רש"י אומר שלא ידעו שעונשו של מקלל במיתה, לכאורה לפי"ז לא היתה התראה כדין.
בינתיים ראיתי שהדברי דוד אומר שזו היתה הוראת שעה.
האם ידוע לחד מן חברייא ביאור נוסף בזה.
יקרתו הגיעני היום ומה שנתקשה בתו"כ פ' אמור שהביא רש"י בחומש לפרוש להם ע"פ ד' מלמד שלא היו יודעים אם מחויב מיתה אם לאו הא א"כ לא הי' התראה למיתה אפי' לרבנן בסנהדרין דף פ' ע"ב דאין צריך להודיעו באיזה מיתה עכ"פ צריך להודיעו שהוא חייב מיתת ב"ד.
...
ולפענ"ד נראה דהרי אמרינן בסנהדרין נ"ו דגם ב"נ מצווה על ברכת השם וכן פסק הרמב"ם פ"ט ממלכים ועי' בספרי פ' שלח משמע דמקושש קודם מתן תורה הי' וכן משמע בשבת דף קי"ח וכן איתא להדי' בילקוט שלח רמז תש"נ ואיתא בתו"כ דשניהם [היינו המקושש ומגדף] הי' בפרק א' וא"כ גם מגדף הי' קודם מ"ת ויש להם דין ב"נ דאזהרתן זו היא מיתתן וא"צ התראה ומשה רבינו ע"ה נסתפק אולי יש לו דין ישראל ואינו חייב מיתה ולא התראה:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים