האם רש"י כתב את פירושו לפי סדר קריאת הפרשות בשנה?

צמא למים · הודעהעל ידי **צמא למים** » ש' נובמבר 19, 2016 10:16 pm

תמיד נטיתי לחשוב, שפירוש רש"י עה"ת התחבר לפי סדר הפרשיות שקוראים, ומתוך שבשבת עסק רש"י בסידרה.
דמות ראיה לזה היה לי מרש"י בפ' כי תשא ל' כ"ט, 'לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה, כי כן יסד המלך שזה חינוך גדולתן', ושימוש לשון זו ('כי כן יסד המלך'), לא נמצא מעולם בדבריו, ואף בדברי הראשונים בכלל כמעט ואיננה, (ע"פ בדיקה במחשב), ובדרך כלל יוצא פורים בפרשה זו, וכפה"נ בהשפעת הדבר נקט לשון זו, כידוע שכן דרך כל העוסקים בכתיבה.

האם יש בזה משהו?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' נובמבר 19, 2016 10:30 pm

אם תביא עוד ראיה או שניים כזו ניתן לומר שזה כנראה נכון.

עושה חדשות

שאל נא את הרב אברהם, כאן, שמא ירצה להביא ראיותיו.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' נובמבר 19, 2016 10:43 pm

כפתור ופרח.
(ואגב, כן דרך רש"י בכמ"ק לכנות הקב"ה 'מלך' בסתמא).

צמא למים · הודעהעל ידי **צמא למים** » ב' נובמבר 21, 2016 2:49 pm

ענין זה, דרש"י כתב פירושו לפי סדר הפרשיות, נראה לי מתאים לאופי פירושו של רש"י. שודאי עיקר עיסוקו בפירוש הש"ס. אלא שביקש שלקורא את הפרשה בשבת יהיה קריאה מתיישבת, רציפה ומסודרת, ומחוברת לעולם שהעניקו לנו חז"ל, ולאו דוקא לעשות עסק מפשט כל תיבה ולראות מה הפירוש ההגיוני. וידועים דבריו לנכדו (פרשב"ם ריש וישב).

ואילו פירוש האבן עזרא למשל, יותר נראה לשער שלא נכתב דוקא מתוך סדר הפרשות בשנה, אלא היה עבודה שעסק בו לכשעצמו, ללמוד את החומש מהתחלה ולפרשו הגיונית, והוא הספר המרכזי שלו.

כמובן שיש מעלה בזה ומעלה בזה. ובסופו של דבר יותר התקבל לכל ישראל דוקא הספר שנכתב מתוך קריאת התורה מידי שבת. וכן מקובל ללמוד את התורה בסדר זה. ולא לעשות סדר עיון עצמי, שתלוי בהספק העצמי ובענין, ולא בשבועות השנה.
אף שכמובן שניהם טובים וכו'. ומ"מ זה סגנון אחר שמשליך קצת על הגישה.

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ב' נובמבר 21, 2016 3:40 pm

מניין שודאי עיקר עיסוקו של רש"י בפירוש הש"ס?

י"א שגם על המקרא צריך לברך ברכת התורה, ויכול להיות שרש"י החמיר בזה...

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' נובמבר 21, 2016 4:46 pm

צמא למים כתב:ענין זה, דרש"י כתב פירושו לפי סדר הפרשיות, נראה לי מתאים לאופי פירושו של רש"י. שודאי עיקר עיסוקו בפירוש הש"ס. אלא שביקש שלקורא את הפרשה בשבת יהיה קריאה מתיישבת, רציפה ומסודרת, ומחוברת לעולם שהעניקו לנו חז"ל, ולאו דוקא לעשות עסק מפשט כל תיבה ולראות מה הפירוש ההגיוני. וידועים דבריו לנכדו (פרשב"ם ריש וישב).

ואילו פירוש האבן עזרא למשל, יותר נראה לשער שלא נכתב דוקא מתוך סדר הפרשות בשנה, אלא היה עבודה שעסק בו לכשעצמו, ללמוד את החומש מהתחלה ולפרשו הגיונית, והוא הספר המרכזי שלו.

כמובן שיש מעלה בזה ומעלה בזה. ובסופו של דבר יותר התקבל לכל ישראל דוקא הספר שנכתב מתוך קריאת התורה מידי שבת. וכן מקובל ללמוד את התורה בסדר זה. ולא לעשות סדר עיון עצמי, שתלוי בהספק העצמי ובענין, ולא בשבועות השנה.
אף שכמובן שניהם טובים וכו'. ומ"מ זה סגנון אחר שמשליך קצת על הגישה.

לא זכיתי להבין את ההגיון שבדבריך. למה כתב רש"י פירוש על כל התנ"ך?

צמא למים · הודעהעל ידי **צמא למים** » ב' נובמבר 21, 2016 8:37 pm

כמדומה שפירוש רש"י על הנ"ך אינו דומה בהיקפו כלל לפירושו על התורה, ושייר לפרש כל פסוק כסדרו, ובדר"כ אף בחיידרים מלמדים עם פירוש המצודות וכד', מה שאין כן בתורה.

ולשאלה היכן עיקר עיסוקו של רש"י, כל לומד יודע. וברור שפירושו על כל הש"ס הוא עבודה שקשה להאמין כיצד הספיק בכל חייו, ונכתב בעמל ויגיעה כאשר היה שקוע בזה שעות רבות, וגדול בכמות לאין שיעור מפירושו עה"ת. וע"ז אמר לרשב"ם שאין לו זמן לפשטות המתחדשות מידי יום.

שלמה בן חיים

נורא ואיום האשכול הזה מתחילתו לסופו, יודעים כאן כמה זמן העמיק רש"י וכמה זמן היה לו ואם הוא היה מושפע ממגילת אסתר כשהוא כתב את הפירוש וכל מיני דמיונות מדמיונות שונים שמתאימים לפרופסורים באוניברסיטה שלא יודעים את מה שאמרו חז"ל אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'. כל מילה ברש"י כתובה ברוח הקודש וכלשון הראשונים צריך לישב על כל מילה שבעה נקיים הוא לא היה מושפע מקריאת המגילה וכו' וכו'. כל הדברים האלו נובעים מחוסר ידיעה עד כמה ראשונים כמלאכים.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' נובמבר 21, 2016 9:34 pm

צדק המגיב שלפני.
ר"ת כתב שפירוש לתלמוד אוכל לעשות, אך כפירוש לתורה לא אוכל לעשות כמוהו.
והחיד"א הביא על מי שהתענה רבות כדי להבין את הפשט וינתכלו אותו להמיתו - אותו אתו כלומר עמו.

יש עוד מקום להשערות חסרות בסיס על מלאכי עליון? אם כי רעיונו של פותח האשכול לא משולל יסוד מתחינת העיתוי. אבל לא מחייב כמובן

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ב' נובמבר 21, 2016 9:52 pm

צמא למים כתב:ולשאלה היכן עיקר עיסוקו של רש"י, כל לומד יודע. וברור שפירושו על כל הש"ס הוא עבודה שקשה להאמין כיצד הספיק בכל חייו, ונכתב בעמל ויגיעה כאשר היה שקוע בזה שעות רבות, וגדול בכמות לאין שיעור מפירושו עה"ת. וע"ז אמר לרשב"ם שאין לו זמן לפשטות המתחדשות מידי יום.

זה שפירוש רש"י לש"ס גדול יותר בכמות מפירושו לתנ"ך, זה ודאי נכון, שכן הש"ס גדול יותר מהתנ"ך. וגם סביר להניח שהושקע בזה זמן רב יותר. אבל מאיפה ההמצאה שבגלל פירושו לש"ס לא היה לו זמן לפשטות המתחדשות? מה ש"כל לומד יודע", הכוונה אולי "מה שאני חושב"?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' נובמבר 21, 2016 9:54 pm

שלמה בן חיים כתב: וכלשון הראשונים צריך לישב על כל מילה שבעה נקיים

היכן הם הראשונים האלו?

יש עוד מקום להשערות חסרות בסיס על מלאכי עליון? אם כי רעיונו של פותח האשכול לא משולל יסוד מתחינת העיתוי. אבל לא מחייב כמובן

לא הבנתי את המשפט. הרעיון הנידון כאן חסר בסיס או לא משולל יסוד?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' נובמבר 22, 2016 12:04 am

אלו שתי ענינים הקשורים לתגובות שקדמוני:
א. יתכן שרש"י כתב/הגיה/ שיפר/הוסיף בפירושו לתורה בזמן שלמדו את הסדרה (פירש"י תמיד שופר ולובן בבית מדרשו, ואכ"מ), ולכן השתמש בביטוי פיוטי זה שלא מקובל אצלו דרך כלל, משום שהיה בסמיכות לפורים - אף שא"ז הכרח.
ב. לומר, חלילה, שפירש"י על התורה, זהו בעצם משהו 'מקופיא', זה חמור.
ידוע המעשה במשכיל (פרידלנד?) שהוצמד אל עמוד הקלון במצוות הגר"א בגלל שהעז לדבר סרה על רש"י בפירושו לנ"ך... העמקות בפירושו לתורה ולש"ס הינה אותה עמקות עד השיטין. כאותן דוגמאות שהבאתי לעיל מהקדמונים. ונוסיף עליהם: את חרדת הרמב"ן לכל פירוש של רש"י כשמבארו או משיג ומקשה עליו. את חיבורו הענק של רבינו אליהו מזרחי וגדולי האחרונים שאחריו - לכל מילה שבפירושו.
משער אני שקודמי לא התכוונו להמעיט מחשיבות פירש"י לתנ"ך, ושגגת ניסוח היא.

איפה מצאת שמישהו אומר שפירש"י על התורה הוא מקופיא?

צמא למים · הודעהעל ידי **צמא למים** » ג' נובמבר 22, 2016 12:29 pm

צר לי שיש שמבינים מתוך דברי, זלזול ח"ו בפירוש רש"י עה"ת, שעל מעלתו אין צורך להכביר במילין, וכל המוסיף גורע.

אולם אינני רואה כל בעיה לומר, דלפי הפשט כתב רש"י 'כי כן יסד המלך' משום שהיה בסמיכות לפורים. וכי בסוגיות המובאות בכ"מ בש"ס, פירש"י שווה במילותיו בכל מקום? ברור שגם הגדול שבגדולים מנסח כל פעם במילים קצת אחרות, העומדות על לשונו.

אלא שצריך להדגיש, שאמנם מצינו בספרים הקדושים שדייקו כל תיבה ותג בדברי רש"י, ובהחלט תורה היא, וע"ד דברי התומים הידועים, שגם אם לא התכוון השו"ע לכל מה שדייקו בו וכו', רוח ה' דיבר בו, ויש משמעות לכל מילה גם אם לא התכוון לכך. [ודבר זה מיוחד בספרים שהתקבלו ביותר ומוחזקים לקדושים מאד, ולא נראה לי שאפשר לעשות כן באב"ע למשל, שעם כל מעלתו, אין לו את המעלה והקדושה המיוחדת שיש בדברי רש"י].

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' ינואר 22, 2017 1:53 pm

איני מבין את הדיון פה. בעיני זה להיפך. דווקא מי שסבור שפירש"י נכתב ברוה"ק (הן אם יסבור רוה"ק ממש, הן אם יסבור סייעתא דשמיא הקרובה לזה) דוקא הוא צריך לקבל שאפשר לומר בדבריו גם פשט וגם דרכים אחרות, רמז דרוש וסוד, ויהיה בהם כפטיש יפוצץ סלע כלשון רש"י בפרשתינו וארא. כך שאפשר לומר שע"פ פשט רש"י אמר את המילים מתוך הקירבה לימים והרגל לשונו ולאו דווקא בכוונת מכוון. ואפשר לומר שרש"י לימדנו שתמיד ראוי שאדם יאמר לשונות מן הכתובים הנקראים בימים באותם ימים וזהו בכלל שיהיו ד"ת רגילים על לשונו, ואפשר לפרש פירושים אחרים ודרשות שונות למה רבינו רש"י נקט כאן לשון זה והכל בכלל כפטיש יפוצץ סלע אם הוא פירוש ראוי.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' פברואר 17, 2017 2:17 am

י. אברהם כתב:
שלמה בן חיים כתב: וכלשון הראשונים צריך לישב על כל מילה שבעה נקיים
היכן הם הראשונים האלו?

יש שהביאו כן בשם [הריב"ש בשם] ר"ת
יש שכתבו כן בשם המהרש''ל
יש שכתבו כן בשם הגר''א
יש שכתבו כן בשם החיד"א, והגאון הגרי"ח סופר שליט"א העיר בספרו מנוחת שלום שהחיד"א כתב כן שרש"י בעצמו דייק כן, ומציין לברית יעקב
ויש שהביאו כן בשם ליקוטי שושנים מאוסטראפולי, והנה בעל השמועה הוא המדפיס של ספר הפרדס שכותב שם שכך בזכרונו

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' פברואר 17, 2017 3:43 am

בקרו טלה כתב:יש שהביאו כן בשם [הריב"ש בשם] ר"ת
יש שכתבו כן בשם החיד"א, והגאון הגרי"ח סופר שליט"א העיר בספרו מנוחת שלום שהחיד"א כתב כן שרש"י בעצמו דייק כן, ומציין לברית יעקב
ויש שהביאו כן בשם ליקוטי שושנים מאוסטראפולי, והנה בעל השמועה הוא המדפיס של ספר הפרדס שכותב שם שכך בזכרונו

כלומר בעצם אין ראשונים שכתבו כן.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ש' פברואר 18, 2017 11:00 pm

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' פברואר 19, 2017 1:27 am

בהקדמה לרמב"ן על התורה מביא הרב חד"ש "באשר נאמנים עלינו דברי מהר"י בי רב כי נהגנו לישב על טיפת דיו של הרמב"ן שבעה נקיים (בשם הגדולים בערכו)".
במהדורות האחרונות נוסף הערה לעיין בהשמטות, ולכאורה הוא העתיק מספר כור זהב (על הרמב"ן).
אך כנראה שעורכי הוצאה מכובדת של ספרי הראשונים, לא מודעים להשמטה זו, והם חוזרים שוב ושוב על לשון הכור זהב.

דנני · הודעהעל ידי **דנני** » א' פברואר 19, 2017 3:20 am

בן מלך כתב:מניין שודאי עיקר עיסוקו של רש"י בפירוש הש"ס?

י"א שגם על המקרא צריך לברך ברכת התורה, ויכול להיות שרש"י החמיר בזה...

ה''חרדים'' יודעים !

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 20, 2017 7:35 pm

זו פעם ראשונה שאני נכנס לאשכול זה, ובאמת שנדהמתי מהרעיון שרש"י כתב את פירושו לפי סדר קריאת הפרשות בשנה. נשמע מוזר ומופרך ביותר, ובפרט בהתחשב בשינויים הגדולים שיש בין פרשה לפרשה ברש"י מבחינת האריכות - אין מה להשוות בין פרשת בראשית לפרשת ויקהל, וכן הלאה. ומה עשה רש"י בחול המועד פסח וכו' וכו'.
אך כמובן שעל דברי רש"י הקדושים הועמסו רמזים שונים ועד לסודות הקבלה, ואם כן בוודאי שהרעיון אודות כי כן יסד המלך נחמד ומתאים ברמה הזאת.
ובכלל, האם זה כל כך ברור שרש"י קרא את הפרשות כמו שאנו קוראים? המקום היחיד שבו רש"י מזכיר קריאה בתורה הוא בפירושו לפרשת בשלח לגבי זה שאנו קוראים את שירת הים בשביעי של פסח

בכלל, האם זה כל כך ברור שרש"י קרא את הפרשות כמו שאנו קוראים? המקום היחיד שבו רש"י מזכיר קריאה בתורה הוא בפירושו לפרשת בשלח לגבי זה שאנו קוראים את שירת הים בשביעי של פסח

מה הכוונה קרא את הפרשות כמו שאנחנו קוראים?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 20, 2017 7:57 pm

הרמב"ם מזכיר שיש שני סדרים בקריאת הפרשיות, ויש שמשלימים את התורה כולה רק בשלוש שנים ואז לכאורה פרשת תשא היא בכלל לא בסמיכות לפורים.

כמדומני שיש הוכחות שבזמן רש"י ובמקומו כן היו קוראים כמו שאנחנו קוראים, אבל יש לברר עד כמה זה היה מנהג פשוט עד כדי כך שרש"י יכתוב את פירושו בהתאם לסדר זה.

זאת ועוד, שגם ניקח את ההגיון שרש"י פירש לפי סדר הפרשות בשנה, מסתבר שעשה זאת בשנה מעוברת... ואז פרשת תשא בכלל לא יוצא בסמיכות לפורים [אך עדיין אפשר לטעון שזה יוצא בסמיכות לפורים קטן...]

עזריאל ברגר

אוצר החכמה כתב:
בכלל, האם זה כל כך ברור שרש"י קרא את הפרשות כמו שאנו קוראים? המקום היחיד שבו רש"י מזכיר קריאה בתורה הוא בפירושו לפרשת בשלח לגבי זה שאנו קוראים את שירת הים בשביעי של פסח

מה הכוונה קרא את הפרשות כמו שאנחנו קוראים?

חלוקת הפרשיות שלנו מתועדת ברמב"ם, שהיה מעט זמן אחרי רש"י.
וגם כמדומני שלפעמים רש"י מציין לפרשיות אחרות לפי החלוקה המקובלת, אך אינני בטוח.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' פברואר 20, 2017 8:14 pm

הראב"ע שהיה חי עוד בימי רש"י מציין רבות לפרשיות השבוע, ובספר שמות יש פתיחה לכל פרשה.

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ב' פברואר 20, 2017 8:46 pm

לי יש שאלה אחרת:
האם רש"י כתב את פירושו ביום או בלילה לאור הנר?
והאם כתב כל דיבור המתחיל ברצף? או שעצר לעיתים באמצע דיבור המתחיל?
אולי אפשר לחפש בכל פירושו ולמצוא ראיות לכאן או לכאן.
אבל מה הנפקא מינה?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' פברואר 26, 2017 4:40 pm

ל"הרואה" משאלותיך באמת אין נפקא מינה ולכן חבל ששאלת אותן אבל מהרעיון שיתכן שיש קשר ביו העיתוי של קריאת הפרשיות ובין סגנון רש"י בפרושו עליהן יכול בהחלט להיות קשר ואין שום סיבה ללגלג על מעלה העיון

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' פברואר 27, 2017 1:09 am

בקרו טלה כתב:ויש שהביאו כן בשם ליקוטי שושנים מאוסטראפולי, והנה בעל השמועה הוא המדפיס של ספר הפרדס שכותב שם שכך בזכרונו

שוב מצאתי שאכן כך כתב המחבר של נפלאות חדשות ר' נח מינדיס אשר נתייחס להר"ש מאוסטראפלי [עי' בהקדמה לספר ניצוצי שמשון, ואכן בספר מלכה של תורה שמות א' בקונטרס שיר המעלות אשר לשלמה מביא זאת בשמו], ולכאורה לזאת נתכוין הנ"ל.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ב' פברואר 27, 2017 2:09 am

viewtopic.php?f=7&t=7059&p=62938&hilit=%D7%99%D7%A1%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A#p62916

מחולת המחנים

אולי בנותן טעם לציין לדברי הרמב"ן בפרשתן (כח, מג) "כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה בטכסיסי המלכות, כענין אחשורוש", וכוונתו לפסוק באסתר (ד, יא) "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אלת דתו להמית".
ואמנם יתכן כי זהו המקום היחיד במקרא שמפורש כן.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' מרץ 08, 2017 12:00 am

אכן כן, זהו המקום היחיד במקרא שמפורש כן (אם כי יש עוד מקומות שלכאורה משמעותם לפי הנוהל הזה, כגון מה שיוסף שולח לדבר באזני פרעה, אבל במפורש זה כתוב רק שם).

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ד' אפריל 12, 2017 4:33 am

שמות ל, כג וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר
דרשו חז"ל (חולין קלט:) מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. מצאנו חז"ל קשר בין פרשה זו לפורים שנופל בד"כ בשבוע הקריאה של פרשה זו.

ואפשר שאף רש"י רימז לפורים בפירושו לפרשת כי תשא עה"פ (ל, כט) "וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ" ופרש"י ז"ל כל משיחת משכן וכהנים ומלכים מתורגם לשון רבוי לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה כי כן יסד המלך שזה חנוך גדולתן עכ"ל השתמש רש"י בל' זו המופיעה במגילת אסתר (א, ח) "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ".
וכן ברמב"ן עה"פ (לא, י) "וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן" חלק על רש"י בביאור "בגדי השרד", ולשונו שם כך היא "וכתבתי זה הענין לפי שיטת רש"י - וכל זה איננו שוה לי וכו'. נקט הרמב"ן לשון מושאלת ממגילת אסתר (ה, יג) "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ", וכמש"נ.
ויש להוסיף מהרמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"ב ה"ה וז"ל כהן שיצא מן המקדש בשעת העבודה בלבד חייב מיתה בין כהן גדול בין כהן הדיוט שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו כלומר לא תניחו עבודה ותצאו מבוהלים ודחופים מפני גזירה זו עכ"ל ולכאורה לשון מבוהלים ודחופים מושאלת היא מאסתר "הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבירה", והנה פסוק זה שהביא הרמב"ם "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ וגו'" יוצא בפרשת שמיני השבוע שחל בו פורים בשנה מעוברת.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' אפריל 12, 2017 11:22 pm

יישר כח על הדברים המעניינים, אבל:

לגבי השימוש בביטוי "וכל זה איננו שווה לי" - כמדומני שביטוי זה די רווח בספרים (איני יודע לגבי הרמב"ן ספציפית), כך שאין מן ההכרח לקשר זאת לפורים (זאת בשונה מהלשון "כי כן יסד המלך" שאינה שגורה).

לגבי השימוש בביטוי "מבוהלים ודחופים" - נהניתי מההברקה, אבל רחוק לכאורה לומר שהרמב"ם סידר את ספרו הגדול בהתאמה לפרשיות התורה, כי הוא מסודר למופת לפי נושאים ללא זיקה מיוחדת לסדר הכתובים.

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ה' אפריל 13, 2017 11:13 am

יישר, ברמב"ן עה"ת לא נמצא כזה לשון.
זכורני ששמעתי פעם שהמגיד של הבית יוסף גער בו מדוע אינו מחדש את חידושיו לפי פרשיות השבוע, אשמח למידע בעניין.

מה שנכון נכון

שמר כתב:יישר, ברמב"ן עה"ת לא נמצא כזה לשון.

רמב"ן בלק כב,כ

ור"א כתב אמר הגאון... אלו דבריו. וכל זה איננו שוה לי.

וכ"ה בחידושיו לגיטין ה ע"א. [ורגיל בשמוש גם אצל אחרים, כפי שהעירו].

פייש · הודעהעל ידי **פייש** » ו' אפריל 14, 2017 11:13 am

דרומי כתב:הרמב"ם מזכיר שיש שני סדרים בקריאת הפרשיות, ויש שמשלימים את התורה כולה רק בשלוש שנים ואז לכאורה פרשת תשא היא בכלל לא בסמיכות לפורים.

כמדומני שיש הוכחות שבזמן רש"י ובמקומו כן היו קוראים כמו שאנחנו קוראים, אבל יש לברר עד כמה זה היה מנהג פשוט עד כדי כך שרש"י יכתוב את פירושו בהתאם לסדר זה.

זאת ועוד, שגם ניקח את ההגיון שרש"י פירש לפי סדר הפרשות בשנה, מסתבר שעשה זאת בשנה מעוברת... ואז פרשת תשא בכלל לא יוצא בסמיכות לפורים [אך עדיין אפשר לטעון שזה יוצא בסמיכות לפורים קטן...]

זה בסוף מס' מגילה שכן היתה מנהג ארץ ישראל, אבל להבבלי ואנו הנמשכים אחר בבל, מחזיקים בחלוקת הפרשיות כן מזמן הגמרא.
ורק במקומו של הרמב"ם במצרים הי' עוד בימיו קהלה ארצישראלית שנכחד זכרה ברבת הימים . לא בארצות אייראפע.

ובדרך אגב עיין כאן http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=18815

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » א' אפריל 23, 2017 1:15 am

בהערתי לעיל כתבתי שפרשת שמיני יוצאת בשנה מעוברת בשבוע שחל בו פורים, עי' לעיל מה שהבאתי מהרמב"ם.
עוד מצאתי בכלי יקר על פרשת שמיני פרק י' פסוק א' וז"ל "היה להם לידע מסברא כי אין לבא בשער המלך והוא שכור" מקביל לכי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ובהמשך דבריו כ, ז"ל ""ומתוך רוב שתיה באו לפני ה' אשר לא כדת" מקביל ל"וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כדת".
עכ"פ לבי אומר לי שהפרזתי יתר על המידה בזו ההשערה, אולם נאים הדברים להגדיל ולהאדיר תורת אלוקים.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' אפריל 23, 2017 1:21 am

שמר כתב:בהערתי לעיל כתבתי שפרשת שמיני יוצאת בשנה מעוברת בשבוע שחל בו פורים, עי' לעיל מה שהבאתי מהרמב"ם.
עוד מצאתי בכלי יקר על פרשת שמיני פרק י' פסוק א' וז"ל "היה להם לידע מסברא כי אין לבא בשער המלך והוא שכור" מקביל לכי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ובהמשך דבריו כ, ז"ל ""ומתוך רוב שתיה באו לפני ה' אשר לא כדת" מקביל ל"וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כדת"..

ספר החינוך פרשת שמיני - מצוה קמט
משרשי המצוה הוא הגדלת הבית, וכמו שאמרנו למעלה שנצטוינו להגדילו בכל כחנו מן הטעם שאמרנו, ועל כן ראוי לנו שלא נבוא שם מגודלי שער כדרך האבלים, וכענין מה שנאמר במגילת אסתר [אסתר ד', ב'] כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, כלומר אין ראוי לבוא אל בית השם רק דרך ששון ושמחה ותענוג, לא דרך אבל וצער.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר