מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1538
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי

הודעהעל ידי יהודהא » ד' נובמבר 27, 2024 10:39 pm

א.
דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּוַדַּאי קָנָה אֶלָּא כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם..

דשלבל"ע -נידון בב''ב מספר פעמים, וגם בדף קנז. והוא עולה כאן לדיון בשל הקשרו לפסוק בפרשת תולדות שממנו עולה דיון ענף המתפתל למספר ענפים בדיני קניין בדשלב''לע, בשו''ע נפסק שאינו קונה.
כמו'כ עולה כאן עניין מצווה מחמת מיתה ותוקפו - שנלמד קנג.

(לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. (לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה. (לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. (לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקׇם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה.
בראשית ל''ד.
המפרשים נזקקו ודקדקו כאן לכל אחת מהמילים המודגשות -והדינים הנלמדים מהן:

ב.
רבו השאלות בדיני קניין העולים ממכירת הבכורה. ורובן סובבות על דשלבל"ע.
א. הרי כל הבכורה היא דבר שלא בא לעולם.
ב. ואיך מקנין דבר שאין בו ממש.
ג. מדוע היה צריך שבועה.
ד. והרי הוא כמצווה מחמת מיתה - שיכל לבטלו.
ה. מדוע לא יבטל בטענת אונאה.
ו. הרי זה מכירה באונס מחמת פיקוח נפש.
ז. כיצד היה מותר ליעקב לרמות את עשיו.

ג.
תשובות.

תשובה לא'.
לשאלה זו תשובות רבות ולהלן חלקם:
1. לפני מתן תורה ניתן היה למכור\לקנות דשלבל"ע. ריב''ש.

2. לספורנו - בקניין חליפין בנזיד או בכלי. ומועיל לדשלבל"ע.

3. באוה''ח שלכן נאמר "כיום" ,שתקנו רבנן לעני שיכול להקנות דשלבל"ע - שכר יומי . משום כדי חייו במקרה שאין לו מאכל והוא הולך למות. בעשיו שהלך למות חל הקנין אפילו על דשלבל"ע . כגמ' בב"מ ט"ז וכן בשו"ע .

4. עוד באוה''ח שלכן הוסיף "שבועה" כדי שיועיל גם לדשלבל"ע. [ובכך מחלוקת הטור והריב''ש].

5. לקצות הוא מטעם סילוק -וזה אפשרי גם בדשלבל"ע. והנתיבות חולק ע''כ.

6 סיטומתא.
העברת הבכורה נעשתה בקנין סיטומתא - כמנהג הסוחרים, וקנין זה מועיל
אף בדבר שלא בא לעולם . ומחלוקת אם הבעלותעברה ממש מזה לזה. או רק מכוח ההסכמה והמנהג.

תשובה ל ב'.
ובאוה''ח שלכן צריך "שבועה" שחלה גם דבר שאין בו ממש.[ תואר, מעמד, ריח].
ולי''א סימותא ,הרי מועיל גם לכך.

תשובה לג',
ראה א-4, וב'.

תשובה ל ד'.
הצהרה כבריא.
כדי שלא יהיה כמצווה מחמת מיתה אמר השבעה לי "כיום" כמתנת בריאהוא המצב בו הינך היום.

תשובה ל ה'.
אין כאן אונאה.
שכן עשיו עצמו הוכיח ואמר שהעבודה שוה אצלו רק כדמי עדשים, כנאמר:ויבז בעיניו את הבכורה, שבאמת הבכורה היתה שוה אצלו מאומה.

תשובה ל ו'.
אינו אונס -
ובשל כך נתון לו קודם לחם שיצא מאונס הרעב. ורק אח''כ מכרו בהיותו בדעה צלולה .מהרי''ל דיסקין.

תשובה ל ז'.
מותר.
רמאות הותרה כאן -כמובא דעת זקנים בשם רבי יהודה החסיד שמכאן אתה למד שאם יש ביד רשע ספר תורה או מצוה אחרת שמותר לצדיק לרמותו וליטלו ממנו.

ד'
לכל אחד מהסעיפים לעיל ישנם דיונים ארוכים ומחלוקות רבות.
ראה בקישורים להלן:

https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A ... %9C%D7%A2/

https://minchasasher.com/he/shiur/%D7%A ... %A8%D7%94/

https://www.dirshu.co.il/wp-content/upl ... %D7%93.pdf
עמודים עב- עח.

מתורתו של ר' אשר וייס.
https://www.yeshiva.org.il/midrash/11469.

https://olamot.net/shiurim/%D7%93%D7%91 ... %9C%D7%9D/

יהודהא
הודעות: 1538
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' נובמבר 28, 2024 12:10 am

ישמעל והערבים.

ראה גם באשכול שבקישור
viewtopic.php?f=46&t=60909&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA
ושם הבאתי בנושא זהותם והארכתי בעניינם של ישמעאל ואדום [פרשת תולדות] - להלן חלק מהדברים הנוגעים בישמעאל:

1.
ישמעל = המוסלמים.
...וכך המפרשים שאחרי חז"ל זיהו בין אדום לבין הנצרות והמשיכו בפיתוחו, במקביל להרחבה שעבר השם "ישמעאל" ככינוי לכלל המוסלמים ולארצות האסלאם. ר' אברהם אבן עזרא, למשל,מפייט מקונן ואומר כי "ביד ישמעאל לבוז היינו / נסנו אל אדום ולא חיינו" (בפיוט שראשיתו במילים "איה נבואות נביאים קדומים").

ומצאנו בדיון על המלכויות שעם ישראל היה כפוף להן – הנוצריות מכאן והמוסלמיות מכאן – שנעשה שימוש רב בידי חכמים - אלה אשר נאנקו תחת עולו של האסלאם,שכתבו במטבע הלשון: "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" (כך, רבנו בחיי בן אשר בפירושו לדברים ל', ז).

ביטוי נוסף לזיהוי שבין אדום לבין העולם הנוצרי מצוי, למשל, במחרוזת האחרונה שבפיוט הידוע "מעוז צור": "דחה אדמון בצל צלמון", שעניינו בקשה שה' ידחוף, ישליך, את האדום, את ארצות הנצרות, אל צל המוות.

2.
הגברת והשפחה.
על שני יסודות אלו, שישראל משועבדים לישמעאל ולעשו-אדום, חיבר האבן עזרא את שירו המפורסם
"לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי". באחד הבתים רשם:

"ראה לגברת אמת/ שפחה נואמת / לא כי בנך המת / ובני החי".

בעצם מתנהל כאן ויכוח בין השפחה לגברת על מי מכוון המקרא, "בנים אתם לה' אלקיכם"
(דברים יד א,) מי הוא הבן שנאמר עליו "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום".

"הגברת"היא ישראל . ומי הם השפחה והבן המת ?
. וחלוקים המפרשים, מי הן הגברת והשפחה: הגר וישמעאל או עשו ורומי?
ובאמת "אלו ואלו יכולים לאמת כוונתם:

וכששרו שיר זה במרוקו, היו מתכוונים - להגר ולישמעאל,
ואילו במדינות אירופה היו מתכוונים לעשיו- אדום ולנצרות.
.....

3. האב"ע-
להיכן נעלמו הישמעלים ?
. .דעת האבן עזרא , שאכן המלכות הרביעית היא מלכות ישמעאל, ומלכות אדום מתחברת עם מלכות יוון, המלכות השלישית (דניאל ב, לט).
והרמב"ן הביא את דבריו בכמה מקומות, וחלק עליו בכמה מקומות וכתב:
"ורבי אברהם נשתבש בזה והכניס בזה מלכות ישמעאל כי נפל פחדם עליו, . (רמב"ן במדבר כד כ). .."ואומר כי היא (המלכות הרביעית) מלכות ישמעאל, שגם היא מושכת לדעתו עד ביאת הגואל... ועוד שהוקשה בדעתו [האבע] למה לא יחשוב מלכות ישמעאל שהיא מלכות גדולה ועצומה מן הרומיים (ספר הגאולה, שער 3 עמ' רפג בהוצאת מוסד הרב קוק). [הדברים לעיל נכתבו בעבר בתוך אשכול אחר].


להלן קישורים לדברים מהעבר על פרשת תולדות -

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים" רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לַהֲדַס וְעֶצְבּוֹנִית ..
viewtopic.php?f=31&t=65395&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA

בכורה אינה בטאבו.
viewtopic.php?f=46&t=63172&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA

באר שבע של יצחק.
viewtopic.php?f=46&t=58214&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA

הלעיטני מן האדום האדום..
viewtopic.php?f=46&t=60909&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA

יהודהא
הודעות: 1538
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי

הודעהעל ידי יהודהא » א' דצמבר 01, 2024 9:27 pm

נכתב בעבר +תופת תשפה.

א.
למה דווקא "אדרת שיער" ? אומר הכלי יקר: כדרך הצבועים. המראים עצמם כצנועים !
- כי כך היה המנהג (האופנה) בימים ההם...
וגם..הרשבם..כאדרת שיער שלובשים התועים (כנראה הקראים)

ב.
כתוב בפסוק : ויצא הראשון - אדמוני כולו כאדרת שיער ויקראו שמו עשיו .

אז איפה עוצרים ( תלוי- בטעמים. בסמיכות. ובמציאות) ?

1. אדמוני.| וגם מלא כולו שיער כאדרת.| וכולו - זה רק על השיער. אבע. רשי. ועוד מפרשים.
2. אדמוני כולו . | כאדרת שיער = שהיה כולו אדמוני, כאדרת שיער. אבע 2. אדרת בסמיכות
אבל יש קושי .שהאדרת היא בד"כ לא אדומה. שכן היא מצמר. .ולכן יש מפרשים ש..
3. אדמוני מלשון אדם. לא אדום ! כולו - כאדם גדול. כאדרת שיער = מלא שיער כאדרת. בעל הטורים.

ג.
ולמה שמו עשיו ? את זה כולם יודעים
1. כיון שהיה עשוי ונגמר בשערו כבן שנים הרבה.רשי. אבל יש גם פירוש אחר...
2. שאחיו הנשאר (יעקב) דחף אותו החוצה. כיון שהיה מלא שערות. ולא חלק - דבר שהקשה על יציאתו...ולכן ! שמו עשיו. "שדחף אותו בעישוי לחוץ " לשון הספורנו. מלשון : " עשייה ודחיפה".


ד. מאה חברים , מאה שערים = 666 !
ב-ר"ח כסלו תרל"ד (21.11.1873) נוסדה חברת 'מאה שערים', אשר שמה לה למטרה לקנות "...חלקת שדה גדולה מחוץ לעיר העתיקה, אשר תספיק למאה בתים וחצרות".

מייסדי "מאה שערים" בחרו את השם מפסוק מפרשת תולדות, שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסוד החבורה: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'" (בראשית, כו, יב),

וכן משום שמייסדיה מנו מאה חברים. אבל לא היתה זו ההצעה היחידה .שכן השם השני שהוצע גם הוא היה מהפרשה "רחובות " כי ה' הרחיב לנו ..אך בסוף נבחר השם מאה שערים כנראה בשל רמזים שונים ביניהם הגימטרייה - 666 .
שהוא מספר בעל תכונה חיובית במסורת היהודית, (הפוך מאצל הנוכרים שלהם הוא מספר רעׂׂ).


במסורת של משפחת ריבלין קיימת מימרא בשם הגר"א שמספר זה קשור למשיח בן יוסף ולקיבוץ הגלויות, ויש הטוענים כי זו אחת הסיבות ששכונת מאה שערים נקראת כך ("מאה שערים" בגימטריה = 666). וזאת על ידי אנשי עליית תלמידי הגר"א (על ידי ועד כל הכוללים) בראשות רבי יוסף ריבלין.

[כמוכ 666 הוא מספר מיוחד במתמטיקה – שכן הוא מספר טבעי וגם מספר משולשי, והוא סכום המספרים הטבעיים מ-1 ועד 36. . עיין בערכו במכלול].

אבל השם המקורי הערבי היה - כרם כדכור...

פאניקה.
והסיפור העצוב...למה הכניסה לבתים נדחתה בחודשיים ?
בגלל שבערב שלפני כניסתם לבתים - וכדי להרתיעם הערבים תקפו את נחלת שבעה ואדם אחד נדקר .
אבל השמועות רצו ש חצי נחלת שבעה נשחטה , וכל המתיישבים שכבר היו על החבילות..שבו בבהלה לבתיהם.
ורק אחרי חודשיים באייר תרלה נכנסו לבתיהם.
על תחושת הגאולה אנו למדים גם מפזמוניו של ר' יוסף ריבלין , ממייסדי השכונה שהשווה את מפעלם לימי 'שיבת ציון' מגלות בבל.
[ תודה - לדותן]

ו.
לכל הרוחות..

רוח טובה. רוח חיה. .רוח- שטות. רוח פרצים.רוח - רפאים. רוח הקודש ..קור- רוח .מצב רוח .סערת- רוחות. נרגעו הרוחות. עושה- רוח. טחנת רוח.. גסות- רוח. קורת רוח .אורך רוח..שפל- רוח.שבר את רוחו .נחת רוח. קוצר רוח .
הרבה רוח ואלה רק חלק: מכל הרוחות ..אבל מה הקשר לפרשה..הנה..

" מורת רוח": שעשו נשי עשיו ליעקב.. כו, לה.
אז - מה פירוש - מורת?

1. לשון -המראת רוח = מרי. סורר ומורה .לרשי.
2. לשון -מרירות. לראבע ורדק .

3. לשון מור = בשמים שמקטרות.גירסת ברטנורה ברשי.

4. לשון- סכין. לספורנו .ומורה[=סכין] לא יעלה על ראשו.
5. לשון הרמה. וסילוק "רוח- הקודש"..לר.בחייו.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ג' דצמבר 06, 2022 3:05 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

הרחבה תשפה.
6.,נזיד עדשים".
שפסוק זה הוא המקור ל"מכר עצמו בזול" .ידוע .אבל האם זה גם אומר שהחלטות על בטן ריקה מובילה לטעויות ?
לא בטוח. ולמה ? שכן גם קיבה עמוסה גוררת עכירות הדעת.

כי המשך הפסוק אומר "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים. וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה:
ביזוי הבכורה כבר אירע על בטן מלאה.

וכך דברי הרמבם לבנו:
"איכלו כדי שתחיו, והיתר תחרימו. אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מין המושם בתוכו, כי הוא ההפך, באכול מעט יש כח ... ואז יגדל ויבריא ודעתו יתיישב, ואם אכל יותר מדי וכו' שכלו יתבזה וכיסו יתרוקן, והיא סיבת רוב החולאים וכו'."

וגם היום מקובל שהמחשבה והדעת טובים יותר בטרם אוכלים ,נכון לא מורעבים - אבל בטן מלאה פוגמת בצלילות הדעת. ולכן אדם ההולך לקניות בסופר כשהוא רעב, קונה הרבה יותר מאדם שבע - הרעב משפיע על שיקול הדעת וגורם לו לקנות גם דברים שהוא לא צריך; ומומלץ לאכול לפני שיוצאים לקניות.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 79 אורחים