שורה - לדעתי בסין שם בישעי' כח חטה שורה [הכוונה להפסוק בישעי' ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו] בסי"ן [הכוונה בשי"ן שמאלית] וברד"ק מלשון ובמשורה, ובמאיר נתיב בשורש שור בסי"ן חטה שורה לשון שרה, יראה שהוא מפרש"י [שפי' שם בישעי' שזורע את החטה באמצע] באמצע כשר ושערה וכוסמת בחוץ כעבדים.
וצ"ע שהרי בפמ"ג רגיל להביא דברי התשבי ועי' בתשבי ערך שור
שור השורה הראשונה שבמרתף (פסחים ח:) וכן שורות הספר, והם מה שקורין רבותינו זכרונם לכרכה שטה (מנחות לא:) ויש מפרשים בזה בין שורותם יצהירו (איוב כד יא) פירוש בין שורות הזיתים, ומזה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לפנים משורת הדין (ב"מ ל:) והוא כשיעשה אדם איזו טובה או חסר למזכירו שאינו מחוייב בו, וזהו ההפרש בין צדיק וחסיד, ומזה אמרו ג"כ השנאה מקלקלת השורה (סנהדרין קה:), פירוש שלפעמים יקלקל אדם שורת הנהגתו ויצא חוץ לשורה מפני השנאה כמו שפירש רש"י גבי בלעם (במדבר כב כא) וכן האהבה מקלקלת השורה גבי אברהם (בראשית כב ג).
ובאמת כן הוא בפירוש ברש"י על הפסוק בין שורתם יצהירו
בין שורותם - כמדומה לי שעושין הזתים שורות שורות בבית הבד והיצהר זב ביניהם.
ועל הפסוק ירמי' ה י - עלו בשרותיה ושחתו
בשרותיה - לשון מישור ומנחם חברו לשון חומה עם אדלג שור (תהלים יח) אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלעז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה לשון שורות הכרם וי"ת בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא.
ומה שהביא הפמ"ג ממאיר נתיב ופירש"י, עי' במנחת שי שם
חטה שורה - בכל ספרים מדוייקים בשי"ן שמאלית וכן פירשו רובי המפרשים אבל מפירוש רש"י נראה שהוא קורא בשי"ן ימנית כן משמע בירושלמי ריש פרקא קמא דחלה עלה דמתניתין דקתני חמשה דברים חייבים בחלה החטים והשעורים וכו' ר' שמעון בר נחמן שמע כלהון מן הדא ושם חטה שורה וגו' ושם חטה אלו חטים שורה זו שבולת שועל ולמה נקראת שורה שהוא עשויה כשורה שעורה אלו שעורים נסמן זה שיפון הכוסמת אלו הכוסמין גבולתו עד כאן גבולו של לחם לחלה ולמדין מן הקבלה, רבינו שמשון וילקוט ישעיה רמז ש"ב.