והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' (ויקרא טז, ט)

[כדכד]

הגורל מוטעם בטפחא שהוא מפסיק
האם כוונת הכתוב שיקריבת השעיר לה'?
כי אם הכוונה שהגורל עלה לה' לעומת הפסוק הבא שמדבר על השעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל לא היה צריך להטעימו בטפחא

[במסתרים]

הזקף שעל השעיר מפסיק יותר מן הטפחא שלאחריו, ועפ"ז אומרים הטעמים:
והקריב... השעיר.
אשר עלה עליו הגורל לה'.

אילו היה רביע על השעיר היה משמעו להקריב לה'.

לגבי אתנחתא אין טפחא מפסיק כלל.

[כדכד]

תודה רבה
אם כן - מדוע הגורל מוטעם בטפחא?

[במסתרים]

מדוע הגורל מוטעם בטפחא?

מה רצית שיבוא שם?

אין אתנחתא באמצע פסוק שאין לפניו טפחא, וטפחא מפסיק ביחס לטעמים שלפניו אבל לא לגבי האתנח.

[כדכד]

אין אתנחתא באמצע פסוק שאין לפניו טפחא?
פעמים הרבה יש מונח ביניהם

[במסתרים]

לפניו בפסוק. מונח משרת וכמאן דליתא לענין המדובר.