עמוס פרק ו' פסוק י' 'ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית'. וכתב האבן עזרא שם- 'מילת ומסרפו אין לו חבר. והאומר כי פירושו המציל אותו מהשריפה, יחליף הסמ"ך בשי"ן, ולא ראינו מהמשקל על הבנין הכבד הדגוש כי אם לגנאי, כמו שרשך, מסעף פארה'.
נראה שמרן האבן עזרא מעמיד כאן יסוד גדול, שהשימוש בשורש באופן כבד ודגוש כדי להשמיע את ההפך, כמו 'מסרף' מלשון להציל משריפה, יכול להתקיים רק כשהפעולה היא לגנאי ולא לשבח.
האם חכמי הפורום יודעים עוד מקור לזה.
או שיודעים לתת טעם לכלל זה.
או שאולי יש פירוש אחר בדברי האב"ע.