הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' נובמבר 08, 2022 10:42 am
ידעתי על מאמרו. פרשגן מפנה אליו בהערה שם.
עיקר המאמר רק מראה את הקושי שיש בלשון הפסוק, שאחרי כל הפירושים לא מובן מדוע נקט הכתוב לשון קשה כזה, ומכאן שהכתוב רומז שיש כאן דרש, והוא מה שהביא רש"י שהסיע עצמו מקדמונו של עולם. [ובמלבי"ם המתיק: הסיע עצמו מהנהגתו הקודמת, שהלך בדרכי אברהם. והוא ע"ד התרגום, וכמו "מקדמיתא"].
אך אני חיפשתי לעיל פירוש בפשט, בלי לערב דרש כלל.
אליצור עצמו אישית מעדיף כפירוש הפשט - שקיצר הכתוב בלשונו והכוונה "ויסע לוט מקדם לבית אל", היינו ש"מקדם" מציין את מקום חנייתם בין בית אל ובין העי, מקדם לבית אל. ובלשונו: "עומק כוונתו של הכתוב כי "מקדם" אינו אלא כינוי הרומז למקום המזבח "מקדם לבית אל"". זהו הפירוש הנבחר בעיניו כפשט, והסיבה בולטת - כי זה פירוש פשטני שמתאים למדרשו [זהו הרעיון שאליו חותר המאמר, כלהלן], כי בית בין אל ובין העי היה המקום שבו מוזכר לראשונה שאברם קרא שם בשם ה'.
גם את פירוש אונקלוס "בקדמיתא" לוקח אליצור לכיוון זה, וכותב: מה "מקדם" אינו אלא רמז למקום מאהלו של אברם ליד בית אל על משמעותו, אף "בקדמיתא" אינו אלא רמז לאמור למעלה "עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, בין בית אל ובין העי" (בר' יג, ג) ובלשון אונקלוס: "עד אתרא דפרסיה תמן למשכניה בקדמיתא בין בית אל ובין עי". והעיקר להלן: "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" (יג, ד), ובלשון אונקלוס: "לאתר מדבחא דעבד תמן בקדמיתא" (שם, ד). נמצא, התרגום אומר בארמית מה שרומז "מקדם" בעברית, היינו לוט עזב את מקום מאהלו של אברם, את מזבחו ואת אמונתו. ע"כ.
עכ"ד. ותחושתי האישית בעת הקריאה שהוא ירה את החץ ואז סימן את המטרה. הוא בורר לו מה "נראה" ומה "לא נראה" כפירוש [בין במקרא ובין באונקלוס], כדי להתאים לרעיון של המאמר, שתיבה זו פשוטה כמדרשה. שיהיה, לא מפריע לי שיחשוב כך.
דאתינן להכי, אשלים כעת את הנקודה שרמזתי לעיל בקיצור. מדוע הדגיש הכתוב [לפי אונקלוס] שלוט נסע תחילה. אליצור [שפירש את כוונת אונקלוס לגמרי אחרת כנ"ל] מביא בזה ממלבי"ם [לא מצאתי היכן] שבא לומר את חוסר הדרך ארץ של לוט, שנסע לפני אברהם. זה לא כ"כ מובן, כי אברהם אמר ללוט להדיא "כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה", ויש במשמע די ברור שלוט ילך קודם ולפי הליכת לוט ילך אברהם לכיוון השני. אבל עדיין אפשר לקבל שעכ"ז, גם אם אברהם בנדיבותו ובלשון נימוס מציע לו לבחור וללכת קודם, היה ללוט לכבד את אברהם לבחור וללכת קודם. [עכ"פ, כאמור, לא מצאתי זאת במלבי"ם. אליצור דוחה את דברי מלבי"ם בהפטירו: "לא מסתברת דעת המלבי"ם. נראים הדברים כי..." וחסל].
אני הצעתי לעיל לפרש את חידוש הכתוב לפי גרסת יהודי תימן לעיל, ואם הימין ואשמאילה - ואצפנך. ומסביר מהרי"ץ בחלק הדקדוק: "ואשמאילה, תרגום שלנו ואצפנך, פירוש בעל כרחך. שכל כוונת אברהם לילך לדרום שהוא הימין, וכ"כ רבינו בחיי ושל"ה שכן הוא בנוסחאות מדוקדקות, וכ"כ בספר עיר גבורים".
ולפי זה כוונת הכתוב לומר תרתי: א. אברם לא הוצרך לכפות את לוט, כי לוט נסע קודם מרצונו, כי ראה את כיכר הירדן כי כולה משקה וכו'. ב. לא התקיימה כוונת אברהם, אלא לוט הקדים את אברהם ו"הימין" ונסע דרומה לערי הכיכר.
ומאידך - רומז לנו הכתוב שכן התקיימה כוונת אברהם עכ"פ בנוגע לעצמו. כי אותו "ימין" שנסע אליו לוט - לא היה אותו ימין שרצה אברהם לעצמו. הימין [דרום] שנסע אליו לוט היה דרום-מזרח [לכן השתמש הכתוב במילה "מקדם" לרמוז על מזרח ג"כ], ואברהם כן מימש את רצונו שלו, והימין-הדרים בעצמו, ונסע ממקומם דאז בין בית אל ובין העי - אל אלוני ממרא אשר בחברון. שהוא דרומית למקומם הקודם, ומערבית לכיכר הירדן שבה התיישב לוט "מקדם". [וכלהלן יח, טז: וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. היינו שממקום אברהם בחברון רואים את אזור סדום, הדרומית-מזרחית לחברון].
ובזה מומתק גם הצעת פותח האשכול, למה הדגיש הכתוב שלוט פנה לדרכו [דרומה] מצד מזרח של מקום חנייתם. מה הוסיף לן בזה, ומדוע לנקוט לשון זה. אם באת לומר שהוא נסע מזרחה - אמור שנסע לקדם/קדמה. אבל הכוונה לומר שלוט אמנם "הימין/הדרים", הוא נסע לדרום כפי ההסכם "ואם הימין" - אבל יצא מצד מזרח של מקומם. וכלומר שנסע באלכסון לדרום-מזרח. מה שמשאיר לאברהם בשופי את האפשרות [שהוא רוצה בה] להדרים בעצמו בקו ישר ממקומם, ולהגיע אל חברון.