פורום אוצר החכמה

שלום,

זאת הפעם השניה שאני נתקל במושגים בדקדוק שאיני מוצא בספרים אחרים אלא אצל הרב מאזוז ותלמידיו.
1. הברות: בשיטת הרב מאזוז יש שלושה סוגי הברות: הברה פתוחה (ת״ג ונח נסתר), הברה סגורה (ת״ק ונח נראה), והברה זרה (ת״ג ונח נראה או ת״ק ונח נסתר). בחיפוש "הברה זרה" באוצר, מצאתי תוצאות רק מאסכולת כסא רחמים, למעט שני ספרים בני זמננו (אולי למדו מספרי הרב מאזוז?): מפתח הדלת לר׳ ישראל חיים לנטשיץ מברוקלין, ומענה לשון של ר׳ אליהו גמליאל (וחיפשתי בספרו אמרי לשון, ומצאתי שגם שם יש "הברות זרות").
האם מישהו מכיר ספר דקדוק שקדם לרב מאזוז ושכתוב בו כך?

2. לפני שנים ראיתי את דברי הרב מאזוז באור תורה (תשרי תשסו, והובאו גם בכתר מלוכה 24, עמוד 62, ושם עוד הרחיב והוסיף לתמוה על הגרע״י זצ״ל שלא חילק הכי במחברת הדקדוק שלו), שכתב שיש פעלי נחי פ״י כמו לִישון (כלומר האות י' נכתבת ולפניה חירק) ויש ששה פעלים חסרי פ״י והם ישב ולך וצא ילד ידע ירד (כלומר האות י׳ אינה נכתבת ולפני עה״פ צירי). חיפשתי בספרי דקדוק לא מצאתי אף אחד שכותב כך (אצל כולם גם הששה האלה נקראים "נחי פ״י", ואילו חסרי פ״י הם הפעלים שעה״פ שלהם (לפחות רובם) צ, כגון יִצֹּר). לפני שנים יצא לי לפגוש את הרב מאזוז ושאלתי אותו מה מקורו, והוא אמר לי שזה כתוב "בכל ספרי הדקדוק", השבתי שלא מצאתי באף ספר דקדוק, ואז אמר לי לשלוח לו מכתב. שלחתי לו מכתב, ושם הפנה אותו לבדוק בכמה ספרים (הרז״ה ור׳ אליהו בחור) ובכולם לא מצאתי כדבריו.
גם כאן חוזרת השאלה: האם מישהו מכיר ספר דקדוק שקדם לרב מאזוז ושכתוב בו כדבריו?
האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?

הצעיר שבכהונה כתב:שלום,

זאת הפעם השניה שאני נתקל במושגים בדקדוק שאיני מוצא בספרים אחרים אלא אצל הרב מאזוז ותלמידיו.
1. הברות: בשיטת הרב מאזוז יש שלושה סוגי הברות: הברה פתוחה (ת״ג ונח נסתר), הברה סגורה (ת״ק ונח נראה), והברה זרה (ת״ג ונח נראה או ת״ק ונח נסתר). בחיפוש "הברה זרה" באוצר, מצאתי תוצאות רק מאסכולת כסא רחמים, למעט שני ספרים בני זמננו (אולי למדו מספרי הרב מאזוז?): מפתח הדלת לר׳ ישראל חיים לנטשיץ מברוקלין, ומענה לשון של ר׳ אליהו גמליאל (וחיפשתי בספרו אמרי לשון, ומצאתי שגם שם יש "הברות זרות").
האם מישהו מכיר ספר דקדוק שקדם לרב מאזוז ושכתוב בו כך?

חפשתי מעט ולעת עתה מצאתי כמה:
1) ספר הדקדוק חלק א עמוד 15 לרב נתנאל טראב הכהן מסלתון. נפטר בתרפ"ב יותר מ20 שנה לפני שנולד הרב מאזוז שליט"א שיבדל"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%A8%D7%94

2) ספר מורה קריאת התורה בהערה 2.(נדפס בוארשא תרנ"א).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%A8%D7%94

3) ספר מורה הלשון בעמוד 9(מהדורא עשירית נדפסה בתרנ"ט)
https://tablet.otzar.org/#/book/24795/p ... 6/end/28/c

4) ספר לוח הפעלים עמוד 7(נדפסה הוצאה שלישית בתרפ"ג)
https://tablet.otzar.org/#/book/626073/ ... /end/250/c

ומן הסתם אפשר למצוא עוד.

נ.ב- לענ"ד ראוי היה להתנסח אחרת וד"ל.

הצעיר שבכהונה כתב:שלום,

זאת הפעם השניה שאני נתקל במושגים בדקדוק שאיני מוצא בספרים אחרים אלא אצל הרב מאזוז ותלמידיו.
......
2. לפני שנים ראיתי את דברי הרב מאזוז באור תורה (תשרי תשסו, והובאו גם בכתר מלוכה 24, עמוד 62, ושם עוד הרחיב והוסיף לתמוה על הגרע״י זצ״ל שלא חילק הכי במחברת הדקדוק שלו), שכתב שיש פעלי נחי פ״י כמו לִישון (כלומר האות י' נכתבת ולפניה חירק) ויש ששה פעלים חסרי פ״י והם ישב ולך וצא ילד ידע ירד (כלומר האות י׳ אינה נכתבת ולפני עה״פ צירי). חיפשתי בספרי דקדוק לא מצאתי אף אחד שכותב כך (אצל כולם גם הששה האלה נקראים "נחי פ״י", ואילו חסרי פ״י הם הפעלים שעה״פ שלהם (לפחות רובם) צ, כגון יִצֹּר). לפני שנים יצא לי לפגוש את הרב מאזוז ושאלתי אותו מה מקורו, והוא אמר לי שזה כתוב "בכל ספרי הדקדוק", השבתי שלא מצאתי באף ספר דקדוק, ואז אמר לי לשלוח לו מכתב. שלחתי לו מכתב, ושם הפנה אותו לבדוק בכמה ספרים (הרז״ה ור׳ אליהו בחור) ובכולם לא מצאתי כדבריו.
גם כאן חוזרת השאלה: האם מישהו מכיר ספר דקדוק שקדם לרב מאזוז ושכתוב בו כדבריו?
האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?

חפשתי מעט כנ"ל בהודעה הקודמת ולבנתיים מצאתי:
1) ספר לוח הפעלים המשוכלל עמוד 21
https://tablet.otzar.org/#/book/626073/ ... /end/398/c

נוריאל עזרא כתב:חפשתי מעט כנ"ל בהודעה הקודמת ולבנתיים מצאתי:
1) ספר לוח הפעלים המשוכלל עמוד 21
https://tablet.otzar.org/#/book/626073/ ... /end/398/c

תודה רבה. אבל כבר הבאת אותו בהודעה הקודמת! נראה שאכן זהו המקור שלו.

נוריאל עזרא כתב:חפשתי מעט ולעת עתה מצאתי כמה:
1) ספר הדקדוק חלק א עמוד 15 לרב נתנאל טראב הכהן מסלתון. נפטר בתרפ"ב יותר מ20 שנה לפני שנולד הרב מאזוז שליט"א שיבדל"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%A8%D7%94

2) ספר מורה קריאת התורה בהערה 2.(נדפס בוארשא תרנ"א).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%A8%D7%94

3) ספר מורה הלשון בעמוד 9(מהדורא עשירית נדפסה בתרנ"ט)
https://tablet.otzar.org/#/book/24795/p ... 6/end/28/c

4) ספר לוח הפעלים עמוד 7(נדפסה הוצאה שלישית בתרפ"ג)
https://tablet.otzar.org/#/book/626073/ ... /end/250/c

ומן הסתם אפשר למצוא עוד.

תודה רבה!!! שימחתני במציאתך ופתרת לי תעלומה רבת שנים!
עם זאת יש לציין שאם נכון שיש ספרים שכותבים על "הברה זרה", אין ספר (מלבד הראשון ברשימתך, אבל הוא נדפס מכתב יד בשנת תשסג) שכותב שיש שלושה סוגי הברות, אלא הם כותבים שיש הברה פשוטה והברה מורכבת בלבד (מה שהיום נקרא הברה פתוחה והברה סגורה), אלא שאם יש תנועה קטנה בהברה פשוטה, ההברה הפשוטה נקראת זרה, ואם יש תנועה גדולה בהברה מורכבת, ההברה המורכבת נקראת זרה.
אעבור בקצרה על הספרים שהבאת:

1: כבר כבתי עליו, שנדפס רק לאחרונה. אמנם מדהים לראות שאותו גלגול מספרי הדקדוק נוצר גם בג׳רבא וגם בדמשק.
2: ראיתי את הספר לפני מספר שנים, אבל שכחתי את שמו, ולא הצלחתי לאתרו עד כה. והנה, לא רק מצאת מקור להברה זרה אלא גם מצאת לי ספר שחיפשתי בנרות! אבל למחבר יש רק שני סוגי הברות, לכן בעמוד 38 כשעסק בהברות, לא הזכיר כלל הברה זרה, אבל המשורר בתחילת הספר (יוסף גיביאנסקי איש ליפסק) על אף שלא הזכיר בשירו הברה זרה אלא כתב "מה נח נסתר גם נח נראה תשמעו, מה הברה פשוטה, גם הברה מורכבת, תנועה גדולה, תנועה קטנה, תבינו תדעו", בהערות שאחרי שירו (הערה 2) כתב שהברה פשוטה או מורכבת יכולה להיות זרה. וזה מה שמצאת לי.
3: תודה רבה. הוא אכן הזכיר הברה זרה (כנ״ל לא כסוג שלישי של הברות). אבל בפעלים הוא כותב כמו בכל ספרי הדקדוק שישב ודומיו נקראים גזרת נחי פ״י (עמוד 49).
4: זאת המציאה! הוא זה שכותב על חסרי פ״י, ונדפס בשנת תרפג, לכן נראה שמצאת את המקור של הרב. כל הכבוד לך!
[אם על הברה זרה אני מניח עתה שניתן למצוא בספרים נוספים (אבל שוב, לא כסוג שלישי של הברה), על הגדרת פעלים אלה כחסרי פ״י אני מניח שאין ספרים אחרים].
גם בקשר לשלושי סוגי הברות, ייתכן שזה נובע גם כן מלשון הספר, שכך כתב (עמודים 6-7): הברה מורכבת ופשוטה: הברה היא תנועה עם אות אחת או אותיות אחדות הנמשכות אליה בקריאה. כל תנועה שאחריה שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה מורכבת (שהיא מורכבה משתי אותיות) וכל תנועה שאחריה אין שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה פשוטה. כל תנועה גדולה צריכה להיות פשוטה ואחריה לא יבוא לא שוא נח ולא דגש חזק. כל תנועה קטנה צריכה להיות הברה מורכבת ואחריה יבוא או שוא נח או דגש חזק, אך לפעמים תבואנה להפך, תנועה גדולה הברה מורכבת ותנועה קטנה הברה פשוטה, ואז תיקרא ההברה "זרה" ועליה תבוא הנגינה. ע״כ. נראה שהרב הבין "ואז תיקרא ההברה זרה" שלא תיקרא לא מורכבת ולא פשוטה אלא זרה (ועל פי זה חידד את הכלל, שהברה פשוטה היא תנועה "גדולה" שאין אחריה וכו׳ והברה מורכבת היא תנועה "קטנה" שיש אחריה וכו׳). גם ההגדרה שהברה היא תנועה היא כלשון הרב ממש במבוא לחומש ולתיקון קוראים.

נוריאל עזרא כתב:נ.ב- לענ"ד ראוי היה להתנסח אחרת וד"ל.

מה כוונתך? אם הבנת בדבריי דברי זלזול התנשאות יוהרה וכדומה, לא זאת היתה כוונתי.

הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה. אבל כבר הבאת אותו בהודעה הקודמת! נראה שאכן זהו המקור שלו.

כן אני יודע שציינתי לספר אך בעת שכתבתי את ההודעה הראשונה לא חפשתי עדיין מקור לדבר השני שכתבת ולא ידעתי שגם זה נמצא בספר.

הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה!!! שימחתני במציאתך ופתרת לי תעלומה רבת שנים!

ב"ה שמח לשמוע א"כ אין זה כמובן מבקיאותי וזה תודה בעיקר לאוצר החכמה וה"ב שמאפשרים כך חיפוש בספרים.

הצעיר שבכהונה כתב:עם זאת יש לציין שאם נכון שיש ספרים שכותבים על "הברה זרה", אין ספר (מלבד הראשון ברשימתך, אבל הוא נדפס מכתב יד בשנת תשסג) שכותב שיש שלושה סוגי הברות, אלא הם כותבים שיש הברה פשוטה והברה מורכבת בלבד (מה שהיום נקרא הברה פתוחה והברה סגורה), אלא שאם יש תנועה קטנה בהברה פשוטה, ההברה הפשוטה נקראת זרה, ואם יש תנועה גדולה בהברה מורכבת, ההברה המורכבת נקראת זרה.

ייש"כ על ההסבר הבהיר, פחות עיינתי בפנים השעה עשתה את שלה[את ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א].

הצעיר שבכהונה כתב:אעבור בקצרה על הספרים שהבאת:

1: כבר כבתי עליו, שנדפס רק לאחרונה. אמנם מדהים לראות שאותו גלגול מספרי הדקדוק נוצר גם בג׳רבא וגם בדמשק.
2: ראיתי את הספר לפני מספר שנים, אבל שכחתי את שמו, ולא הצלחתי לאתרו עד כה. והנה, לא רק מצאת מקור להברה זרה אלא גם מצאת לי ספר שחיפשתי בנרות! אבל למחבר יש רק שני סוגי הברות, לכן בעמוד 38 כשעסק בהברות, לא הזכיר כלל הברה זרה, אבל המשורר בתחילת הספר (יוסף גיביאנסקי איש ליפסק) על אף שלא הזכיר בשירו הברה זרה אלא כתב "מה נח נסתר גם נח נראה תשמעו, מה הברה פשוטה, גם הברה מורכבת, תנועה גדולה, תנועה קטנה, תבינו תדעו", בהערות שאחרי שירו (הערה 2) כתב שהברה פשוטה או מורכבת יכולה להיות זרה. וזה מה שמצאת לי.
3: תודה רבה. הוא אכן הזכיר הברה זרה (כנ״ל לא כסוג שלישי של הברות). אבל בפעלים הוא כותב כמו בכל ספרי הדקדוק שישב ודומיו נקראים גזרת נחי פ״י (עמוד 49).
4: זאת המציאה! הוא זה שכותב על חסרי פ״י, ונדפס בשנת תרפג, לכן נראה שמצאת את המקור של הרב. כל הכבוד לך!
[אם על הברה זרה אני מניח עתה שניתן למצוא בספרים נוספים (אבל שוב, לא כסוג שלישי של הברה), על הגדרת פעלים אלה כחסרי פ״י אני מניח שאין ספרים אחרים].
גם בקשר לשלושי סוגי הברות, ייתכן שזה נובע גם כן מלשון הספר, שכך כתב (עמודים 6-7): הברה מורכבת ופשוטה: הברה היא תנועה עם אות אחת או אותיות אחדות הנמשכות אליה בקריאה. כל תנועה שאחריה שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה מורכבת (שהיא מורכבה משתי אותיות) וכל תנועה שאחריה אין שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה פשוטה. כל תנועה גדולה צריכה להיות פשוטה ואחריה לא יבוא לא שוא נח ולא דגש חזק. כל תנועה קטנה צריכה להיות הברה מורכבת ואחריה יבוא או שוא נח או דגש חזק, אך לפעמים תבואנה להפך, תנועה גדולה הברה מורכבת ותנועה קטנה הברה פשוטה, ואז תיקרא ההברה "זרה" ועליה תבוא הנגינה. ע״כ. נראה שהרב הבין "ואז תיקרא ההברה זרה" שלא תיקרא לא מורכבת ולא פשוטה אלא זרה (ועל פי זה חידד את הכלל, שהברה פשוטה היא תנועה "גדולה" שאין אחריה וכו׳ והברה מורכבת היא תנועה "קטנה" שיש אחריה וכו׳). גם ההגדרה שהברה היא תנועה היא כלשון הרב ממש במבוא לחומש ולתיקון קוראים.

1) כתבתי לעיל בתגובה שאת ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א כי המחבר נפטר לפני שנולד.(אבל חשוב לחדד הדברים וטוב שהערת).
2)שו אני שמח לשמוע הכל היה לכאורה באקראי ובשעה שאני עייף אין זה אלא סייעת דשמייא ב"ה.
3)ב"ה וייש"כ.
4) נפלא!

עוד הערה חשובה לקוראים כאן חשוב לציין שלפי ר' אליה בחור נחי פ"י גם הם חסרי פ"י רק נקראו נחי כי לא חסרים מכל וכל וז"ל(בביאורו לספר מהלך שבילי הדעת של הרב משה קמחי בשער הפעלים ד"ה הפעלים שפיאיהם אל"ף או יו"ד):

נקראים נחי הפ"א ולא חסרי הפ"א כי לא תחסר פ"א הפועל מכל וכל, רק תהיה נחה ותמיד אחת מהתנועות הגדולות מורה עליה כמו שאודיאך אחר כך

נוריאל עזרא כתב:נ.ב- לענ"ד ראוי היה להתנסח אחרת וד"ל.

מה כוונתך? אם הבנת בדבריי דברי זלזול התנשאות יוהרה וכדומה, לא זאת היתה כוונתי.[/quote]
ח"ו לא חשדתי אותך ולו לרגע רק התכוונתי לניסוח.
כתבת:

האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?

לענ"ד הרב מאזוז מוצג מהשאלה בזילות קצת כאילו זה קורא לו הרבה "מחדש כללים ושוכח שהוא זה שחידשם".
והיה עדיף לנסח "האם ייתכן שהוא חידשם ונשכח ממנו וסבר שראה כן היכן שהוא"?[כלומר קרה כאן כי יכול לקרות לכל אחד ולא כעניין שיטתי].
ואולי זה רק אני מתפרש לי כך לרוב חיבתי לרב מאזוז שליט"א. ומחילה כמובן שלא היה זה כהאשמה כלפיך.

הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה. אבל כבר הבאת אותו בהודעה הקודמת! נראה שאכן זהו המקור שלו.

כן אני יודע שציינתי לספר אך בעת שכתבתי את ההודעה הראשונה לא חפשתי עדיין מקור לדבר השני שכתבת ולא ידעתי שגם זה נמצא בספר.

הצעיר שבכהונה כתב:תודה רבה!!! שימחתני במציאתך ופתרת לי תעלומה רבת שנים!

ב"ה שמח לשמוע א"כ אין זה כמובן מבקיאותי וזה תודה בעיקר לאוצר החכמה וה"ב שמאפשרים כך חיפוש בספרים.

הצעיר שבכהונה כתב:עם זאת יש לציין שאם נכון שיש ספרים שכותבים על "הברה זרה", אין ספר (מלבד הראשון ברשימתך, אבל הוא נדפס מכתב יד בשנת תשסג) שכותב שיש שלושה סוגי הברות, אלא הם כותבים שיש הברה פשוטה והברה מורכבת בלבד (מה שהיום נקרא הברה פתוחה והברה סגורה), אלא שאם יש תנועה קטנה בהברה פשוטה, ההברה הפשוטה נקראת זרה, ואם יש תנועה גדולה בהברה מורכבת, ההברה המורכבת נקראת זרה.

ייש"כ על ההסבר הבהיר, פחות עיינתי בפנים השעה עשתה את שלה[את ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א].

הצעיר שבכהונה כתב:אעבור בקצרה על הספרים שהבאת:

1: כבר כבתי עליו, שנדפס רק לאחרונה. אמנם מדהים לראות שאותו גלגול מספרי הדקדוק נוצר גם בג׳רבא וגם בדמשק.
2: ראיתי את הספר לפני מספר שנים, אבל שכחתי את שמו, ולא הצלחתי לאתרו עד כה. והנה, לא רק מצאת מקור להברה זרה אלא גם מצאת לי ספר שחיפשתי בנרות! אבל למחבר יש רק שני סוגי הברות, לכן בעמוד 38 כשעסק בהברות, לא הזכיר כלל הברה זרה, אבל המשורר בתחילת הספר (יוסף גיביאנסקי איש ליפסק) על אף שלא הזכיר בשירו הברה זרה אלא כתב "מה נח נסתר גם נח נראה תשמעו, מה הברה פשוטה, גם הברה מורכבת, תנועה גדולה, תנועה קטנה, תבינו תדעו", בהערות שאחרי שירו (הערה 2) כתב שהברה פשוטה או מורכבת יכולה להיות זרה. וזה מה שמצאת לי.
3: תודה רבה. הוא אכן הזכיר הברה זרה (כנ״ל לא כסוג שלישי של הברות). אבל בפעלים הוא כותב כמו בכל ספרי הדקדוק שישב ודומיו נקראים גזרת נחי פ״י (עמוד 49).
4: זאת המציאה! הוא זה שכותב על חסרי פ״י, ונדפס בשנת תרפג, לכן נראה שמצאת את המקור של הרב. כל הכבוד לך!
[אם על הברה זרה אני מניח עתה שניתן למצוא בספרים נוספים (אבל שוב, לא כסוג שלישי של הברה), על הגדרת פעלים אלה כחסרי פ״י אני מניח שאין ספרים אחרים].
גם בקשר לשלושי סוגי הברות, ייתכן שזה נובע גם כן מלשון הספר, שכך כתב (עמודים 6-7): הברה מורכבת ופשוטה: הברה היא תנועה עם אות אחת או אותיות אחדות הנמשכות אליה בקריאה. כל תנועה שאחריה שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה מורכבת (שהיא מורכבה משתי אותיות) וכל תנועה שאחריה אין שוא נח או דגש חזק תיקרא הברה פשוטה. כל תנועה גדולה צריכה להיות פשוטה ואחריה לא יבוא לא שוא נח ולא דגש חזק. כל תנועה קטנה צריכה להיות הברה מורכבת ואחריה יבוא או שוא נח או דגש חזק, אך לפעמים תבואנה להפך, תנועה גדולה הברה מורכבת ותנועה קטנה הברה פשוטה, ואז תיקרא ההברה "זרה" ועליה תבוא הנגינה. ע״כ. נראה שהרב הבין "ואז תיקרא ההברה זרה" שלא תיקרא לא מורכבת ולא פשוטה אלא זרה (ועל פי זה חידד את הכלל, שהברה פשוטה היא תנועה "גדולה" שאין אחריה וכו׳ והברה מורכבת היא תנועה "קטנה" שיש אחריה וכו׳). גם ההגדרה שהברה היא תנועה היא כלשון הרב ממש במבוא לחומש ולתיקון קוראים.

1) כתבתי לעיל בתגובה שאת ספר הדקדוק ידעתי שנדפס בתשס"ג ולא הבאתיו כאולי מקור לדבריו אלא כמקור לזה שאין זה חידוש של הרב מאזוז שליט"א כי המחבר נפטר לפני שנולד.(אבל חשוב לחדד הדברים וטוב שהערת).
2)שו אני שמח לשמוע הכל היה לכאורה באקראי ובשעה שאני עייף אין זה אלא סייעת דשמייא ב"ה.
3)ב"ה וייש"כ.
4) נפלא!

עוד הערה חשובה לקוראים כאן חשוב לציין שלפי ר' אליה בחור נחי פ"י גם הם חסרי פ"י רק נקראו נחי כי לא חסרים מכל וכל וז"ל(בביאורו לספר מהלך שבילי הדעת של הרב משה קמחי בשער הפעלים ד"ה הפעלים שפיאיהם אל"ף או יו"ד):

נקראים נחי הפ"א ולא חסרי הפ"א כי לא תחסר פ"א הפועל מכל וכל, רק תהיה נחה ותמיד אחת מהתנועות הגדולות מורה עליה כמו שאודיאך אחר כך

הצעיר שבכהונה כתב:

נוריאל עזרא כתב:נ.ב- לענ"ד ראוי היה להתנסח אחרת וד"ל.

מה כוונתך? אם הבנת בדבריי דברי זלזול התנשאות יוהרה וכדומה, לא זאת היתה כוונתי.

ח"ו לא חשדתי אותך ולו לרגע רק התכוונתי לניסוח.
כתבת:

האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?

לענ"ד הרב מאזוז מוצג מהשאלה בזילות קצת כאילו זה קורא לו הרבה "מחדש כללים ושוכח שהוא זה שחידשם".
והיה עדיף לנסח "האם ייתכן שהוא חידשם ונשכח ממנו וסבר שראה כן היכן שהוא"?[כלומר קרה כאן כי יכול לקרות לכל אחד ולא כעניין שיטתי].
ואולי זה רק אני מתפרש לי כך לרוב חיבתי לרב מאזוז שליט"א. ומחילה כמובן שלא היה זה כהאשמה כלפיך.

נוריאל עזרא כתב:ב"ה שמח לשמוע א"כ אין זה כמובן מבקיאותי וזה תודה בעיקר לאוצר החכמה וה"ב שמאפשרים כך חיפוש בספרים.

אבל אני לא הצלחתי לאתר למרות התוכנה! (כנראה שהסיבה היא שחיפשתי את הביטוי "הברה זרה" עם שתי התיבות צמודות בלבד, וכך קיבלתי מספר מצומצם של תוצאות, ואילו מן הסתם חיפשת בלי הצמדה וקיבלת עשרות תשובות והיית צריך לנפות את מה שרלוונטי. עבודת נמלים עשית! וחסרי פ״י לא העליתי בדעתי לחפש באוצר, כי חשבתי שאם אני מחפש בלי הצמדה, אקבל תשובות מכל ספרי הדקדוק שעוסקים בגזרות, ואם בהצמדה, קשה כי אין ביטוי וכתיב מדוייקים ואחידים בכל הספרים (חסרי פ״י/חפ״י/חסרי פ״א י'/חסרי פה״פ יוד, ועוד)).

נוריאל עזרא כתב:עוד הערה חשובה לקוראים כאן חשוב לציין שלפי ר' אליה בחור נחי פ"י גם הם חסרי פ"י רק נקראו נחי כי לא חסרים מכל וכל וז"ל(בביאורו לספר מהלך שבילי הדעת של הרב משה קמחי בשער הפעלים ד"ה הפעלים שפיאיהם אל"ף או יו"ד):

נקראים נחי הפ"א ולא חסרי הפ"א כי לא תחסר פ"א הפועל מכל וכל, רק תהיה נחה ותמיד אחת מהתנועות הגדולות מורה עליה כמו שאודיעך אחר כך

לאחה״מ במה שציטטת הוא בא בפירוש לשלול את שיוך אותם פעלים לגזרת החסרים. כלומר ההוה אמינא/סלקא דעתך היתה שהם מגזרת החסרים כי האות י חסרה בכתב (וזה ודאי מוסכם על כולם: אין מי שסובר לכתוב יֵידע, יֵישב, יֵיצא), ועל זה השיב שתנאי הכניסה לגזרת החסרים הוא שהאות חסרה מכל וכל והיא הומרה בדגש חזק, אבל כאן אע״פ שאינה נכתבת, תנועת הצירי מושכת אחריה את האות י׳, כך שהיא עדיין קיימת במידת מה, ולכן זאת גזרת הנחים ולא החסרים.

נוריאל עזרא כתב:כתבת:

האם ייתכן שהרב מאזוז מחדש כללים ומושגים ושוכח שהוא זה שחידשם?

לענ"ד הרב מאזוז מוצג מהשאלה בזילות קצת כאילו זה קורא לו הרבה "מחדש כללים ושוכח שהוא זה שחידשם".
והיה עדיף לנסח "האם ייתכן שהוא חידשם ונשכח ממנו וסבר שראה כן היכן שהוא"?[כלומר קרה כאן כי יכול לקרות לכל אחד ולא כעניין שיטתי].
ואולי זה רק אני מתפרש לי כך לרוב חיבתי לרב מאזוז שליט"א. ומחילה כמובן שלא היה זה כהאשמה כלפיך.

התבוננתי על דבריך, ואולי אתה צודק. ברם, נראה לי שבין אם זה מקרי בין אם זה שיטתי אין כאן זילות אלא הערכה. מדוע קורה לכולם שלומדים חידוש באיזה ספר ואז זוכרים את החידוש ושוכחים באיזה ספר ראינו אותו? כי עיקר תשומת הלב שמנו לחידוש, ולא למי שאמרו. ומדוע אין זה מצוי שאדם ישכח את החידוש שלו? כי הוא זה שחידש אותו ואדם קרוב אצל עצמו! אם כן יוצא שאם אדם זוכר חידוש או חידושים שהוא חידש אבל ישכח שהוא המחדש, הוא ענו גדול ואינו מייחס חשיבות לעצמו. כעין זה, נזכרתי ברב אחד שחיבר כמה ספרים, ולא פעם כשהזכרתי בפניו דברים שכתב בספר, הוא היה תמה "כתבתי כך בספרי? אמת שזאת דעתי, אבל איני זוכר שכתבתי את זה". [ובכל אופן, הראית שזה לא מה שקרה כאן].
עם זאת, מפני שיש לי נגיעה בדבר (ליישב את הנוסח הראשון שלי), אם משתמש נוסף יצטרף להערה של ר׳ נוריאל עזרא ויכתוב שלדעתו אין הנוסח מתאים, בל״נ אערוך את הודעתי הראשונה ואמיר ללשון עבר.

הצעיר שבכהונה כתב:אבל אני לא הצלחתי לאתר למרות התוכנה! (כנראה שהסיבה היא שחיפשתי את הביטוי "הברה זרה" עם שתי התיבות צמודות בלבד, וכך קיבלתי מספר מצומצם של תוצאות, ואילו מן הסתם חיפשת בלי הצמדה וקיבלת עשרות תשובות והיית צריך לנפות את מה שרלוונטי. עבודת נמלים עשית! וחסרי פ״י לא העליתי בדעתי לחפש באוצר, כי חשבתי שאם אני מחפש בלי הצמדה, אקבל תשובות מכל ספרי הדקדוק שעוסקים בגזרות, ואם בהצמדה, קשה כי אין ביטוי וכתיב מדוייקים ואחידים בכל הספרים (חסרי פ״י/חפ״י/חסרי פ״א י'/חסרי פה״פ יוד, ועוד)).

תודה רבה. אכן הייתי צריך לנפות[אלא שלצערי לא זכיתי שיהיה לי אוצר החכמה בבית וניפיתי רק בספרים שהיה בתוצאות של עד 150 עמ' וללא ספרי החבילות], ובאמת גם לי היה נראה שלחפש חסרי פ"י וכדו' זה אך ורק בגדר משאלת לב, וב"ה אסתייעא מילתא.

הצעיר שבכהונה כתב:לאחה״מ במה שציטטת הוא בא בפירוש לשלול את שיוך אותם פעלים לגזרת החסרים. כלומר ההוה אמינא/סלקא דעתך היתה שהם מגזרת החסרים כי האות י חסרה בכתב (וזה ודאי מוסכם על כולם: אין מי שסובר לכתוב יֵידע, יֵישב, יֵיצא), ועל זה השיב שתנאי הכניסה לגזרת החסרים הוא שהאות חסרה מכל וכל והיא הומרה בדגש חזק, אבל כאן אע״פ שאינה נכתבת, תנועת הצירי מושכת אחריה את האות י׳, כך שהיא עדיין קיימת במידת מה, ולכן זאת גזרת הנחים ולא החסרים.

דברי אמת אמרת. אך רק התכוונתי שאפשר שפיר היה לקרוא לזה חסרים ובגלל החילוק שציינת שונה השם ואני רק בפילפול השם. ולחידודה מעלמא. וייש"כ.

הצעיר שבכהונה כתב:התבוננתי על דבריך, ואולי אתה צודק. ברם, נראה לי שבין אם זה מקרי בין אם זה שיטתי אין כאן זילות אלא הערכה. מדוע קורה לכולם שלומדים חידוש באיזה ספר ואז זוכרים את החידוש ושוכחים באיזה ספר ראינו אותו? כי עיקר תשומת הלב שמנו לחידוש, ולא למי שאמרו. ומדוע אין זה מצוי שאדם ישכח את החידוש שלו? כי הוא זה שחידש אותו ואדם קרוב אצל עצמו! אם כן יוצא שאם אדם זוכר חידוש או חידושים שהוא חידש אבל ישכח שהוא המחדש, הוא ענו גדול ואינו מייחס חשיבות לעצמו. כעין זה, נזכרתי ברב אחד שחיבר כמה ספרים, ולא פעם כשהזכרתי בפניו דברים שכתב בספר, הוא היה תמה "כתבתי כך בספרי? אמת שזאת דעתי, אבל איני זוכר שכתבתי את זה". [ובכל אופן, הראית שזה לא מה שקרה כאן].
עם זאת, מפני שיש לי נגיעה בדבר (ליישב את הנוסח הראשון שלי), אם משתמש נוסף יצטרף להערה של ר׳ נוריאל עזרא ויכתוב שלדעתו אין הנוסח מתאים, בל״נ אערוך את הודעתי הראשונה ואמיר ללשון עבר.

נאים הדברים למי שאמרם. לענ"ד כעת אין צורך לשנות אחר שבסמוך נמצא הסבר יפה זה.

אני סברתי כמו שהרב נוריאל הבין בתחילה אלא שלא היתה לי הצעה לניסוח מכבד יותר

כדכד כתב:אני סברתי כמו שהרב נוריאל הבין בתחילה אלא שלא היתה לי הצעה לניסוח מכבד יותר

ייש"כ. אני עדיין די עומד בדעתי על הניסוח הראשון שיש בו בעיה. והאמת הצעתי פשרה(תיקון הניסוח שהצעתי) שאינני בטוח שמועילה. והכי טוב היה למחוק המשפט כליל. כי צריך ליזהר בגחלתן וגם מספק כדאי לברוח.

עכ"פ כיוון שכתב כעת הסבר עם דברי שבח יפים כתבתי דבריי האחרונים שכדאי להשאיר. אבל אם גם יחליט למחוק מה טוב ואני אחריו אתקן כל הודעותי שלא יצוטט או יוער על הדברים. ואחתום בנקודה כנהוג.