חמצן בתיבת נח

[די לחכימא]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כך כותב הרמב"ן בפרשת נח: ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד. גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו (חולין סג ב) מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח וכלם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר. והנה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם. וכאשר תאסוף לכלם מאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת, ולא עשר כיוצא בה. אבל הוא נס, החזיק מועט את המרובה.
ואם תאמר יעשנה קטנה ויסמך על הנס הזה. ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בענין המבול וכנוס הבהמה והחיה והעוף לתוכה, אולי יעשו תשובה. ועוד עשו אותה גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים.

[די לחכימא]

יש"כ
בשביל להגיד שהיה שם ניסים, אי"צ להגיע לרמב"ן והדברים פשוטים,
אני מחפש האם יש אי מי שדיבר על העניין והייתה לו איזו הצעה אחרת מלבד נס.

[אש משמים]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

פתחו את החלון

[חגי פאהן]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

שתי שאלותיך עונות זו על זו. צמחים שואפים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, ובעלי חיים הפוך.

[אבני גזית]

ואיך התמודדו עם הסרחון הנורא שהצטבר במשך השנה?
רק לחשוב על ריח הפרות לבדן, ללא פינוי אשפה.

[די לחכימא]

פתחו את החלון

"ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה"

[די לחכימא]

שתי שאלותיך עונות זו על זו. צמחים שואפים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, ובעלי חיים הפוך.

מישהו הציע לי את הרעיון הזה, האם אכן צמחים ובע"ח יכולים לספק אויר לנשימה גם במקום סגור?

[חגי פאהן]

ואיך התמודדו עם הסרחון הנורא שהצטבר במשך השנה?
רק לחשוב על ריח הפרות לבדן, ללא פינוי אשפה.

אשתמיטיה שהיתה בתיבה קומה לזבל.

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

שתי שאלותיך עונות זו על זו. צמחים שואפים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, ובעלי חיים הפוך.

מישהו הציע לי את הרעיון הזה, האם אכן צמחים ובע"ח יכולים לספק אויר לנשימה גם במקום סגור?

כמו שאתה פולט פחמן דו חמצני גם כשאתה בתוך קופסה סגורה, ההגיון אומר שגם צמח עושה כך. ראיתי פעם סרטון על סרטן שסגרו בתוך עיגול זכוכית עם צמח וסגרו את העיגול בהתכה, והוא חי שם הרבה זמן עם הצמח ללא חמצן מבחוץ.
אמנם צמחים צריכים שמש, ובזה אני לא בקיא. אולי 40 יום הם יכולים להסתדר.

[אבני גזית]

ואיך התמודדו עם הסרחון הנורא שהצטבר במשך השנה?
רק לחשוב על ריח הפרות לבדן, ללא פינוי אשפה.

אשתמיטיה שהיתה בתיבה קומה לזבל.

אני הבנתי בפרשה שנח לא עשה איטום ובידוד הרמטי בין הקומות.

כשהשכנים למטה שורפים חציל, הריח לא עולה למעלה?

[די לחכימא]

המבול היה הרבה יותר מ40 יום, ה40 יום זה משנראו ראשי ההרים.

[אש משמים]

"ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה"

[אבני גזית]

למען הסדר הטוב

המבול היה במשך ארבעים יום.

יבושת המים ארכה כעשרה חודשים.

י"ז חשון נכנסו לתיבה, ראש השנה לאחר מכן - יצאו.

ממילא אפשר לפתוח חלון אחרי ארבעים יום, כי אין גשם.
אבל האמינו לי, גם אחרי שבוע במקום סגור עם החיות והזבל, איך יכלו להסתדר??

[לבי במערב]

להעיר מס' אגדֹת אליהו (לבעל השבט מוסר) פסחים פ"א ס"א, ששקו"ט בענין "ההבל - באיזה מקום הי' יוצא". עיי"ש.

[איש לוי]

רק מציין שדעת הגו"א שמש"כ "ואל אמה תכלנה מלמעלה" זה לא היה לכל רוחב התיבה, רק אמה על אמה בלבד, והגג היה משופע מד' צדדים, ואותו אמה על אמה היה פתוח לגמרי, ואמנם יש חולקים עליו שהאמה היתה על כל רוחב התיבה, מ"מ זה דעתו.

[מלבב]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

מי אומר שלא היה חורים קטנים? קצת גשם לא אמור להטביע את התיבה.

[ארי שבחבורה]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

אפשר מ"מ למדרש הנ"ל?

[אבני גזית]

אחדד את שאלתך -

רש"י כותב שהכניס לתיבה זמורות גפנים ויחורי תאנים. משמע שצמח הסברס והפיקוס לא נכנס לתיבה.

במיוחד לפירוש רבינו תם שכל הצמחים עמידים במים ואינם מתקלקלים, מלבד אלו שהם עדינים, לכן הכניס דווקא אותם.

או לפירוש הברטנורא שלפירות הללו אין גרעינים לנטוע אחרי שיחרב העולם. משמע רק אותם הכניס.

[חיים שאול]

שתי שאלותיך עונות זו על זו. צמחים שואפים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, ובעלי חיים הפוך.

מישהו הציע לי את הרעיון הזה, האם אכן צמחים ובע"ח יכולים לספק אויר לנשימה גם במקום סגור?

מה נקרא מקום סגור? גם כל העולם סגור בתוך האטמוספירה

[די לחכימא]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

אפשר מ"מ למדרש הנ"ל?

אחדד את שאלתך -

רש"י כותב שהכניס לתיבה זמורות גפנים ויחורי תאנים. משמע שצמח הסברס והפיקוס לא נכנס לתיבה.

במיוחד לפירוש רבינו תם שכל הצמחים עמידים במים ואינם מתקלקלים, מלבד אלו שהם עדינים, לכן הכניס דווקא אותם.

או לפירוש הברטנורא שלפירות הללו אין גרעינים לנטוע אחרי שיחרב העולם. משמע רק אותם הכניס.

עיין ברמב"ן על עלה הזית.

[נהר שלום]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

אני הבנתי שהיחורים לא היו חיים כל זמן שהותם בתיבה אלא יבשים. וכן נראה שלנח לא היה יין בהיותם בתיבה רק לאחר היציאה

[נהר שלום]

יש לי שני שאלות,
איך נשמו?
לפי המדרש שנח לקח עימו את כל סוגי הצמחים, איך הם החזיקו מעמד ללא חמצן ואולי גם ללא שמש.

מי אומר שלא היה חורים קטנים? קצת גשם לא אמור להטביע את התיבה.

ברוקח כתוב "ויפתח נח את חלון. לרבות חלונות קטנים וחורים שעשה לתיבה ולרבות הסגרים ובריחים העשויין לחלון".

[נהר שלום]

פתחו את החלון

"ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה"

הרמב"ן כותב שנח היה פותח את החלון כרצונו מאז הפסקת הגשם.
אולם הרד"ק כתב שלא פתח החלון עד שנחה התיבה על ההרים ועברו עוד ארבעים יום, כי פחד שבהתרומם הגלים יגיעו המים למעלה ויכנסו לתיבה דרך החלון.

[נהר שלום]

שו"ר שהביאו כאן [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=2233#p15373] שפתי חכמים שהיה פתח לאויר ועי"ש מה שדנו בזה

[נהר שלום]

וראה ברוקח "את מכסה התבה. לרבות הגג ועשה מכסה משופע לגג דומה לכובע כגולה שעל הכותרת, וכל העצים שעל המכסה של ישברנו הרוח דוגמת קשקשים זו על גב זו שעשה לחלון שלא יכנסו המים כן עשה דברים משופעים שירד המטר מכל צד"

[מלבב]

ברוקח כתוב "ויפתח נח את חלון. לרבות חלונות קטנים וחורים שעשה לתיבה ולרבות הסגרים ובריחים העשויין לחלון".

אם היו חלונות וחורים למה היה צריך קומה שלמה בשביל הזבל ולא יכלו לשפוך את הזבל דרך החורים.

[אבני גזית]

ומי אמר שלא שפכו?

כמויות הזבל האדירות שתיבה כזו מייצרת, מכריחה ריקון תמידי. גם אם יש חדר זבל קדמי.

[בן_אליעזר]

אחדד את שאלתך -

רש"י כותב שהכניס לתיבה זמורות גפנים ויחורי תאנים. משמע שצמח הסברס והפיקוס לא נכנס לתיבה.

במיוחד לפירוש רבינו תם שכל הצמחים עמידים במים ואינם מתקלקלים, מלבד אלו שהם עדינים, לכן הכניס דווקא אותם.

או לפירוש הברטנורא שלפירות הללו אין גרעינים לנטוע אחרי שיחרב העולם. משמע רק אותם הכניס.

על פירוש ר"ת שהבאתם - שאלת תם לכאו': א"כ היאך עמדו ב(לא סתם מים, אלא ב)מים רותחים/חמים שהיו במבול?

ובכלל, כמובן שיש מעניני המבול שמתאימים עם הטבע, וכאלו שהם כלל לא כן.
ואולי יש להמליץ ע"ז המושג דלהלן, ואיני יכול להתאפק ולהמחיש עם מעשה'לע חסידית (אם זה "מעשה שהי'" או "..שהי' יכול להיות"..): גוטע ייד אחד נשאל ע"י אשה עגונה, הבוכה היכן נמצאת בעלי, אנא לאתר לי היכן נמצאת! הרב'ה הביא כסא, העמידו ע"ג שולחן הכתיבה שלו, הרכיב משקפיו, ואמר: בעלך נמצאת במקום כך וכך (ונקב בעיר מסויים או סימנים נוספים). בפועל, הבעל נמצא לשמחת כולם. החסידים (או האשה) שאלו לרב, רב'ה - אתה עושה נפלאות אבל על מה ולמה כל הטקס הזה..? ויענה: נו, אבל צריך הרי איזה "התלבשות", איזו אחיזה בדרך הטבע..

[הא לחמא עניא]

ומי אמר שלא שפכו?
כמויות הזבל האדירות שתיבה כזו מייצרת, מכריחה ריקון תמידי. גם אם יש חדר זבל קדמי.

עוד שאלה:
לאחר שיצאו מהתיבה, מה עשו עם כל האשפה שהצטבר במשך כל השנה, האם פינו זאת החוצה מהתיבה, וא"כ לאן, או שהשאירו זאת בתוך התיבה??

[נהר שלום]

ומי אמר שלא שפכו?
כמויות הזבל האדירות שתיבה כזו מייצרת, מכריחה ריקון תמידי. גם אם יש חדר זבל קדמי.

עוד שאלה:
לאחר שיצאו מהתיבה, מה עשו עם כל האשפה שהצטבר במשך כל השנה, האם פינו זאת החוצה מהתיבה, וא"כ לאן, או שהשאירו זאת בתוך התיבה??

לפי הרב לסרי מהזבל נוצר יבשת - אמריקה...