יעקל כתב:מצד אחד דרשו ז"ל על ליל שימורים ומכת הבכורות ועברתי וגו' והיכתי וגו' אני ולא מלאך וכו' אני הוא ולא אחר, ומצד שני כתוב לאמור ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור וגו' ופירש"י הקב"ה ובית דינו - מבואר שכבר לא מדובר באני הוא ולא אחר... ?!
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:מהפסוקים מבואר שגילוי המלאך אל יהושע המוזכר בהפטרה של יום ראשון של פסח היה רק כדי להורות לו שיוריד את נעליו. ותו לא ... ?!
כאשר המלאך נגלה בסנה למשה, חוץ מלהגיד לו של נעליך, היה הרבה יותר....
ולכן חז"ל הוסיפו ודרשו וכו'.
גבי משה או גבי יהושע ?
ואר"י דלא דמי דהתם לא איירי קרא אלא באחותו שאינה מן האב ומן האם דבת אביך או בת אמך משמע מן האב שלא מן האם ומן האם שלא מן האב, וכדמפרש קרא בהדיא מולדת בית או מולדת חוץ (ויקרא יח) דמתרגמינן דילידא מן אבוך מן איתתא אוחרת או מן אמך מן גבר אוחרא, ואע"ג דדרשינן (לקמן כג.) מולדת בית וגו' בין שאומרים לאביך קיים בין שאומרים לאביך הוצא מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו
דרומי כתב:לגבי האותיות ח' וק' בשם 'קרח' וכן בשם 'חקת' יש בכתבי חב"ד אריכות, אבל לא לגבי הל'
ופירוש "ואליך תשוקתו" כי היצר משתוקק תמיד אל האדם כדי להכשיל אותו ויהיה הקדוש ברוך הוא נפרע ממנו, לפיכך תרגם על "ואליך תשוקתו" -"דעתיד להתפרע מינך":
והכי פירושה, לפתח קברך חטאך שמור, כל זמן שאליך תשוקתו, כלומר, כל זמן שאתה תמשך אחריו, שאז ודאי משתוקק אליך יותר, על דרך ארז"ל משביעו מרעיבו. ועל דרך 'הוי מושכי עון בחבלי שוא וגו' כעבות העגלה חטאה', כי כן דרכו של יצר הרע, כשרואה שאדם ימשך אחריו, ישתוקק היצה"ר אליו יותר, ויסיתהו בכל יום בשחת להפילו.
אי נמי, הכי פירושו, כל זמן שתשוקתו שהיא להכשילך היא 'אליך', כלומר, היא שלך, ואתה מקבלה עליך לעשות רצונו, והיינו 'אם לא תתוב'.
יעקל כתב:יצאתי לא ברור מפ' ראה : האם טמא מותר לו לאכול בשר חולין ? האם בשר החולין שנגע בו הטמא נטמא או שלא וטהור מותר לו ממנו ? אשמח גם למקורות ?
שמואל דוד כתב:שופטים פרק יד פסוק י
וירד ״אביהו״ אל האשה כו׳
מדוע לא כתיב ״אביו״ כדרגיל?
כדכד כתב:מקור הדברים הוא בבא מציעא פרק המקבל וע"ש ותראה
שמואל דוד כתב:כדכד כתב:מקור הדברים הוא בבא מציעא פרק המקבל וע"ש ותראה
ידעתי גם ידעתי המקור. שאלתי על דברי רש״י.
כדכד כתב:כונתי שיש כמה הבדלים בין מה שנדפס ברש"י לבין הגמרא
וכיוון שהגמרא זה המקור אז כנראה צ"ל ברש"י כמו בגמרא
שמואל דוד כתב:פרשת נח - קר חורף קציר קיץ
בכולם הזכיר רש״י החדשים חוץ מקיץ, ויש לעיין מדוע.
וחיפשתי קצת ומצאתי בכמה חומשים שיש הוספה ברש״י קיץ - חצי סיון כו׳
האם יש שאלה בגירסאות? איפה אפשר לראות רש״י דפו״ר?
שמואל דוד כתב:שמואל ב פרק א וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד אֶל־הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ
יש לעיין מדוע אמר הנביא הנער ״המגיד לו״ ומה היה חסר ב״ויאמר דוד אל הנער״ ועוד קשה מדוע כאן קראו נער ובפסוק ב קראו איש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים