והנה איתא בבראשית רבה (כאן),
הוא ישלח מלאכו לפניך, ר' דוסא אומר ה"ז מלאך מסויים, בשעה שאמר אברהם אבינו הוא ישלח מלאכו לפניך זימן לו הקדוש ברוך הוא ב' מלאכים אחד להוציא את רבקה ואחד ללוות את אליעזר.
וצ"ב טובא דאם אמנם היו צריכים כאן ב' מלאכים, והיינו לצד שאין מלאך אחד עושה ב' שליחויות (ראה רש"י לעיל יח, ב), א"כ למה אמר אברהם שהקב"ה 'ישלח מלאכו לפניך', והיינו מלאך אחד, והיכא רמוזים כאן ב' מלאכים.
ואשר נראה בס"ד, ובהקדם המובא בספר תורת גבריאל (פר' וישלח) על רבינו הגר"א זי"ע שהיה רגיל לומר להנפטר מאתו לילך לדרכו, "הלכה פסוקה היא, יחיד ורבים הלכה כרבים" (ברכות לז ע"א), והיה מכוון לומר ליוצא לדרך הלכה פסוקה זו, ולא אחת מן הנזכרות בריש פרק אין עומדין גבי תפלה, משום דר"ת של אותה הלכה הם אותיות השם הק' הנ"ל שמלוה ליוצא לדרך.
ואמר הגאון מוהרר"ח מוואלוזי'ן זצ"ל שבזה מיושב גם דקדוק בריש פר' ויצא: וילך חרנה וגו'. דהנה הה"א של "חרנה" הוא במקום ל' בתחילתה (עי' במדרש שם), ואילו היה כתוב "לחרן" לא היינו צריכין לה' בסוף, נמצא שהאותיות היתרות שבכאן הן ארבע ו' י' ק' שבתיבת וילך וה' של חרנה, כי הלמ"ד אינה מיותרת, כי היתה צריכה להכתב בראש התיבה לחרן, הרי כולן יחד "יוה"ך" וארבע אותיות אלו הן הן אותיות השם הקדוש שמלוה לצדיק בדרכו, ורמזה לנו התוה"ק בזה, שהשם הק' הזה ליוה את יעקב אבינו בדרכו, שנתקיימה בו ברכת אמו שברכה אותו כי מלאכיו יצוה לך. והובאו הדברים בקובץ ישורון (קובץ ו ע' ר), יעו"ש.
וראה עוד בס' אוהב ישראל בליקוטים שבסוף הספר, ובספר אור המאיר פר' אמור שהביא כן בשם כתבי האריז"ל. ובספר בן איש חי (שנה שניה פרשת בראשית), וז"ל, ואח"כ יאמר כי מלאכיו יצוה לך וכו' ויכוין בשם יוה"ך שהוא בס"ת פסוק זה, ובשם כל"ך שהוא רמוז באות כף של תיבת כי, ובאותיות לך מתיבת מלאכי"ו. ואח"כ ה' ישמור צאתך ובואך וכו'.
ומעתה מבואר דכאשר אמר אאע"ה 'הוא ישלח מלאכו לפניך' רמז את השם הזה, ר"ת של הוא ישלח, וס"ת של מלאכו לפניך הם יוה"ך, ובזה רמז המלאך השני הנועד ללוות את אליעזר, מלבד המלאך המפורש בקרא שהוא לעיקר השליחות ליקח אשה ליצחק ולהוציא את רבקה. [עיקר רעיון זה מובא בשם האדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זצ"ל [נלב"ע כ"ב מרחשון תרפ"ד].
והנה בספר אגרא דפירקא (אות כא) איתא בזה"ל, אמרו רז"ל אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, ואמרו בירושלמי מהו דבר הלכה יחיד ורבים הלכה כרבים, והוא תמוה, אמר ע"ז הרב הקדוש המפורסם מה"ר משה מפשעוורסק זצוק"ל שהכוונה לומר דבר הלכה המרומז בה שם המסוגל לשמירה בדרך, שהוא שם יוה"ך, הנרמז בס"ת כ"י מלאכי"ו יצו"ה ל"ך לשמרך בכל דרכיך כנודע, וזה שהקשו בירושלמי מהו דבר הלכה, איזה דבר הלכה יש שמרומז בה זה השם והשיבו י'חיד ו'רבים ה'לכה כ'רבים ר"ת זה השם. ונ"ל דזה השם הוא י"ה הוי"ה, [יוה"ך גימ' י"ה הוי"ה] כי בי"ה הוי"ה צור עולמים [ישעיה כו], ע"כ הוא מסוגל לשמירה והמ"י [צור משמעות שמירה], יעו"ש.
ויש לציין בזה דאמנם ו' אותיות אלו כוללים כל הבריאה כולה, וכמו שמצינו במדרש (מעשה בראשית ומעשה מרכבה, אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 313), לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית שנאמר בראשית ברא אלהים, אל תקרי בראשית אלא ברא שית, וכן אתה מוצא שבראשית ששה אותיות שבהם נבראו שמים וארץ שנאמר כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כ"ו) י"ה שנים הוי"ה ארבעה הם הרי ששה, הא למדת שבאלו ו' אותיות ברא הקדוש ברוך הוא את השמים ואת הארץ.