פורום אוצר החכמה

לכאורה, 'מזגו לו כוס שני', 'נוטלין לידיים ואח"כ מוזגין', הכוונה: מהילת היין במים, האם מצאנו בחז"ל 'מזיגה' ככינוי למילוי הכוס ביין?

רק בעברית זמנינו יש לזה משמעות של שפיכה כמות שהוא:
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%96%D7%92
https://hebrew-academy.org.il/keyword/% ... 6%B6%D7%92

בהלכות ההרחקות שביו"ד ח"ב - מקובל להורות שאף שפיכה לכוס נחשבת חלק מחיבת "מזיגת הכוס", וי"א אפילו הגשת מאכל.

ונפק"מ גם למש"כ הרמ"א ריש סימן תעג: 'ובעל הבית לא ימזוג בעצמו רק אחר ימזוג לו דרך חירות' האם איירי במזיגה של יין במים, או בשפיכה לכוס.

עזריאל ברגר כתב:בהלכות ההרחקות שביו"ד ח"ב - מקובל להורות שאף שפיכה לכוס נחשבת חלק מחיבת "מזיגת הכוס", וי"א אפילו הגשת מאכל.

עי׳ בב״י יו״ד קצ״ה י׳, ותראה שמזיגה הוא דוקא כשמערבו עם מים.
ובשיעורי שבט הלוי בשו״ע שם כתב: ״במזיגה יש שני פירושים, עצם המזיגה שהוא לערב המשקה או שפיכת הכוס, ועיקר שם מזיגה הוא על תערובת המים עם היין ולא שפיכה בעלמא, ורק בדורנו משתמשים בזה לשפיכת הכוס.״

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:בהלכות ההרחקות שביו"ד ח"ב - מקובל להורות שאף שפיכה לכוס נחשבת חלק מחיבת "מזיגת הכוס", וי"א אפילו הגשת מאכל.

עי׳ בב״י יו״ד קצ״ה י׳, ותראה שמזיגה הוא דוקא כשמערבו עם מים.
ובשיעורי שבט הלוי בשו״ע שם כתב: ״במזיגה יש שני פירושים, עצם המזיגה שהוא לערב המשקה או שפיכת הכוס, ועיקר שם מזיגה הוא על תערובת המים עם היין ולא שפיכה בעלמא, ורק בדורנו משתמשים בזה לשפיכת הכוס.״

ובדורנו שאין מי שמערב במים לכאורה אין שום עניין שאחר ימזוג לו.
ויעויין מה שכתב בפסק"ת

עי' מש"כ בזה בשער הכולל אות יג