ה"א הידיעה שמופיע כ"אלף" בסיומות ארמיות

[משה אסקוט]

לאחרונה שמתי לב לדברים הבאים בתרגום אונקלוס.

בארמית, האות "א" מופיע בסוף המילה כסיומת לציין מקומות שבעברית מופיע האות "ה" בתחילת מילה כקידומת (ה"א הידיעה). נראה שזה חל רק על שמות עצם/תארים רגילים אבל לא על שמות עצם/תואר מדגימים כמו זה:דין, הם:אנון, אלה:אלין.

ויוצא מזה שבמקום מילת "הזה" בעברית מופיע בארמית "הדין" ולא "דינא".

חיפשתי ויש המון מקרים של זה כמו אלו:
- (בראשית ו:ג) לא יִתְקַיַּים דָּרָא בִּישָׁא הָדֵין.
- (בראשית ו:ד) גִּבָּרַיָּא הֲווֹ בְּאַרְעָא בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן.
- (בראשית ז:יג) בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין עָאל נֹחַ.
- (בראשית טו:יז) בֵּין פַּלְגַּיָּא הָאִלֵּין

אז כאן, עבור כינויים מדגימים שבהם יש בעברית ה"א הידיעה, עדיין מקבלים הקידומת "ה":
- הָדֵין
- הָאִנּוּן
- הָאִלֵּין

אבל עבור שמות עצם/שמות תואר רגילים שבהם יש בעברית ה"א הידיעה, מקבלים סיומת "א":
- בִּישָׁא
- בְּיוֹמַיָּא
- יוֹמָא
- פַּלְגַּיָּא

האם זה (לגבי הדין, האנון, האלין) חוק קבוע לחלוטין בכל סוגי ארמית (תרגומים, ירושלמי, בבלי)? (חיפשתי בדניאל ועזרא אבל לא מצאתי דוגמאות טובות לבדוק את הכלל)

אם כן:
1) האם יש מקורות שמציינים זאת בצורה ברורה?
2) מדוע הכלל קיים, ומה הגורמים לזה?

[יבנה]

https://www.ykr.org.il/question/10635/
https://groups.google.com/g/rohav-lashon/c/4EM2CJvIlzs
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=44860

[עזריאל ברגר]

בכל הנ"ל לא ראיתי שמתייחסים גם ל"ההוא"/"ההיא" - שמתורגמים באונקלוס כצורתם העברית. וכן בגמרא רגילים הביטויים "ההוא גברא", "ההיא איתתא" וכדו'.

[רב טקסט]

לענין הדין, כמדומה שמלת דנא, הוא אותו דבר אך באל"ף המפריט במקום ה"א המברר. אף שהנקוד שונה ונפלה היו"ד.