כתב:עוול גדול עושה איש ספר למרן הגרי"ז בהעמידו אותו בצד אחד עם הספר ההזוי
לנידון דנן. פשוט שדברי רש"י שערומים היינו שנתערטלו ממצוה אינם אלא דרשא, [וכך גם לשון
המשכיל לדוד "רמז", אך התולעת לא חלי ולא מרגיש], וזה פשוט לכל בר דעת, אך בעניננו ניתן לראות
זאת להדיא,
דהנה לשון רש"י שלפנינו הוא: "ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש,
וסוף המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים
הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", והוא תמוה מאוד דגם אם ותפקחנה הוא לשון חכמה מובן
שהיינו שהבינו שערומים הם שקודם לא היה בהם דעה ולא התבוששו, וכמו שפירשו כל מפרשי המקרא,
ומה ההכרח לדרש שנתערטלו מהמצוה, ונדחקו בזה מפרשי רש"י.
אך האמת היא כמו בדפוס ראשון וכל כתבי היד שהמילים "אלא מהו וידעו" ליתא שם, והיינו שזה שני
פירושים, פי' א' כפשוטו " ותפקחנה עיני שניהם - לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף
המקרא מוכיח - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום", והיינו שוידעו הכונה הבינו. ועוד
פירוש הביא רש"י ע"פ המדרש "וידעו כי עירומים הם - מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה", אבל
ודאי לא התכון שזה הפשט חלילה.
אוצר החכמה כתב:בלי קשר לויכוח ביניכם כמדומני שכולנו למדנו מילדות שאדם הראשון חכם גדול היה וצופה מסוף העולם ועד סופו, אבל הדעה להתבושש היא דעה אחרת שנכנסה בו מחמת העבירה, וזהו עץ הדעת טוב ורע.
זה העיקרון שנדמה לי שמוסכם על כולם ולכן לא מובן מה יש להוכיח בנידון
ובהבנת הענין והבדליו בזה יש הרבה להאריך כמו למשל הרמב"ם שהאריך בהסברת העניין במורה נבוכים.
תולעת ספרים07 כתב
דעה שניתן בו מכוח עץ הדעת הכוונה ליצר-הרע [לתאוות] והוא מפורש ברש"י כאן.
אליהוא כתב
ב. עץ הדעת נקרא עץ הדעת ולא עץ התאוה [והייתם אלוקים לא מתפרש על תאוה], ונתנה בהם דעת להבחין בין טוב לרע כמו שמפורש בדברי רש"י שהבאת בעצמך, ומ"מ הראתי דכ"ה מפורש בכתה"י ובדפו"ר, כך שא"צ הוכחות לזה.
אליהוא כתב:הענין אכן עמוק, ואין מקומו כאן. רק הסברתי שלענין החכמה שכתב רש"י מתפרש בפשיטות על זה ומוכרח כהנוסח בדפו"ר וכתה"י.
בכל אופן אשים בזה קנצי למילין, והרוצה לטעות יבוא ויטעה, ויהי לו אשר לו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים