למען יאריכון ימיך

[שאלת תם]

בעלון 'מטעמים' האחרון, הובא בשם רבי סעדיה גאון ששאל מדוע דוקא במצות כיבוד או"א כתבה התורה את השכר, ותירץ שהתורה אומרת כאן לאדם שאם יכבד את הוריו, ילדיו ילמדו ממנו וגם הם יכבדו אותו וכיון שיקבל טיפול טוב לעת זקנתו, יאריך ימים.
פירוש זה נראה לי זר ומוזר, קשה לי מאד להאמין שהדברים יצאו מפי הרס"ג, האם מישהו יודע האם אכן אמר הרס"ג פירוש זה ובאיזה סגנון אמר?

[איתן]

בעלון 'מטעמים' האחרון, הובא בשם רבי סעדיה גאון ששאל מדוע דוקא במצות כיבוד או"א כתבה התורה את השכר, ותירץ שהתורה אומרת כאן לאדם שאם יכבד את הוריו, ילדיו ילמדו ממנו וגם הם יכבדו אותו וכיון שיקבל טיפול טוב לעת זקנתו, יאריך ימים.
פירוש זה נראה לי זר ומוזר, קשה לי מאד להאמין שהדברים יצאו מפי הרס"ג, האם מישהו יודע האם אכן אמר הרס"ג פירוש זה ובאיזה סגנון אמר?

[רבינו] בחיי שמות פרק כ

הגאון רב סעדיה ז"ל נתן טעם בזה כי מפני שלפעמים עתידים שיחיו האבות עם הבנים זמן ארוך, והאבות הם למשא כבד על הבנים והכבוד יכבד עליהם, לכך קבע עליהם שכר המצוה הזאת: "למען יאריכון ימיך", כלומר עליך לכבדם ותחיה עמהם ואם אולי תצטער על חייהם דע שעל חייך אתה מצטער, ע"כ.

פירושו של רס"ג על השמות כרגע אינו תחת ידי כדי לבדוק האם זה לקוח משם.

[שאלת תם]

אם כן הרי אלו דברים אחרים לגמרי, הרס"ג מבאר מדוע דוקא כאן פירשה התורה את השכר, ומפרש שהטעם הוא כדי שידע הבן שאריכות ימיו תלויה בכיבוד הוריו וממילא לא יבוא להצטער בכך ויקל עליו הכיבוד, וב'מטעמים' הביאו פירוש אחר לגמרי.

[הגהמ]

מצאתי במסמך המצו"ב ששם (עמ' 232-3) הובא הפירוש הנ"ל שהביאו מ'מטעמים' כביאור במה שכתב רבנו בחיי משם רס"ג המובא למעלה. ציינה ע"ז כותבת המאמר בהערה 85 לספר הנקרא The Fifth Commandment אבל לא ציינה לאיזה עמוד באותו ספר ראתה זאת.

בדקתי שם וראיתי שבעמ' 28 אכן הביא דברי רבנו בחיי, ומאוחר יותר בדף 32 בלי שום קשר להנ"ל הביא מד' האוה"ח שכתב בפירושו לויקרא יט:ג "ואי בעית אימא מדרך המוסר, כי כשיראה הבן שאביו מזלזל בכבוד אביו יפקע כלילת מוראו גם כן ממנו, וכשאדם ירא מאביו וכו' הבן לוקח מוסר גם ישרישו בנפש הבן בחינת מפעל הטוב, ונמצא מקיים ב' מוראים והוא אומרו איש לשון יחיד תיראו לשון רבים, כי במורא אחד יראים שנים".

איני יודע מנין הוציאה כותבת המאמר מזה שהביאור המובא שם מהאוה"ח נאמר כדי לבאר דברי רבנו בחיי משם רס"ג. ואולי חידוש זה הוא המצאתה הבלעדית, אבל א"כ צל"ב היאך נתגלגל חידושה לאוזני מוציאו המטעמים לאור? האם לפנינו שני דרשנים מפטפטים בסגנון אחד?

[אשי ישראל]

בעלון 'מטעמים' האחרון, הובא בשם רבי סעדיה גאון ששאל מדוע דוקא במצות כיבוד או"א כתבה התורה את השכר, ותירץ שהתורה אומרת כאן לאדם שאם יכבד את הוריו, ילדיו ילמדו ממנו וגם הם יכבדו אותו וכיון שיקבל טיפול טוב לעת זקנתו, יאריך ימים.
פירוש זה נראה לי זר ומוזר, קשה לי מאד להאמין שהדברים יצאו מפי הרס"ג, האם מישהו יודע האם אכן אמר הרס"ג פירוש זה ובאיזה סגנון אמר?

האם לא כעין זה מובא בפירוש המשנה לרמב"ם על 'אוכל פירותיהם בעולם הזה"? [כך זכור לי במעומעם] או שמא שם הרמב"ם לא קישר זאת ל'למען יאריכון ימיך'?