כמובן אזהרת "כי ביום אכלך" ניתנה עוד לפני שאדם התנדב לתת שבעים שנה מחייו לדוד המלך ע"ה, וממילא יוצא שהאזהרה בעצם אומרת כך: כי "ביום" - כלומר (כביכול) ב"מיליניום" - שבו תאכל מהעץ מות תמות, ואכן אדם הי' צריך למות אלף שנים אחרי האכילה, אלא שבגלל שהוא התנדב לתת מחייו שבעים שנה לדויד - אז אדם מת רק תשע מאות ושלושים שנה אחרי האזהרה, ומ"מ לכאורה למדנו מהפסוק - שלשון "יום" בתורה - פירושו (לפעמים) אלף שנה.
(אגב מספרי המפרשים ז"ל, ידוע כמובן מקור אחר לכך, מהפסוק בתהלים "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור", אבל אני שואל האם - יש מי שמביא מקור לכך - מהפסוק בבראשית).