תרי נבוכדנצר בספר דניאל?

[איטשע]

מס׳ דניאל (פרק ה׳) אנו יודעים שהמלך האחרון של בבל היה בלשצר, שנהרג בנפילת בבל.
מס׳ ירמיה (נ״א ל״א) אנו יודעים, שהמלך האחרון של בבל היה רחוק מבבל, בעת נפילת בבל.

ראיתי מציינים (בספרו של הרב הול), שמלך בבל הנזכר בס׳ ירמיה, הוא נבוניד מלך בבל אביו של בלשצר. וכפי שאכן היה (ע״פ כתבי מלךדי פרס שנתכלו לאחרונה) שנבוניד מלך בבל היה בסיפאר בעת נפילת עיר בירתו. ובנו שהיה משנה למלך, ומלך בפועל, היה בבבל.

לאור זה שמתי לב בס׳ דניאל:
פרק א׳: דניאל חנני׳ מישאל ועזרי׳ מוצגים לפני נבוכדנאצר מלך בבל, ומפעל מחכמתם ״וְכֹל דְּבַר חׇכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ ותכליתם, שיהיה ״כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ.״

פרק ב: נבוכדנצר חלם חלום ״מָמָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא.״

פרק ג: ספור המפורסם חמו״ע לא רצה להתשחוות לצלמו של נבוכדנצר.

פרק ד׳: נבוכדנצר חלם חלום, ופתרון דניאל, שלשבע שנים יטרד מעולם האנושי.

פרק ה׳: משתה בלשצר.

הנה כמה נקודות ששמתי לב.
בפרק א׳, שמו של מלך בבל הוא נבוכדנאצר - עם א׳, בפרקים ב׳-ד׳, שמו נבוכדנצר - בלי יוצא מן הכלל.
בפרק ב׳, נעלמו דחמו״ע, מאולם המלך, הרי מקומם היו לעמוד לפני המלך. ולא עוד שמלך בבל שכח לגמרי מהם. הרי כפי האנו רואים, היה לו בעיה, ובחן דת דחומ״ע, והגיע בעצמו להחלטה אודות רב חכמתם ״עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ - והאיך שכח מהם בשעה קריטי זו? בפרק ד׳, אנו מוצאים, שדניאל הוזמן לבא למלך.
בפרק ד׳, הנה,כאן הוזמן דניאל למלך עם שאר חכמי בבל, הרי שלא שכח ממנו. אבל קצת קשה התבטאות המלך ״דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי.״ הרי הוא בעצמו נתן לי שם זה, מפני התפעל כ״כ משמו.
בפרק ה׳, הקירבה של בלשאצר לנבוכדנצר המופע בכתוב, הוא קירבת אב לבן, וכבר דנו המפרשים שר׳ היה נכד. כם המלכה אינו אשתו כי אם אמו. כם הוא אינו מכיר את דניאל, דבר זה מובן, שהרי לי מצאנו שום אינטראקציה ביניהם, אבל אמו המלכה, מכירו.

עלה ברעיוני לומר, שנבוכדנאצר ונבוכדנצר שני מלכים שונים, הראשון הוא נבוכדנאצר [עם א׳] מלך בבל שהגלה את דניאל, וחרב את בית המקדש. ונבוכדנצר [בלי א׳], הוא נבוניד אבי בלשצר מלך בבל האחרון.
מעתה כל הקושיים שלמעלה נעלמו.

פרק ב׳
דחמו״ע, נעלמו מאולם המלך אחרי מותו - דבר זה פשוט ומובן, שהרי מדובר בכמה מלכויות שאחרי נבוכדנאצר, ולכן שכח בכלל ממנו.

פרק ד׳
השם בלטשאצר קיבל מנבוכדנאצר הראשון, לכן מובן התפעלותו משמו.

פרק ה׳
הקירבה מובן, אכן המכוון אינו לנבוכדנאצר הראשון, כי אם לאביו נבוכדנצר-נבוניד, ואמו הכירתו מהאינטראקציה שהיה לו לבעלה עם דניאל מקרוב.

אגב, מכתבי מלכי פרס, אנו מוצאים, שנבוניד ערק לכמה שנים טובות מהמדינה בלי שום סיבה הגיונית, אף לא חזר בבלה להתאבל על אמו שמתה בנתיים, והלך לתימא, ולבסוף חזר.

[איטשע]

פרק ב׳, גם יובן ״בשנת שתים למלכות נבוכדנצר״ פשוטו כמשמעו.

[בן מיכאל]

יש במחקר שכתבו כדבריך.

[איטשע]

יש במחקר שכתבו כדבריך.

התוכל לציין להמחקר?

[בן מיכאל]

ראה למשל כאן, אם כי הם כתבו זאת בצורה המתנגדת לקדושת המקרא, ודבריך [שגם כמותם כתבו חוקרים דתיים] משתלבים יפה ומקובלים לאמונה, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

[איטשע]

יש״כ

פרק ב׳, גם יובן לשון הכתוב ״וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אׇחֳרִי״ פשוטו כמשמעו, שהרי הוא היה המלך האחרון לבבל.

[ר_חיים_הקטן]

פרק ב׳, גם יובן ״בשנת שתים למלכות נבוכדנצר״ פשוטו כמשמעו.

עיין מה שכתבתי כאן: https://jbqnew.jewishbible.org/assets/U ... daniel.pdf

[איטשע]

למעשה מפרק ה׳, משמע שאינו כן, שהרי. כתיב: ״בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר  בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר אֲבוּהִי מִן־הֵיכְלָא דִּי בִירוּשְׁלֶם.״

עכ״ז א״ל שגם זה עולה על אביו נבוניד, שעלה עם נבוגדנצא, ונבוניד בםפועל הוציא הכלים בשליחות המלך נבוכדנצר.
יש לזה קצת סימוכים ממקום אחר.
כששלח נ״נ, את נבוזראדן להחרית את בית המקדש לקח עמו כמה שרים, שנים מהם, שמם, ״נֵרְגַל־שַׂר־אֶצֶר.״ שם חתנו של נבוכדנצארף שעם הזמן ירש את כסרו היה נֵרְגַל־שַׂר־אֶצֶר, ומסתבר ששאחד המוזכרים המדובר בחתן המלך.
ממילא יתכן שגם נבוניד, היה עם נבוכדנצר כשהגלה יכניה, ואז נשלח ע״י נ״נ להוציא כלי המקדש.

[קרית מלך]

פרק ב׳, גם יובן ״בשנת שתים למלכות נבוכדנצר״ פשוטו כמשמעו.

עיין מה שכתבתי כאן: https://jbqnew.jewishbible.org/assets/U ... daniel.pdf

תרגום בבקשה

[ונתנו ידידים]

מס׳ דניאל (פרק ה׳) אנו יודעים שהמלך האחרון של בבל היה בלשצר, שנהרג בנפילת בבל.
מס׳ ירמיה (נ״א ל״א) אנו יודעים, שהמלך האחרון של בבל היה רחוק מבבל, בעת נפילת בבל.

ראיתי מציינים (בספרו של הרב הול), שמלך בבל הנזכר בס׳ ירמיה, הוא נבוניד מלך בבל אביו של בלשצר. וכפי שאכן היה (ע״פ כתבי מלךדי פרס שנתכלו לאחרונה) שנבוניד מלך בבל היה בסיפאר בעת נפילת עיר בירתו. ובנו שהיה משנה למלך, ומלך בפועל, היה בבבל.

לאור זה שמתי לב בס׳ דניאל:
פרק א׳: דניאל חנני׳ מישאל ועזרי׳ מוצגים לפני נבוכדנאצר מלך בבל, ומפעל מחכמתם ״וְכֹל דְּבַר חׇכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ ותכליתם, שיהיה ״כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ.״

פרק ב: נבוכדנצר חלם חלום ״מָמָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא.״

פרק ג: ספור המפורסם חמו״ע לא רצה להתשחוות לצלמו של נבוכדנצר.

פרק ד׳: נבוכדנצר חלם חלום, ופתרון דניאל, שלשבע שנים יטרד מעולם האנושי.

פרק ה׳: משתה בלשצר.

הנה כמה נקודות ששמתי לב.
בפרק א׳, שמו של מלך בבל הוא נבוכדנאצר - עם א׳, בפרקים ב׳-ד׳, שמו נבוכדנצר - בלי יוצא מן הכלל.
בפרק ב׳, נעלמו דחמו״ע, מאולם המלך, הרי מקומם היו לעמוד לפני המלך. ולא עוד שמלך בבל שכח לגמרי מהם. הרי כפי האנו רואים, היה לו בעיה, ובחן דת דחומ״ע, והגיע בעצמו להחלטה אודות רב חכמתם ״עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ - והאיך שכח מהם בשעה קריטי זו? בפרק ד׳, אנו מוצאים, שדניאל הוזמן לבא למלך.
בפרק ד׳, הנה,כאן הוזמן דניאל למלך עם שאר חכמי בבל, הרי שלא שכח ממנו. אבל קצת קשה התבטאות המלך ״דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי.״ הרי הוא בעצמו נתן לי שם זה, מפני התפעל כ״כ משמו.
בפרק ה׳, הקירבה של בלשאצר לנבוכדנצר המופע בכתוב, הוא קירבת אב לבן, וכבר דנו המפרשים שר׳ היה נכד. כם המלכה אינו אשתו כי אם אמו. כם הוא אינו מכיר את דניאל, דבר זה מובן, שהרי לי מצאנו שום אינטראקציה ביניהם, אבל אמו המלכה, מכירו.

עלה ברעיוני לומר, שנבוכדנאצר ונבוכדנצר שני מלכים שונים, הראשון הוא נבוכדנאצר [עם א׳] מלך בבל שהגלה את דניאל, וחרב את בית המקדש. ונבוכדנצר [בלי א׳], הוא נבוניד אבי בלשצר מלך בבל האחרון.
מעתה כל הקושיים שלמעלה נעלמו.

פרק ב׳
דחמו״ע, נעלמו מאולם המלך אחרי מותו - דבר זה פשוט ומובן, שהרי מדובר בכמה מלכויות שאחרי נבוכדנאצר, ולכן שכח בכלל ממנו.

פרק ד׳
השם בלטשאצר קיבל מנבוכדנאצר הראשון, לכן מובן התפעלותו משמו.

פרק ה׳
הקירבה מובן, אכן המכוון אינו לנבוכדנאצר הראשון, כי אם לאביו נבוכדנצר-נבוניד, ואמו הכירתו מהאינטראקציה שהיה לו לבעלה עם דניאל מקרוב.

אגב, מכתבי מלכי פרס, אנו מוצאים, שנבוניד ערק לכמה שנים טובות מהמדינה בלי שום סיבה הגיונית, אף לא חזר בבלה להתאבל על אמו שמתה בנתיים, והלך לתימא, ולבסוף חזר.

אולי פירשת את המקרא, אבל מה נעשה עם דברי חז"ל המפורשים במגילה כי בלשצר מלך אחר אויל מרודך שמלך אחר נבוכדנצר.
מה שכתוב בפרק א' שעמדו לפני המלך וראה אותם חכמים זה לא אומר שבאותו שעה כשהיו צעירים עשאם שרים ולא הגביהום מעל כל החכמים אלא שהסתובבו בחצר המלך והיו מיועדים לגדלות.
גם בפרק ד' אחר שכבר ידע מגדולת דניאל מפרק ב' לא שאל בו מיד כמפורש בפסוקים ד-ב שדניאל היה האחרון ששאל בו ומבואר שלא עמד בראש החכמים גם אז וכ"ש מקודם ואולי משום שהיה יהודי רצה בכל זאת להעדיף את הגוים מקודם.
לגבי בלשצר מפורש ברש"י שהיה בנו של נבוכדנצר ולא של אויל מרודך וא"כ לא קשה מידי, וכן ראיתי במלבי"ם בשם בהאבן עזרא. וכבר הקשית על עצמך מפסוק מפורשת דנבוכדנצר אביו של בלשצר הוציא הכלים מביהמ"ק (והתי' דחוק לומר שהוא היה המוציא בפועל).

אני מבין מדבריך שיש סדרה כרונולוגית של מלכי בבל ממקורות אחרים שונה לגמרי מדברי חז"ל נא להפנות אותי אליהם בבקשה

[בן מיכאל]

הרב ונתנו, באם פתוח לך ויקיפדיה, ראה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7 ... 7%A0%D7%99
ועבור בכל מלך לבא אחריו.

[איטשע]

מס׳ דניאל (פרק ה׳) אנו יודעים שהמלך האחרון של בבל היה בלשצר, שנהרג בנפילת בבל.
מס׳ ירמיה (נ״א ל״א) אנו יודעים, שהמלך האחרון של בבל היה רחוק מבבל, בעת נפילת בבל.

ראיתי מציינים (בספרו של הרב הול), שמלך בבל הנזכר בס׳ ירמיה, הוא נבוניד מלך בבל אביו של בלשצר. וכפי שאכן היה (ע״פ כתבי מלךדי פרס שנתכלו לאחרונה) שנבוניד מלך בבל היה בסיפאר בעת נפילת עיר בירתו. ובנו שהיה משנה למלך, ומלך בפועל, היה בבבל.

לאור זה שמתי לב בס׳ דניאל:
פרק א׳: דניאל חנני׳ מישאל ועזרי׳ מוצגים לפני נבוכדנאצר מלך בבל, ומפעל מחכמתם ״וְכֹל דְּבַר חׇכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ ותכליתם, שיהיה ״כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ.״

פרק ב: נבוכדנצר חלם חלום ״מָמָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא.״

פרק ג: ספור המפורסם חמו״ע לא רצה להתשחוות לצלמו של נבוכדנצר.

פרק ד׳: נבוכדנצר חלם חלום, ופתרון דניאל, שלשבע שנים יטרד מעולם האנושי.

פרק ה׳: משתה בלשצר.

הנה כמה נקודות ששמתי לב.
בפרק א׳, שמו של מלך בבל הוא נבוכדנאצר - עם א׳, בפרקים ב׳-ד׳, שמו נבוכדנצר - בלי יוצא מן הכלל.
בפרק ב׳, נעלמו דחמו״ע, מאולם המלך, הרי מקומם היו לעמוד לפני המלך. ולא עוד שמלך בבל שכח לגמרי מהם. הרי כפי האנו רואים, היה לו בעיה, ובחן דת דחומ״ע, והגיע בעצמו להחלטה אודות רב חכמתם ״עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל־הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל־מַלְכוּתוֹ.״ - והאיך שכח מהם בשעה קריטי זו? בפרק ד׳, אנו מוצאים, שדניאל הוזמן לבא למלך.
בפרק ד׳, הנה,כאן הוזמן דניאל למלך עם שאר חכמי בבל, הרי שלא שכח ממנו. אבל קצת קשה התבטאות המלך ״דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי.״ הרי הוא בעצמו נתן לי שם זה, מפני התפעל כ״כ משמו.
בפרק ה׳, הקירבה של בלשאצר לנבוכדנצר המופע בכתוב, הוא קירבת אב לבן, וכבר דנו המפרשים שר׳ היה נכד. כם המלכה אינו אשתו כי אם אמו. כם הוא אינו מכיר את דניאל, דבר זה מובן, שהרי לי מצאנו שום אינטראקציה ביניהם, אבל אמו המלכה, מכירו.

עלה ברעיוני לומר, שנבוכדנאצר ונבוכדנצר שני מלכים שונים, הראשון הוא נבוכדנאצר [עם א׳] מלך בבל שהגלה את דניאל, וחרב את בית המקדש. ונבוכדנצר [בלי א׳], הוא נבוניד אבי בלשצר מלך בבל האחרון.
מעתה כל הקושיים שלמעלה נעלמו.

פרק ב׳
דחמו״ע, נעלמו מאולם המלך אחרי מותו - דבר זה פשוט ומובן, שהרי מדובר בכמה מלכויות שאחרי נבוכדנאצר, ולכן שכח בכלל ממנו.

פרק ד׳
השם בלטשאצר קיבל מנבוכדנאצר הראשון, לכן מובן התפעלותו משמו.

פרק ה׳
הקירבה מובן, אכן המכוון אינו לנבוכדנאצר הראשון, כי אם לאביו נבוכדנצר-נבוניד, ואמו הכירתו מהאינטראקציה שהיה לו לבעלה עם דניאל מקרוב.

אגב, מכתבי מלכי פרס, אנו מוצאים, שנבוניד ערק לכמה שנים טובות מהמדינה בלי שום סיבה הגיונית, אף לא חזר בבלה להתאבל על אמו שמתה בנתיים, והלך לתימא, ולבסוף חזר.

אולי פירשת את המקרא, אבל מה נעשה עם דברי חז"ל המפורשים במגילה כי בלשצר מלך אחר אויל מרודך שמלך אחר נבוכדנצר.
מה שכתוב בפרק א' שעמדו לפני המלך וראה אותם חכמים זה לא אומר שבאותו שעה כשהיו צעירים עשאם שרים ולא הגביהום מעל כל החכמים אלא שהסתובבו בחצר המלך והיו מיועדים לגדלות.
גם בפרק ד' אחר שכבר ידע מגדולת דניאל מפרק ב' לא שאל בו מיד כמפורש בפסוקים ד-ב שדניאל היה האחרון ששאל בו ומבואר שלא עמד בראש החכמים גם אז וכ"ש מקודם ואולי משום שהיה יהודי רצה בכל זאת להעדיף את הגוים מקודם.
לגבי בלשצר מפורש ברש"י שהיה בנו של נבוכדנצר ולא של אויל מרודך וא"כ לא קשה מידי, וכן ראיתי במלבי"ם בשם בהאבן עזרא. וכבר הקשית על עצמך מפסוק מפורשת דנבוכדנצר אביו של בלשצר הוציא הכלים מביהמ"ק (והתי' דחוק לומר שהוא היה המוציא בפועל).

אני מבין מדבריך שיש סדרה כרונולוגית של מלכי בבל ממקורות אחרים שונה לגמרי מדברי חז"ל נא להפנות אותי אליהם בבקשה

ח״ו לא באתי לחלוק על חז״ל.
השאלה מה חז״ל ידעו ולא כתבו - הרי הם לא באו לכתוב היסטוריה.
מס׳ ירמיה, כנ״ל, יש לנו קצת הוכחה, שהיה עוד מלך בבבל, שלא מוזכר בחז״ל כל עיקר. ועל זה יסובו דבריי.

[איטשע]

עוד ראיה והפעם מחז״ל עצמם.

בסדר עולם פכ״ח שנינן:

ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין (שם ו א), מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין, אלא יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו והוא דריוש,

הנה, דריוש לא היה זה שנצח את נבוכדנאצר, שהרי כבר היה מת זה כ״ג שנים.
אבל לפי דברינו מובן הפלא ופלא, נבוכדנצר שנכנס בעצמו להיכל, הרי עולה על נבוניד, והוא בעצמו נכנע לבסוף לדריוש.

[ונתנו ידידים]

עוד ראיה והפעם מחז״ל עצמם.

בסדר עולם פכ״ח שנינן:

ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין (שם ו א), מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין, אלא יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו והוא דריוש,

הנה, דריוש לא היה זה שנצח את נבוכדנאצר, שהרי כבר היה מת זה כ״ג שנים.
אבל לפי דברינו מובן הפלא ופלא, נבוכדנצר שנכנס בעצמו להיכל, הרי עולה על נבוניד, והוא בעצמו נכנע לבסוף לדריוש.

נונו איך אומרים - שוואכע ראי'. שטנו היינו משום שהחריב את מלכות בבל שהקים נבוכדנצר.

אולי פירשת את המקרא, אבל מה נעשה עם דברי חז"ל המפורשים במגילה כי בלשצר מלך אחר אויל מרודך שמלך אחר נבוכדנצר.

ח״ו לא באתי לחלוק על חז״ל.
השאלה מה חז״ל ידעו ולא כתבו - הרי הם לא באו לכתוב היסטוריה.
מס׳ ירמיה, כנ״ל, יש לנו קצת הוכחה, שהיה עוד מלך בבבל, שלא מוזכר בחז״ל כל עיקר. ועל זה יסובו דבריי.

מה שידעו ולא כתבו איני יודע אבל מה שכן כתבו את זה אני יודע.
והם כתבו שבלשאצר צלך לשנתיים מיד אחר אויל מרודך וכתבו ע"ז אויל מרודך עשרין ותלת גמרא דהיינו שהיה קבלה בידם חשבון זה.

[איטשע]

עוד ראיה והפעם מחז״ל עצמם.

בסדר עולם פכ״ח שנינן:

ודריוש מדאה קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין (שם ו א), מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין, אלא יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו והוא דריוש,

הנה, דריוש לא היה זה שנצח את נבוכדנאצר, שהרי כבר היה מת זה כ״ג שנים.
אבל לפי דברינו מובן הפלא ופלא, נבוכדנצר שנכנס בעצמו להיכל, הרי עולה על נבוניד, והוא בעצמו נכנע לבסוף לדריוש.

נונו איך אומרים - שוואכע ראי'. שטנו היינו משום שהחריב את מלכות בבל שהקים נבוכדנצר.

אולי פירשת את המקרא, אבל מה נעשה עם דברי חז"ל המפורשים במגילה כי בלשצר מלך אחר אויל מרודך שמלך אחר נבוכדנצר.

ח״ו לא באתי לחלוק על חז״ל.
השאלה מה חז״ל ידעו ולא כתבו - הרי הם לא באו לכתוב היסטוריה.
מס׳ ירמיה, כנ״ל, יש לנו קצת הוכחה, שהיה עוד מלך בבבל, שלא מוזכר בחז״ל כל עיקר. ועל זה יסובו דבריי.

מה שידעו ולא כתבו איני יודע אבל מה שכן כתבו את זה אני יודע.
והם כתבו שבלשאצר צלך לשנתיים מיד אחר אויל מרודך וכתבו ע"ז אויל מרודך עשרין ותלת גמרא דהיינו שהיה קבלה בידם חשבון זה.

ייש״כ, את זה אני יודע.
גם אני מבין שחשבונות הנ״ל אינם לפי רוחך.