וכפי שדוד עצמו אומר בהמשך - בסיפור הריגת איש בושת - שנראה שהנער הזה ציפה לקבל מדוד שכר-בשורה.
ודוד שילם לו את שכרו משלם...
שמואל דוד כתב:סוף פרשת וירא ובתואל ילד את רבקה כו׳
כתב רש״י כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה.
ק״ק דא״כ מדוע נכתב פסוק ״ופילגשו ושמה ראומה״ כו׳
עזריאל ברגר כתב:שמואל דוד כתב:שמואל ב פרק א וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ
יש לעיין מדוע אמר הנביא הנער ״המגיד לו״ ומה היה חסר ב״ויאמר דוד אל הנער״ ועוד קשה מדוע כאן קראו נער ובפסוק ב קראו איש.
אולי לרמז שדבריו של הנער היו חשודים בעיני דוד.
וכידוע החילוקים בין סיפור מות שאול המובא לפני כן בסוף שמואל א, לבין דברי הנער.
וי"א שאכן הנער שיקר בכמה פרטים, ודוד הרגו לא על הריגת שאול אלא על הזלזול בכבוד המלך שהראה בדבריו.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פירוש הריב"א על בראשית פרק כג פסוק א.
"לספוד וגו'. פרש"י נסמכה וכו' וכמעט לא נשחט וכו', יש תמהים דהיה לו לרש"י לפרש וכמעט נשחט וכו' וי"א דהכי פי' כמעט לא היה נשחט שהרי בא מלאך ואמר אל תשלח וגו' ואברהם מיהר לשחוט במצות השם ולא שמע לקולו היה נצול וכדי לצערה וליתן טעם ואמתלא לדבריו אמר המבשר כן".
ואברהם מיהר במצות השם ולא שמע לקול המלאך, ואלו היה שומע לקולו היה ניצול. וכדי לצער וליתן טעם לדבריו שבנה נשחט אמר לה כן המבשר.
וי"א דהכי פי' כמעט לא היה נשחט שהרי בא מלאך ואמר אל תשלח וגו' ואברהם מיהר לשחוט במצות השם ולא שמע לקולו ואילו שמע לקולו היה נצול וכדי לצערה וליתן טעם ואמתלא לדבריו אמר המבשר כן.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פירוש הריב"א על בראשית פרק כג פסוק א.
"לספוד וגו'. פרש"י נסמכה וכו' וכמעט לא נשחט וכו', יש תמהים דהיה לו לרש"י לפרש וכמעט נשחט לכך מפרש דגרסי' וכמעט לא נשחט וה"פ מה שלא נשחט [זהו] על יד[י] דבר מועט שהכל היה מוכן עד שבא מלאך ואמר אל תשלח ידך וגו'.
וכמעט לא נשחט. יש תמהים דהיה לו לר"ש לפרש ובמעט [צ"ל וכמעט] נשחט. וכך [בריב"א: לכך] מפר'[ש/ים] דגרסינן ובמעט בבי"ת וה'[כי] פ'[ירושו]: מה שלא נשחט [זהו בגלל] עוד דבר מועט [נראה דצ"ל במקום "עוד" - "על ידי" כמו בריב"א (שזהו הביאור לשינוי הגירסא, ב' השימוש, "ובמעט"): מה שלא נשחט - על ידי דבר מועט], שהכל היה מוכן עד שבא מלאך ואמר אל תשלח ידך.
שמואל דוד כתב:פרשת חיי שרה
וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשׂ֑וֹר אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ
פירש״י ויאמר אחיה ואמה. ובתואל היכן היה, הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו.
קשה, מדוע לא כתב כן בקרא דלעיל מיניה וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי-כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן ״לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ״ וצ״ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים