בוקה ומבוקה ומבולקה,שרי להו מאריהו כי הוא זמה והוא עון פלילי! על החושן והאורים

[יהודהא]

הבוקה ומבוקה ומבולקה,שרי להו מאריהו כי הוא זמה והוא עון פלילי ! על החושן.
על האורים ותומים -בתגובות.

א.
.. .ל מה שהאבע החשיב למעלה הגדולה ביותר יצאו הרמבן ואחרים נגדו והגדיל האברבנאל בכך.

. .וזל האבע עכ : ואלו הואלתי לגלות זה הסוד לא יכולתי לכתבו כפי המכתב שחברתי בפי' הספר כלו כי לא יביננו מי שלא למד ספר המדות. וסוד מלאכת שמים".(שמות כח,ו).
. .דהיינו כל סוד החושן הוא אסטרולוגייה [ המבוססת על תפיסה אסטרונומית שכבר בטלה.]וכבר הרמבן יצא נגדו ......

ב. הרמבן-
. .וזל של הרמבן (כח ,ל) סבר רבי אברהם להתחכם בענין האורים והתומים, ואמר (שמות כ״ח:ו׳) כי הם מעשה אומן כסף וזהב, והאריך בענינם כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל. ולא אמר כלום. אבל הם כדברי רש''י (רש"י על שמות כ״ח:ל׳)......אבל הם סוד מסור למשה מפי הגבורה, והוא כתבם בקדושה, או היו מעשה שמים,...
.
... .והענין הוא, כי היו שמות קדושים, מכחם יאירו האותיות מאבני החשן אל עיני הכהן השואל במשפטם (במדבר כז כא).....וזאת מדרגה ממדרגת רוח הקדש, היא למטה מן הנבואה, ולמעלה מבת קול שמשתמשים בה בבית שני לאחר שפסקה הנבואה ופסקו אורים ותומים..... "כי כאשר שאלו מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להילחם (שופטים א א) היה הכהן מכוין בשמות שהם האורים, והאירו לעיניו אותיות "
.
. .הרמב"ן מצדד כפירושו של רש"י, והוא מצטט את דברי אבן-עזרא, והאריך בעניינם כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל", אלא שהוא מסכם את דבריו כך: "ולא אמר כלום".

ג. רב האי גאון.
. .האבע מסתמך בדבריו גם על איגרת רב האיי גאון שיצא נגד השימוש בשמות אבנים כשפים (מאגייה) וכו [תשובות הגאונים החדשות קטו, ויש שם הרחבה לכל הנושא הזה]. אבל הרמבן אומר שהראבע טעה בהבנת דברי רב האי :
......וזל- ומה שאמר [ראב"ע על רשי] שאלו ראה תשובת רבינו האיי לא אמר ככה, כבר ראינוה וחשבנוה, וידענו כי ר''א לא נתכון אליה:

ד. האברבנאל -
אבל מי שיצא בחריפות יתירה נגד פירוש הראבע היה האברבנאל ולהלן מסיכום דבריו:
. .ועשו הדברים הנעשים בדרך הפליאה כפי ההשגח' האלקית , שהם ממין חכמתם הבוקה ומבוקה ומבולקה,שרי להו מאריהו כי הוא זמה והוא עון פלילי !

וקטעים-מדבריו:
... והנה ראיתי להראב"ע בזה דעת דרך ואיש וזר והוא כפי חכמת בעלי תכונת הככבי' .
וכפי מה שהבנתי מרמיזותיו יאמר שהאפוד היה מורה על מהלך צבא השמים במהלכם האמצעי לבד שצריכים האצטגנינים לחשוב קודם החשבון של המהלך האמתי..
.
... בחשן המשפט שהיה בנוי כפי מהלך האמתי וכפי שנוי הנטיות באורך וברוחב ופירש החכם שכתפות האפוד ובהם שתי אבני שוהם כתובים ומצויירים י"ב צורות על שמות בני ישראל ששה בימין וששה בשמאל היה רומז אל חשב גלגל המזלות שהוא מקום מהלך השמש האמצעי בשנה תמימה והם צורות י"ב מזלות ...
.
.... .נקראו אורי' מל' (ישעיה מד) חמותי ראיתי אור ועל שם שהם מאירים ..והתומים הם גופי כדורים שהם מתאימות זו בזו וחוברות זו לזו מן הגלגל העליון עד מרכז הארץ כגלדי בצלים. וי"ב אבנים שבחשן המטפט היו כפי מהלך מזלות האמתי נטויים על אמצע ארץ ישראל. ...
.
. .וז"ל [של האבע] וחשב האפוד הוא המישור על אמצעיתו על כן הששה על כתף השנית ואלה הם כפי המחשבת ר"ל חשבון האמצעי ע"כ הם באבן אחת על מספר ב"י ועל שמותם כתולדותם וככה הששה השניים רק המשפט איננו כפי החלוק בלב רק כפי החלוק למראה העין.
.
. . ובעבור הנטיה אמר וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד היה החשן כפול ששם היו האורים ותומים שמורים עד עת הצורך אז יתנום מחוץ אל החשן... והאורים ותומים לא זהב וכסף היו והמספר ידוע בראיות גמורות מהעליון והשפל והמשכיל יבין עד כאן לשונו.

ה.
תמיהותיו של האברבנאל-

. .הנה זה הוא דרך הראב"ע סודו וכוונתו. ואין ספק אצלי שזה הוא גם כן דעת הרלב"ג שכתוב שהיו האורים רמז לככבים והתומים לגופי הכדורים וגם כתב שמפני זה היה המעיל כלו תכלת לרמוז לעצם הגלגל הסובב. ואמנם הציץ והמצנפת ושאר הבגדים כלם יחסום על דבר מזה הדרך. ..
.
. . ואם היה כל זה דבר חכמה וחשבון הככבים במסלותם. למה נתיחס לכהן גדול והלא כל איש ישראל החוזים בה רבים יגידו באורים ותומים ?

. .ולמה זה לא היו משיבים אלא למלך או למי שהצבור צריך אליו כי הנה לכל איש ואיש תהיה הוראת המערכה גם כן ?
.
. . ואם היו כל זה דברי איצטגנינות למה היה משפט האורים בבית ראשון ובזמן בית שני אין פוצה פה ומצפצף גם באורים ?

ו.
ובסוף דבריו :
. .אלא שכל זה הדעת הוא שוא ודבר כזב והאנשים האלה מפרשי התורה שלמים הם אתנו כדי להגדיל חכמתם הקטינו מעלת הדברים האלדיים ועשו הדברים הנעשים בדרך הפליאה כפי ההשגח' האלדית שהם ממין חכמתם הבוקה ומבוקה ומבולקה שרי להו מאריהו כי הוא זמה והוא עון פלילי.

רשי-
וחזרנו לדברי המדרש שהביא רשי כאן : רש"י:" הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החושן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו....

ז.
דעת הרמבם -
. .גם לרמבם שהכסף משנה הבין את שיטתו שלא היו שם שמות קודש , אלא שאבני החושן עצמו היו האורים ותומים ,אבל הוא ראה בפעולתו רוח הקודש הדרגה השנייה של נבואה מאת הקבה .
.
. . "רבינו [הרמב"ם] קורא פה אורים ותומים לחשן בדרך השאלה". אבל הרמבם כתב שבשאלה בחושן = האורים ותומים - " שאדם מרגיש כאילו דבר מה שרה עליו וכוח אחר מופיע עליו פתאום ומדובב אותו… כל זה במצב של ערות ופעולת החושים כהרגלם. זה הוא אשר נאמר עליו שהוא מדבר ברוח הקודש…
...ברמה זאת היו שבעים זקנים… וכן אלדד ומידד, כן כל כהן גדול הנשאל באורים ותומים הוא ברמה הזאת, כלומר, כפי שציינו, שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקודש..[מו"נ ב,מה].
.
. . גם רב האי גאון ורב נטרונאי גאון (באוצר הגאונים ברכות סי' ד-ו) סוברים שאבני החושן בעצמן נקראות אורים ותומים,

[יהודהא]

אורים ותומים.
. . .ואיך ידע הכוהן מה התשובה ?

. . נחלקו בכך אמוראים - רבי יוחנן אומר: בולטות, ריש לקיש אומר: מצטרפות (יומא שם ב).
ובהבנת המחלוקת יש פירושים מספר:

1.
. . לרש"[י-מאותיות אבני החושן שכתובים עליהן שמות שבטי בני ישראל והאבות היו בולטות אותיות התשובה, כגון ע' משמעון ול' מלוי וה' מיהודה;
. .ולרבי יוחנן לא היו האותיות זזות ממקומן אלא בולטות בלבד והכהן היה מצרפן, ולריש לקיש היו מצטרפות מאליהן. הצירוף לפי רבי יוחנן היה על ידי שרוח הקודש לובש את הכהן ומביט בחושן, ורואה בו במראה הנבואה "עלה" או "לא תעלה" באותיות שבולטות מן החושן כנגד פניו (רמב"ם שם).

2.
. .והאברבנאל (פרשת תצוה) והמהרש"א (יומא שם) פירשו שהאותיות בלטו זו אחר זו, ולפי סדר בליטתן ידע הכהן לצרפן.

3.
. .והריטב"א (שם) פירש שהאמוראים אינם חולקים כלל, אלא כל אחד מוסיף על דברי חברו, כי השם היה בין כפלי החושן, וכשהכהן היה מכוין בחלק השם הנקרא אורים, היו האותיות של האבנים בולטות ומאירות בלי סדר; וכשהיה חוזר ומכוין בחלק השני של השם הנקרא תומים, היו האותיות מצטרפות ונעשות תיבות.

4.
. . ובירושלמי (סוף פ"ז) נחלקו אם הכתב היה בולט, או שהכהן שמע בנבואה קול שמשיב.

[חיימקה]

הגר"ח כתב שע"פ הגר"א היו האותיות בולטות כאחת.

דרך חכמה.jpg (319.1 KiB) נצפה 1484 פעמים

[יהודהא]

עד מתי שאלו באורים ותומים ?

א.
. .האורים ותומים שהיו בבית ראשון יש מחלוקת [רמבם ראבד]האם היו גם בבית שני, דבר זה תלוי מה פירוש "אורים ותומים . למפרשים שאלו אבני החושן עצמו -ברור שהיו גם בבית שני, גם אם לא שאלו בהם. ולדעת המפרשים שהיה זה " השמות " הרי חסרו בבית שני.

. .וכך גם לרש"י בתצווה " ובמקדש שני היה החשן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו,..." כלומר, שאחד מהחסרונות במקדש שני לעומת המקדש הראשון הוא שהחושן היה נטול אורים ותומים, לא היה להם את השם המפורש.

ב.
אבל עד מתי בכלל השתמשו באורים ותומים ?
בבית שני -לא .
בשופטים כן. שאול ודוד - גם כן שאלו בו .
ומה בבית ראשון ?

המשך חכמה-
ה"משך חכמה" (במדבר כז,כא, מובא בלקט ביאורי אגדות) כותב שלמרבה הפלא כשנתבונן בכתובים נראה שבתקופת השופטים ובימיהם של שאול ודוד עדיין שאלו באורים ותומים,
.
. .אולם בתקופת בית המקדש הראשון ל א מצאנו ששאלו בעת צרה או בעת מלחמה את האורים ותומים,[ חוץ מפעם אחת ] אלא רק את הנביא, ויש להתבונן מדוע לא שאלו את האורים ותומים?

. .תשובתו היא שיש צורך בכהן שמדבר ברוח הקדש ושהשכינה שורה עליו, ולא היה כהן כזה בכל תקופת בית ראשון, חוץ מזכריהו, לכן רק לגביו נאמר בספר דברי הימים (ב כו,ה) שעוזיהו המלך התייעץ איתו:
. ."וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת ה' הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים". זכריהו הכהן הגדול היה מדבר ברוח הקדש והשכינה הייתה שורה עליו, לכן בכל תקופת בית ראשון רק אצלו היה אפשר "לדרוש אלקים", כלומר לשאול באורים ותומים.
. .הדגש הוא על  "כהן"  שמדבר ברוח הקדש ושהשכינה שורה עליו. שכן נביאים שמדברים ברוח הקדש ושהשכינה שורה עליהם - שאינם כוהנים היו גם היו. וממ צריך עיון שהרי ירמיהו ויחזקאל היו נביאים וכוהנים ומן הסתם היו ראויים לשאול באורים ותומים ? 

וביערות דבש- שזה תלוי בארון.
..   .כתב שכאשר יצא יאשיהו המלך להילחם בפרעה נכֹה מלך מצרים אשר עבר בארצו (ראה מלכים ב' פרק כג), הוא יצא ללא התייעצות עם 'האורים ותומים', היות שקודם לכן הוא כבר גנז את 'ארון הברית' במקום ניסתר מחשש שמא הארון ייצא לגלות. וכיון שלא היה את ארון הברית על כן גם לא היה 'רוח הקודש' על מנת לשאול באורים ותומים – ואז יאשיהו נפל במלחמה ('יערות דבש' חלק א' תחילת דרוש ד' ד"ה כלל הדבר).

ג.
אזכרות בתנך -
ככלל האורים ותומים מוזכרים בתנך 7 פעמים ומקרים , מהם 4 בתורה ,ושלושה שהם שניים בנך.

1) שמות פרק כח פסוק ל
וְנָתַתָּ֞ אֶל־חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְדוָ֑ד וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן ׃
2) ויקרא פרק ח פסוק ח
וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים׃
3) במדבר פרק כז פסוק כא
וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְדוָ֑ד עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־הָעֵדָֽה׃
4) בפרשת וזאת הברכה, מברך משה את שבט לוי " וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ " (לג', ח').

ובנך -
5) שמואל א פרק כח פסוק ו
וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בַּֽידוָ֔ד וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ יְדוָ֑ד גַּ֧ם בַּחֲלֹמ֛וֹת גַּ֥ם בָּאוּרִ֖ים גַּ֥ם בַּנְּבִיאִֽם׃
6) עזרא פרק ב פסוק סג
וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד כֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וּלְתֻמִּֽים׃
7) נחמיה פרק ז פסוק סה
וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתוּמִּֽים׃

אבל בפועל שאלו באורים בעוד מקרים אלא שכתוב ששאלו בה' = והכוונה באורים.
משה לא השתמש באורים ותומים אלא ישירות מה', כי פה אל פה דבר עם ה'.

בתנך ולא במפורש-
יהושע היה הראשון להשתמש בהם. כאשר סמך משה ידו עליו נאמר:
8) "ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה', (במדבר כ"ז כ"א).
9) בחלוקת הארץ לשבטים ע"פ הגורל (שם כ"ו נ"ה), פרשו חז"ל באורים ותומים.

והמשיכו גם אחרי מות יהושע-
1-) "וישאלו בנ"י בה' .. מי יעלה אל הכנעני בתחילה להלחם בו? ויאמר ה': יהודה יעלה"(שופטים א',א').

11) שבט הדני שביקש נחלה שאלו בכוהן מבית לוי נושא אפוד וישאלו לו באלקים . ויאמר להם "נכח ה' דרככם אשר תלכו בה" (שופטים י"ח ה'-ו').

12) במלחמה בגבעה שאלו באלקים: "מי יעלה לנו בתחילה .., ויאמר ה' יהודה בתחלה" (שם כ' י"ח).

13)שמואל - בהמלכת שאול באמצעות האורים. . ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול (ש"א י' כ'-כ"ב).

14) במלחמת שאול בפלשתים , וישאל שאול באלהים:"הארד? ולא ענהו ביום .. (ש"א י"ד ל"ו-מ"ב).

15) שאול הרג את נוב עיר הכהנים ואביתר ברח אחרי דוד ויקח עמו אפוד:
"וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים ? ויאמר ה' אל דוד: לך והכית את קעילה" (שם כג,ב) .

16) ברדת שאול לצור על דוד, שאל דוד :א- "היסגרוני בעלי קעילה בידו? ב-הירד שאול ...ויאמר ה' ירד".(שם י"א-י"ב).

17) דוד- ברדפו את העמלקים בצקלג שאל:"ארדוף אחרי הגדוד- האשיגנו?"ויאמר לו: רדוף כי השג תשיג (שם ל' ח').

18) דוד שאל באורים ותומים אחרי שאול:"האעלה באחת ערי יהודה? ויאמר ה' אליו: עלה!(ש"ב ב' א').

19) וכן:"האעלה על פלשתים,? ויאמר ה' אל דוד עלה כי נתון אתן את הפלשתים " (שם ה' י"ט).

20) בבואם אל עמק רפאים שאל דוד בה' ויענהו: "לא תעלה, הסב אל אחריהם" וגו' (שם כ"ג).

21) בימי הרעב בקש דוד את פני ה' ויאמר ה': "אל שאול ואל בית הדמים על אשר .." (שם כ"א א').

. .סוף דבר - לפי הנל הרי שבפועל לא נשאלו באורים ותומים בכל ימי בית ראשון (להוציא פעם 1) ובכל ימי בית שני.
וממה שמוזכר במפורש ובכינוי הרי היו כעשרים פעמים בהם שאלו באורים .

[יהודהא]

הבוקה ומבוקה ומבולקה,שרי להו מאריהו כי הוא זמה והוא עון פלילי ! על החושן.

מדברי האב"ע
... ובעבור הנטיה אמר וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד היה החשן כפול ששם היו האורים ותומים שמורים עד עת הצורך אז יתנום מחוץ אל החשן... והאורים ותומים לא זהב וכסף היו והמספר ידוע בראיות גמורות מהעליון והשפל והמשכיל יבין עד כאן לשונו.
,

------------------
א. התעלמות.
תמוה מאוד- שלא ראיתי התייחסות לדברי האב"ע "כי שם היו האורים והתומים שמורים עד עת הצורך ,
אז יתנום מחוץ אל החושן ".
ויש להבין - את מה הוציאו ? לאן הוציאום ? מה עשו עם הדברים שהוצאו ?
לא ראיתי שדנו בכך, ואולי החכמים כאן יועילו בעניין.

ב. דעה שונה ומשונה.
ראיתי שהיה מי שרצה לפרש את כוונת האב"ע שהאורים ותומים היה אצטרולב.
ותמוה הדבר- נכון שלאב"ע כל פרטי האפוד והחושן מסמלים את המערכות האסרונומיות ודרך למשיכת השפעות מהם.אבל היכן מצאת בדבריו רמז לשימוש באיצטרולב .

בד"כ האב"ע בדברו בעניינים אלה הוא מדבר על עשיית צורות היכולות למשוך את ההשפעות,
ולא כלי שמטרתו ניווט והתמצאות בכוכבי השמיים.

ג. אבני האפוד ?
ושוב ראיתי ציטוט תשובת רבינו האי שאורים ותומים הם אבני האפוד ..
* האם יש הסבר וסיבה לזהות את האורים ותומים עם אבני האפוד , ולא כמקובל לחושן ?
כפי משתמע מהציטוט שהובא מר האי גאון. ודברים דומים ראיתי בעוד מקומות.
אמנם יש שמתייחסים לחושן והאפוד כחטיבה אחת שביחד ממלאים את תפקיד האורים ותומים.
אבל האם ניתן לייחס זאת לאבני האפוד בלבד ?

ד. ועוד השערה מופרכת.
ועוד היה מי שהביא שלפי תרגום השבעים [שמשובש ] בספר שמואל א, יד, מא.
ממנו עולה שהיו מקבלים תשובה חיובית או שלילית לפי הסימן שעלה.
היינו שהם אינם שני דברים משלימים אלא שתי תשובות מנוגדות ונפרדות .

כאשר בירר המלך באמצעות האפוד מי אשם בתבוסה לפלישתים: "וַיֹּאמֶר (שאול) אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה'… הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל ..
שמואל א פרק יד,מא.

ורצו למצוא רמז לכך בדברי האב"ע "כי לא נוכל לומר כי האורים הם עצמם התומים, כי כתוב ’לאורים ולתומים‘. ועוד, מלת ’לאורים‘ גם ’תומים‘ – לשון רבים, והנה דברים רבים הם!..
אולם לא מצאנו כך, לא בחז"ל ולא בקדמונים משהו שיכול להתאים עם מש"כ בשיבושי תרגום השבעים.

כל הנל בהתייחסות לאשכול שבקישור -
viewtopic.php?f=17&t=16863&p=825403#p825403

[עמוס התקועי]

אני לא מבין איך יכולים לפרש שהם אבני האפוד, שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים".

בנוגע לפירושו של אב"ע שהם כסף וזהב, לא הבנתי מה הם? האם הם משפרים אבני החושן כמו המשבצות זהב, או שהם מעשה אומנות של זהב בתוך כפלי החושן?

[עמוס התקועי]

עוד דבר, איך הבנת דברי הראב"ע שכתב שמי שהיה רגיל בדברי האורים היה יכול להשיב להשואל מדמיון האפוד (כלומר החושן?) לבדו.
חשבתי אולי לפי הבנתו של האברבנאל שהאב"ע מפרש כל סוד החושן ע"פ סוד אסטרולוגייה, אולי כוונת האב"ע שהיה יכול לדמות במחשבתו כל הגלגלים המזלות והכוכבים וסודותם, וע"פ זה היה יכול לראות העתיד (ע"פ חכמת האסטרולוגיה) ולהשיב לשואל??

[יהודהא]

א.
אני לא מבין איך יכולים לפרש שהם אבני האפוד, שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים".
ב.

עוד דבר, איך הבנת דברי הראב"ע שכתב שמי שהיה רגיל בדברי האורים היה יכול להשיב להשואל מדמיון האפוד (כלומר החושן?) לבדו.
ג.
חשבתי אולי לפי הבנתו של האברבנאל שהאב"ע מפרש כל סוד החושן ע"פ סוד אסטרולוגייה, אולי כוונת האב"ע שהיה יכול לדמות במחשבתו כל הגלגלים המזלות והכוכבים וסודותם, וע"פ זה היה יכול לראות העתיד (ע"פ חכמת האסטרולוגיה) ולהשיב לשואל??

ד.
בנוגע לפירושו של אב"ע שהם כסף וזהב, לא הבנתי מה הם? האם הם משפרים אבני החושן כמו המשבצות זהב, או שהם מעשה אומנות של זהב בתוך כפלי החושן?

--------------------------
שאלותיך טובות, ותמיהותיך הועלו לעיל על ידי.
ובקוצר הזמן, וברבוי העיסוקים אתייחס בקצרה.
א. ציינתי שכנראה הכוונה למכלול החושן והאפוד, שלדעת האב"ע - [כדבריך] הם וחלקיהם יחד מסמלים את מערכות השמיים ומסייעים לדעת את העתידות.
ואפשר שלכן הוא מכנהו "האפוד" . והכוונה למכלול.

ב. לשאלה ד, רבו הנסיונות לרדת לדעתו של הראב"ע, והוא עצמו ובעלי דבבו כינוהו "בעל הסודות".
ובד"כ הוא מניח לפנינו פתיונות ולא פתרונות,
הסוד מפתה לחקירה - אך לרוב התוצאה היא "חפירה".
תודה.

[עמוס התקועי]

תודה. אבל במחילת כבודך לא הבנת, אין כאן ב' וג'. רק בבחינת הוא מותיב והוא מפרק.
שאלתי מה הפירוש בדברי האב"ע שהיה יכול להשיב מדמיון החושן לבד. והשבתי שאולי לפי הבנת האברבנאל הכוונה שהיה יכול לדמות במחשבתו כל הגלגלים המזלות והכוכבים וסודותם, וע"פ זה היה יכול לראות העתיד. כל זה בדרך אפשר.

ואגב מעניין לציין כאן גם חרם הרשב"א (שו"ת ח"א סי' תיז) על הפילוסופים בפרובינצא העושים תורת ה' פלסתר "ומלעיגים על דברי חכמים כא' מן העממים... לאמר כי מבראשית עד מתן תורה הכל משל... גם שמענו כי במצות שלחו ידיהם לאמר כי האורים והתומים הם מלאכת האצטורלאב". ולדעת האברבנאל, הוא הוא שיטת האב"ע.