ויסע לוט מקדם, ויהי בנסעם מקדם

[ונתנו ידידים]

עה"פ ויסע לוט מקדם פירש"י 'נסע מאצל אברם (ממזרחו) והלך לו למערבו נמצא נוסע ממזרח למערב', וכ"כ האבן עזרא וז"ל 'ויסע לוט מקדם כי סדום מערב בית אל'.
אמנם הוא תמוה דהרי ככר הירדן הוא למזרחו של בית אל ועי, וא"כ לא נסע ממזרח למערב אלא ממערב למזרח.
והנה בפרשת נח (יא ב) כתיב באנשי דור הפלגה 'ויהי בנסעם מקדם', ופירש"י שהיו יושבים שם דכת' ויהי מושבם וגו' הר הקדם' היינו שמפרש המילה 'מקדם' מהר הקדם.
והרמב"ן חולק עליו דדוקא בני שם גרו שם ועוד קושית, ומביא מהאבן עזרא דבני נח ירדו מהתיבה בהרי אררט ושם נתישבו ואררט במזרח הוא סמוך לאשור.
וגם זה תמוה דהרי אררט אינו המזרח הרחוק שנאמר שהלכו מקדם דהיינו מן המזרח ונסעו משם ואדרבה בבל הוא למזרחו של אררט ומה הרויח לנו.
ולולי דבריהם ברצוני להציע פירוש חדש דבשני הפסוקים אין הכונה שנסעו מקדם והלכו לצד אחר, אלא שהלכו ונסעו מצד המזרח של מקום ישיבתם, ונמצא שנסיעתם הוא באמת מהמערב למזרח.
ודוד הפלגה שישבו באררט נסעו מהצד המזרח של מקומם, ונמצא שנסעו לכיוון מזרח, שאילו נסעו למערב היו נוסעים מהצד המערבי.
והסיבה שדיבר הכתוב באופן זה הוא מפני שנסיעתם לא היתה למקום מוגדר ומסוים, אלא נסעו מזה לחפש להם מקום הראוי, ולכן ייחס הנסיעה להמקום שנסעו משם ולא לאיזה כיוון נסעו.
וכן בלוט כיון שאמר לו אברם אם הימין ואשמאילה וגו' ייחס הכתוב נסיעתו לאיזה צד של אברם נסע ואמר שנסע מהצד הקדמוני של אברם.

[אוצר החכמה]

בתחילה כשקראתי דבריך לא הבנתי כוונתך על בוריה. מה הכוונה שנסע מצד המזרח של מקום ישיבתו. התורה מתארת שלוט הלך למקום שהוא מזרחית לאברהם ומשם התחיל את נסיעתו? למה זה נחוץ.
ואחר כך הבנתי שאולי כוונתך לומר כך. אם אני ירושלמי ואני מטייל בצפון הארץ ממקום למקום אפשר לומר זאת בשני אופנים. אופן אחד הוא שאני מטייל בצפון הארץ. (ואז צריך שתהיה ארץ מוגדרת שעליה מדברים). ואפשר לומר שאני מטייל [באיזור ש] מצפון למקום מגורי. כך שהאמירה ויסע לוט מקדם פירושה לוט נסע ממקום למקום באיזור שהוא מקדם למקום משכנו של אברהם. על זה הוספת שבאופן כזה אין המקרא יוצא מדי משמעו שיצא ממקום מזרחי לאברהם כי הרי משם מתחילים.

[כדכד]

ואני גם אחרי ההסבר הזה לא הבנתי

[ונתנו ידידים]

כונתי היתה שאם אומרים שהוא הלך לטייל, אפשר להגדיר את מקום הטיול ואפשר גם להגיד את נקודת המוצא , ובב' המקומות האלו כונת התורה הוא להגיד רק את נקודת המוצא. כי בהפלגה לא היה להם מקום מסוימת שהלכו אלא הסתובבו אנה ואנה כדי למצוא מקום ולכן אמר רק את נקודת המוצא. ובלוט כיון שאמר לו אברהם אם השמאל ואימינה וגו' אמר הכתוב לאיזה צד של אברהם הלך לוט, והביאור הוא כמו שביאר הרב אוצר החכמה

[צופה_ומביט]

קושיית פותח האשכול קשה מאד, וגם אני נתקשיתי בה מאד. רש"י ואב"ע וספורנו ורלב"ג ומלבי"ם כותבים שכיכר הירדן מערבית לעי / בית אל, ולא היא, אלא היא מזרחית להם. ואין לי תירוץ על ביאורם. [למעשה כבר הקשה זאת הרא"ם ונשאר בצ"ע. והדברי דוד מבאר (הובא בשפתי חכמים) שלוט לא רצה שאברהם ידע שהוא הולך לסדום, (וכפי שמשמע בהמשך הפרשה שאברהם לא ידע מזה), וכיצד? שהתרחק לוט למערבו של אברהם, שהוא מתרחק מסדום, ורק לאחר מכן עשה סיבוב וחזר לכיכר הירדן ולסדום. ואם קבלה היא נקבל].

הצד השווה שבמפרשים אלה, שלא חיו בארץ ישראל ולא הכירו את מיקום המקומות בדיוק [אמנם הרא"ם ג"כ לא חי כאן, ואת קושייתו מקשה מתוך מה שנראה במקרא בגבולות הארץ, וא"כ הוא באמת צע"ג]. אבל אונקלוס קיבל מפי רבי אליעזר ורבי יהושע שחיו בא"י, ופוק חזי מה פירש:

"וּנְטַל לוֹט בְּקַדְמֵיתָא".

דהיינו שלוט הקדים ונסע תחילה, הא ותו לא. [הטעם שהוצרך הכתוב להדגיש זאת, יש לומר לפי נוסח יהודי תימן בתרגום לעיל מינה "ואצפנך" וראה בחלק הדקדוק שם ביאורו].
עריכה: נתבאר בס"ד בהודעה הבאה.

וכלומר שאין הכוונה כאן במילה זו לכיווני רוחות, אלא לציון זמן.

והטעם שפירש כן, כי ידע שכתיאור כיוון אי אפשר לפרשו כלל. א. הלוא התנאי היה להימין או להשמאיל = להדרים או להצפין, [כפי שתרגם אונקלוס לעיל, וככינוי רוחות השמים במקרא תמיד, (כי כיווני העולם של האדם אז היו ביחס לזריחת השמש שהיתה הציר המרכזי)], ולא מזרח מערב כלל. ב. אם בא הכתוב לומר שלוט נסע מזרחה - היה לו לומר "ויסע לוט לקדם/קדמה", ולא "מקדם". ואם בא לומר שנסע מערבה - הלוא ערי הכיכר היו במזרח למקום אברהם ולוט ולא במערב.

ונתקשיתי בתרגום המיוחס ליונתן, שהוא בכל מקרה תרגום ארץ ישראלי [כמו שכתבו הגאונים, ולעומתו כתבו שתרגום אונקלוס הוא תרגום בבלי, ונקרא בגמרא תרגום דידן], ותרגם את הפסוק כצורתו: "וּנְטַל לוֹט מִמַדִינְחָא". ובביאורו אי אפשר לומר כפי שהבינו המפרשים הנ"ל שהלוא בעל התרגום הזה הכיר את מפת השטח. ולכן בביאור דבריו צ"ל לכאורה כמו שהציע פותח האשכול. שלוט יצא לדרכו מזרחה - מצד המזרח של מקום חנייתם. ועיקר ביאור זה בא לומר שלוט אכן הלך למזרח, ולא כמו שסיכמו להדרים או להצפין, והטעם כי חשק בכיכר הירדן, והיא היתה ממזרח למקומם. ועדיין צ"ע לפי פירוש זה, למה לא אמר הכתוב "ויסע לוט קדמה" וחסל, למה לכתוב דבר זה באופן עקיף וזר, שנסע מצד מזרח של חנייתם. ואולי יש ליישב.
עריכה: גם בזה ראה בהודעה הבאה בס"ד.

[טור תלגא]

עי' מש"כ פרופ' יהודה אליצור במאמרו "מקדם" - תיבה שפשוטה כמדרשה
נמצא כאן
https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/elitzur-4.htm

[צופה_ומביט]

ידעתי על מאמרו. פרשגן מפנה אליו בהערה שם.

עיקר המאמר רק מראה את הקושי שיש בלשון הפסוק, שאחרי כל הפירושים לא מובן מדוע נקט הכתוב לשון קשה כזה, ומכאן שהכתוב רומז שיש כאן דרש, והוא מה שהביא רש"י שהסיע עצמו מקדמונו של עולם. [ובמלבי"ם המתיק: הסיע עצמו מהנהגתו הקודמת, שהלך בדרכי אברהם. והוא ע"ד התרגום, וכמו "מקדמיתא"].

אך אני חיפשתי לעיל פירוש בפשט, בלי לערב דרש כלל.

אליצור עצמו אישית מעדיף כפירוש הפשט - שקיצר הכתוב בלשונו והכוונה "ויסע לוט מקדם לבית אל", היינו ש"מקדם" מציין את מקום חנייתם בין בית אל ובין העי, מקדם לבית אל. ובלשונו: "עומק כוונתו של הכתוב כי "מקדם" אינו אלא כינוי הרומז למקום המזבח "מקדם לבית אל"". זהו הפירוש הנבחר בעיניו כפשט, והסיבה בולטת - כי זה פירוש פשטני שמתאים למדרשו [זהו הרעיון שאליו חותר המאמר, כלהלן], כי בית בין אל ובין העי היה המקום שבו מוזכר לראשונה שאברם קרא שם בשם ה'.

גם את פירוש אונקלוס "בקדמיתא" לוקח אליצור לכיוון זה, וכותב: מה "מקדם" אינו אלא רמז למקום מאהלו של אברם ליד בית אל על משמעותו, אף "בקדמיתא" אינו אלא רמז לאמור למעלה "עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, בין בית אל ובין העי" (בר' יג, ג) ובלשון אונקלוס: "עד אתרא דפרסיה תמן למשכניה בקדמיתא בין בית אל ובין עי". והעיקר להלן: "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" (יג, ד), ובלשון אונקלוס: "לאתר מדבחא דעבד תמן בקדמיתא" (שם, ד). נמצא, התרגום אומר בארמית מה שרומז "מקדם" בעברית, היינו לוט עזב את מקום מאהלו של אברם, את מזבחו ואת אמונתו. ע"כ.

עכ"ד. ותחושתי האישית בעת הקריאה שהוא ירה את החץ ואז סימן את המטרה. הוא בורר לו מה "נראה" ומה "לא נראה" כפירוש [בין במקרא ובין באונקלוס], כדי להתאים לרעיון של המאמר, שתיבה זו פשוטה כמדרשה. שיהיה, לא מפריע לי שיחשוב כך.

דאתינן להכי, אשלים כעת את הנקודה שרמזתי לעיל בקיצור. מדוע הדגיש הכתוב [לפי אונקלוס] שלוט נסע תחילה. אליצור [שפירש את כוונת אונקלוס לגמרי אחרת כנ"ל] מביא בזה ממלבי"ם [לא מצאתי היכן] שבא לומר את חוסר הדרך ארץ של לוט, שנסע לפני אברהם. זה לא כ"כ מובן, כי אברהם אמר ללוט להדיא "כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה", ויש במשמע די ברור שלוט ילך קודם ולפי הליכת לוט ילך אברהם לכיוון השני. אבל עדיין אפשר לקבל שעכ"ז, גם אם אברהם בנדיבותו ובלשון נימוס מציע לו לבחור וללכת קודם, היה ללוט לכבד את אברהם לבחור וללכת קודם. [עכ"פ, כאמור, לא מצאתי זאת במלבי"ם. אליצור דוחה את דברי מלבי"ם בהפטירו: "לא מסתברת דעת המלבי"ם. נראים הדברים כי..." וחסל].

אני הצעתי לעיל לפרש את חידוש הכתוב לפי גרסת יהודי תימן לעיל, ואם הימין ואשמאילה - ואצפנך. ומסביר מהרי"ץ בחלק הדקדוק: "ואשמאילה, תרגום שלנו ואצפנך, פירוש בעל כרחך. שכל כוונת אברהם לילך לדרום שהוא הימין, וכ"כ רבינו בחיי ושל"ה שכן הוא בנוסחאות מדוקדקות, וכ"כ בספר עיר גבורים".

ולפי זה כוונת הכתוב לומר תרתי: א. אברם לא הוצרך לכפות את לוט, כי לוט נסע קודם מרצונו, כי ראה את כיכר הירדן כי כולה משקה וכו'. ב. לא התקיימה כוונת אברהם, אלא לוט הקדים את אברהם ו"הימין" ונסע דרומה לערי הכיכר.

ומאידך - רומז לנו הכתוב שכן התקיימה כוונת אברהם עכ"פ בנוגע לעצמו. כי אותו "ימין" שנסע אליו לוט - לא היה אותו ימין שרצה אברהם לעצמו. הימין [דרום] שנסע אליו לוט היה דרום-מזרח [לכן השתמש הכתוב במילה "מקדם" לרמוז על מזרח ג"כ], ואברהם כן מימש את רצונו שלו, והימין-הדרים בעצמו, ונסע ממקומם דאז בין בית אל ובין העי - אל אלוני ממרא אשר בחברון. שהוא דרומית למקומם הקודם, ומערבית לכיכר הירדן שבה התיישב לוט "מקדם". [וכלהלן יח, טז: וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. היינו שממקום אברהם בחברון רואים את אזור סדום, הדרומית-מזרחית לחברון].

ובזה מומתק גם הצעת פותח האשכול, למה הדגיש הכתוב שלוט פנה לדרכו [דרומה] מצד מזרח של מקום חנייתם. מה הוסיף לן בזה, ומדוע לנקוט לשון זה. אם באת לומר שהוא נסע מזרחה - אמור שנסע לקדם/קדמה. אבל הכוונה לומר שלוט אמנם "הימין/הדרים", הוא נסע לדרום כפי ההסכם "ואם הימין" - אבל יצא מצד מזרח של מקומם. וכלומר שנסע באלכסון לדרום-מזרח. מה שמשאיר לאברהם בשופי את האפשרות [שהוא רוצה בה] להדרים בעצמו בקו ישר ממקומם, ולהגיע אל חברון.

[ונתנו ידידים]

ידעתי על מאמרו. פרשגן מפנה אליו בהערה שם.

עיקר המאמר רק מראה את הקושי שיש בלשון הפסוק, שאחרי כל הפירושים לא מובן מדוע נקט הכתוב לשון קשה כזה, ומכאן שהכתוב רומז שיש כאן דרש, והוא מה שהביא רש"י שהסיע עצמו מקדמונו של עולם. [ובמלבי"ם המתיק: הסיע עצמו מהנהגתו הקודמת, שהלך בדרכי אברהם. והוא ע"ד התרגום, וכמו "מקדמיתא"].

אך אני חיפשתי לעיל פירוש בפשט, בלי לערב דרש כלל.

אליצור עצמו אישית מעדיף כפירוש הפשט - שקיצר הכתוב בלשונו והכוונה "ויסע לוט מקדם לבית אל", היינו ש"מקדם" מציין את מקום חנייתם בין בית אל ובין העי, מקדם לבית אל. ובלשונו: "עומק כוונתו של הכתוב כי "מקדם" אינו אלא כינוי הרומז למקום המזבח "מקדם לבית אל"". זהו הפירוש הנבחר בעיניו כפשט, והסיבה בולטת - כי זה פירוש פשטני שמתאים למדרשו [זהו הרעיון שאליו חותר המאמר, כלהלן], כי בית בין אל ובין העי היה המקום שבו מוזכר לראשונה שאברם קרא שם בשם ה'.

גם את פירוש אונקלוס "בקדמיתא" לוקח אליצור לכיוון זה, וכותב: מה "מקדם" אינו אלא רמז למקום מאהלו של אברם ליד בית אל על משמעותו, אף "בקדמיתא" אינו אלא רמז לאמור למעלה "עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, בין בית אל ובין העי" (בר' יג, ג) ובלשון אונקלוס: "עד אתרא דפרסיה תמן למשכניה בקדמיתא בין בית אל ובין עי". והעיקר להלן: "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" (יג, ד), ובלשון אונקלוס: "לאתר מדבחא דעבד תמן בקדמיתא" (שם, ד). נמצא, התרגום אומר בארמית מה שרומז "מקדם" בעברית, היינו לוט עזב את מקום מאהלו של אברם, את מזבחו ואת אמונתו. ע"כ.

עכ"ד. ותחושתי האישית בעת הקריאה שהוא ירה את החץ ואז סימן את המטרה. הוא בורר לו מה "נראה" ומה "לא נראה" כפירוש [בין במקרא ובין באונקלוס], כדי להתאים לרעיון של המאמר, שתיבה זו פשוטה כמדרשה. שיהיה, לא מפריע לי שיחשוב כך.

דאתינן להכי, אשלים כעת את הנקודה שרמזתי לעיל בקיצור. מדוע הדגיש הכתוב [לפי אונקלוס] שלוט נסע תחילה. אליצור [שפירש את כוונת אונקלוס לגמרי אחרת כנ"ל] מביא בזה ממלבי"ם [לא מצאתי היכן] שבא לומר את חוסר הדרך ארץ של לוט, שנסע לפני אברהם. זה לא כ"כ מובן, כי אברהם אמר ללוט להדיא "כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה", ויש במשמע די ברור שלוט ילך קודם ולפי הליכת לוט ילך אברהם לכיוון השני. אבל עדיין אפשר לקבל שעכ"ז, גם אם אברהם בנדיבותו ובלשון נימוס מציע לו לבחור וללכת קודם, היה ללוט לכבד את אברהם לבחור וללכת קודם. [עכ"פ, כאמור, לא מצאתי זאת במלבי"ם. אליצור דוחה את דברי מלבי"ם בהפטירו: "לא מסתברת דעת המלבי"ם. נראים הדברים כי..." וחסל].

אני הצעתי לעיל לפרש את חידוש הכתוב לפי גרסת יהודי תימן לעיל, ואם הימין ואשמאילה - ואצפנך. ומסביר מהרי"ץ בחלק הדקדוק: "ואשמאילה, תרגום שלנו ואצפנך, פירוש בעל כרחך. שכל כוונת אברהם לילך לדרום שהוא הימין, וכ"כ רבינו בחיי ושל"ה שכן הוא בנוסחאות מדוקדקות, וכ"כ בספר עיר גבורים".

ולפי זה כוונת הכתוב לומר תרתי: א. אברם לא הוצרך לכפות את לוט, כי לוט נסע קודם מרצונו, כי ראה את כיכר הירדן כי כולה משקה וכו'. ב. לא התקיימה כוונת אברהם, אלא לוט הקדים את אברהם ו"הימין" ונסע דרומה לערי הכיכר.

ומאידך - רומז לנו הכתוב שכן התקיימה כוונת אברהם עכ"פ בנוגע לעצמו. כי אותו "ימין" שנסע אליו לוט - לא היה אותו ימין שרצה אברהם לעצמו. הימין [דרום] שנסע אליו לוט היה דרום-מזרח [לכן השתמש הכתוב במילה "מקדם" לרמוז על מזרח ג"כ], ואברהם כן מימש את רצונו שלו, והימין-הדרים בעצמו, ונסע ממקומם דאז בין בית אל ובין העי - אל אלוני ממרא אשר בחברון. שהוא דרומית למקומם הקודם, ומערבית לכיכר הירדן שבה התיישב לוט "מקדם". [וכלהלן יח, טז: וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם. היינו שממקום אברהם בחברון רואים את אזור סדום, הדרומית-מזרחית לחברון].

ובזה מומתק גם הצעת פותח האשכול, למה הדגיש הכתוב שלוט פנה לדרכו [דרומה] מצד מזרח של מקום חנייתם. מה הוסיף לן בזה, ומדוע לנקוט לשון זה. אם באת לומר שהוא נסע מזרחה - אמור שנסע לקדם/קדמה. אבל הכוונה לומר שלוט אמנם "הימין/הדרים", הוא נסע לדרום כפי ההסכם "ואם הימין" - אבל יצא מצד מזרח של מקומם. וכלומר שנסע באלכסון לדרום-מזרח. מה שמשאיר לאברהם בשופי את האפשרות [שהוא רוצה בה] להדרים בעצמו בקו ישר ממקומם, ולהגיע אל חברון.

יישר כחך על כל דבריך המאירים.
השנה למדתי שוב את הרש"י ונתקשיתי שוב על השאלה הנ"ל ועשיתי חיפוש כאן לראות אם דיברו על זה, ומצאתי שאני בעצמי שאלתי את זה, אבל את כל ההמשך של דבריך לא ראיתי, וב"ה שעכשיו ראיתיה.

[ונתנו ידידים]

השנה ביארתי לעצמי תוספת על עניין זה.
הנה חז"ל דרשו מקדם מקדמונו של עולם, ומה עורר אותם לדרוש כך?
אלא לפי שלוט לא עשה כציוויו של אברהם: אם השמאל ואם הימין דהיינו צפון ודרום אלא הלך למזרח ומשום וישא לוט את עיניו, ע"כ דרשו שזה לא סתם שהלך לכיוון אחר אלא שנסע מקדמונו של עולם.
וכהמשך מכל האשכול אפשר לומר שהיה קשה להם קושיתינו הנ"ל למה כתיב מקדם ולא לקדם.
[דרך אגב הא דלא רצה אברהם בסדום ובכלל בככר הירדן הוא ע"ד שחידשתי במקום אחר שסדום וכל ככר הירדן באותו עת לא היה מעמי כנען אלא מבני שם, ורק ההר הדרומי ועל הים היה שייך לבני כנען באותה עת, ואברהם כיון שהגיע לסולמה של צור וראה אותם חורשים בשעת חרישה וכו' הרי שעמי כנען היו יותר בעלי דרך ארץ מאשר בני שם, והא לך הקלקול הנורא בדרך ארץ שהיה בארץ סדום]
והיום התעורר לי הא דכתיב בדברי אליעזר ואפנה על ימין או על שמאל, ופירש"י על ימין בנות ישמעאל ועל שמאל בנות לוט, והיינו משום שישמעאל ישב מחוילה עד שור שהוא בנגב דרומו של אברהם, ולוט ישב בצפון. אמנם כאן אחר חרבן סדום הרי כתיב ויעל לוט מצער וישב בהר א"כ היה ממש בצפון ולא בצפונית מזרחית.