בל תשקצו הוא רק להאדם עצמו ולא לאחרים

[feder6806]

בפרשה של השבוע כתיב האיסור של בל תשקצו את נפשותיכם. כתב רש"י באכילתם
מנהג העולם לומר לאדם שעושה דברים הגעיל את אחרים, "בל תשקצו"
לא מצאתי עדיין בשום מקום שיש איסור לשקץ אחרים. רק מצד גמילת חסד. אשמח לשמוע מקורות מחזל לאסור בל תשקצו לאחרים

[א מבקש]

אכן לא בל תשקצו אך זה לשון הגמ' חגיגה ה, א "בי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (קהלת יב, יד) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס" ודו"ק

[feder6806]

תודה זה ראיה גמורה שאין בל תשקצו

[feder6806]

עוד מצינו תמיד כז: אסור לרב ליתן לתלמיד מכוסו לשתות, שפעם אחת היה תלמיד אסטנית שלא רצה לשתות ומת, לכך תקנו חכמים " לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך..." אלמא בהדיא שאין בזה משום בל תשקצו

[שבענו מטובך]

ממה שהרב המבקש הביא, רואים בבירור שיש עכ"פ איסור לעשות דברים מאוסים בפני אחרים.
אלא שכדברי הרב פיידר לא שייך על זה "איסור בל תשקצו".

אבל נמצא כזה גם בכמה איסורים אחרים שהלשון המורגל אצל ההמון אינו הלשון המדויק. לדוגמא,
הביטוי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" כאזהרת התורה לשמירת הגוף והבריאות, אינו נכון.
הביטוי "איסור השגת גבול" כאזהרה ליורד לאומנותו של חבירו וכיוצ"ב, ג"כ אינו צודק.

בכל זאת מדובר באזהרות של ממש (מה"ת או מדרבנן), אלא שבכל הנ"ל נוקטים לשון שרגילים בו העולם.

[עקביה]

בפרשה של השבוע כתיב האיסור של בל תשקצו את נפשותיכם. כתב רש"י באכילתם
מנהג העולם לומר לאדם שעושה דברים הגעיל את אחרים, "בל תשקצו"
לא מצאתי עדיין בשום מקום שיש איסור לשקץ אחרים. רק מצד גמילת חסד. אשמח לשמוע מקורות מחזל לאסור בל תשקצו לאחרים

אכן, אין בל תשקצו לאחרים.
יש איסור 'אונאת דברים'.

[לבי במערב]

הביטוי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" כאזהרת התורה לשמירת הגוף והבריאות, אינו נכון.

ראה ברכות לב, סע"ב. לבוש יו"ד ר"ס קטז.

[נוריאל עזרא]

הביטוי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" כאזהרת התורה לשמירת הגוף והבריאות, אינו נכון.

ראה ברכות לב, סע"ב. לבוש יו"ד ר"ס קטז.

ייש"כ!