הערות והארות בפירוש רש"י למקרא (תנ"ך)

[אהרן תאומים]

בשביל הספורט נא לעשות חפוש לפי "ואין לו דמיון"

[זאב ערבות]

בשביל הספורט נא לעשות חפוש לפי "ואין לו דמיון"

אין מכבדין בחיפוש...

[אהרן תאומים]

אינני יודע לעשות כזה חיפוש

[זאב ערבות]

אינני יודע לעשות כזה חיפוש

בחיפוש מתקדם מתקבלות תוצאות בין השאר עם כתיב מלא וחסר ואותיות החיבור וכו' ואלה התוצאות שהתקבלו.

[אהרן תאומים]

בדקתי ואין שום הבדל בשכיחות, ובכל אופן הווארט טוב, וכעין זה מצאנו שיש מפרשים במקומות מסוימים את לשון רש"י כגון בראשית כ״ח:ה׳
אם יעקב ועשו. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ

[זאב ערבות]

בדקתי ואין שום הבדל בשכיחות, ובכל אופן הווארט טוב, וכעין זה מצאנו שיש מפרשים במקומות מסוימים את לשון רש"י כגון בראשית כ״ח:ה׳
אם יעקב ועשו. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ

היכן בדקת? והלא הראיתי שיש הבדל

[אהרן תאומים]

לא הובנו דברי אני מתכווין שאתה צודק ואין הבדל לגבי "ו" "אין לן דמיון" או "ואין לו דמיון" לגבי השכיחות עם המילה הנוספת "במקרא" וכד', ועל כן החלוקה שחשבתי בתחילה למצוא כדי שדברי המהר"י מבעלזא ישארו מכוונים אם נמצא הבדל

תוצאות "אין לו דמיון" https://www.sefaria.org.il/search?q=%D7 ... =relevance
תוצאות "ואין לו דמיון" https://www.sefaria.org.il/search?q=%D7 ... =relevance

[זאב ערבות]

בדברים יט ה: ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל.
ת"י לגרזן הוא סיקוריא, ת"א פרזלא (או ברזלא), ורש"י אינו מפרש. אך בש"ב ו ו ד"ה כי שמטו הבקר מפרש: כי שמטוהו הבקר ונענוהו, וכן ת"י ארי מרגוהי תוריא, כמו שמתרגם (אונקלוס) ונדחה ידו בגרזן - ותתמריג ידיה בגרזנא כך לפי מ"ג ארטסקרול והכתר, אמנם במ"ג המאור ועוז והדר הנוסח בברזלא כפי שמופיע בדברים באונקלוס ותתמריג ידה בפרזלא. כלומר יש כנראה נוסחאות כת"י שבהן מתורגם גרזן באונקלוס בדברים גרזנא.
(ייש"כ לבמסתרים שהעיר על הטעות בדברי בהודעה המקורית)

[זאב ערבות]

ויקרא י ג: בקרבי אקדש - רש"י: בקרבי - בבחירי
במ"ג ארטסקרול הר' מנוקד בקמץ, אך בחומש אשל אברהם ואיש מצליח בפתח, מהו הניקוד הנכון?

[במסתרים]

בסוף דיבור בא קמץ לפי דקדוק המקרא.

[זאב ערבות]

בסוף דיבור בא קמץ לפי דקדוק המקרא.

האם זאת אומרת שבאופן כללי לא ניתן לסמוך על הניקוד של המפרשים במקרא (למי שלא בקי בקדוק)

[במסתרים]

איך אפשר לדבר באופן כללי. יש מי שדקדק יותר ויש פחות.

אבל דקדקתי לומר "דקדוק המקרא" כי בלשון חכמים יש טוענים שאין להקפיד כל כך (עיין מה שכתבו על בורא פרי הגפן), ולפעמים אין סוף הדיבור מוכרח (אולי הוא דיבור אחד עם מה שבא אחריו, אף שבנדו"ד קשה לומר כן).

ובכלל צ"ע כמה מוכרח לדקדק בכגו"ד, וצ"ע אם רש"י עצמו היה קורא כאן קמץ (אם הבדיל בין קמץ לפתח), וכ"ש כל הגדולים מאז ועד עתה.

[זאב ערבות]

איך אפשר לדבר באופן כללי. יש מי שדקדק יותר ויש פחות.

אבל דקדקתי לומר "דקדוק המקרא" כי בלשון חכמים יש טוענים שאין להקפיד כל כך (עיין מה שכתבו על בורא פרי הגפן), ולפעמים אין סוף הדיבור מוכרח (אולי הוא דיבור אחד עם מה שבא אחריו, אף שבנדו"ד קשה לומר כן).

ובכלל צ"ע כמה מוכרח לדקדק בכגו"ד, וצ"ע אם רש"י עצמו היה קורא כאן קמץ (אם הבדיל בין קמץ לפתח), וכ"ש כל הגדולים מאז ועד עתה.

זה ידוע, השאלה מי היותר מדויק באופן כללי.
בכל אופן הנה סימן ח אות לג מספר הזכרונות להגרח"ק בענין קמץ ופתח

[שמואל דוד]

יהושע פרק ו פסוק ט וְהֶחָל֣וּץ הֹלֵ֔ךְ לִפְנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים (תקעו) [תֹּקְעֵ֖י] הַשּֽׁוֹפָר֑וֹת וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַחֲרֵ֣י הָאָר֔וֹן הָל֖וֹךְ וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃

רש''י: והחלוץ . בני ראובן ובני גד היו עוברים לפניהם, לפי שהיו בני גד גבורים ומכים בזרוע חזקה, כמו שנאמר ( דברים לג כ ) : וטרף זרוע אף קדקד.

פתח בבני ראובן וגד וסיים בבני גד. ועוד קשה שהשמיט חצי שבט מנשה.

[שמר]

דברים א, כה
פרש"י: "ויורידו אלינו - מגיד שא"י גבוה היה מכל הארצות".
צ"ב לשון "היה", וכי עתה (לאחר חטא המרגלים) נשתנה דבר זה?.
ובשאר מקומות לא כתב לשון זו.

[יהודה בן יעקב]

דברים א, כה
פרש"י: "ויורידו אלינו - מגיד שא"י גבוה היה מכל הארצות".

איני יודע באיזו מהדורה השתמשת, אך בחומשים שלפני ובפרויקט השו"ת הגי' היא: גבוהה מכל הארצות. ולק"מ.

[ענ'י לעצמי]

דברים א, כה
פרש"י: "ויורידו אלינו - מגיד שא"י גבוה היה מכל הארצות".
צ"ב לשון "היה", וכי עתה (לאחר חטא המרגלים) נשתנה דבר זה?.
ובשאר מקומות לא כתב לשון זו.

שמא ע"ד 'ארץ צבי' מובן הדבר יותר, וכן ראיתי בשם הדברי יואל (שופטים עמוד רנ) שאין לתמוה על כך שעינינו הרואות שא"י איננה גבוה כיום (כקושית החת"ס יו"ד רלד) ופירש ע"ד הנ"ל והוסיף שגם לעתיד יחזור הדבר כמו שהיה

[צופה_ומביט]

גם במהדורת על התורה:

מגיד שארץ ישראל גבוה מכל הארצות.

ואולי איזה מגיה מאוחר הוסיף "היה" כי הוקשה בעיניו שכיום אינה כזו.