שורש ומקור של המילה "תנוך"

[יעקל]

"ועל תנוך אוזן... "

אשאל את חוות דעת חו"ר הפורום על שורש ומקור התיבה "תנוך", ואם יש לו אח או חבר במקרא ?

[סגי נהור]

אם יש לו חבר - ראה ראב"ע תצוה כט, כ. רש"י מצורע יד, ד.
שורש התיבה - ראה תורת כהנים על הפסוק, מלבי"ם על אתר ושאר מפרשי התו"כ (ובתוס' יו"ט נגעים פי"ד, ט).
שקו"ט בזה בארוכה כאן.

[יעקל]

יופי, תודה על התשובה המפורטת...

[באמונתו]

"ועל תנוך אוזן... "
אשאל את חוות דעת חו"ר הפורום על שורש ומקור התיבה "תנוך", ואם יש לו אח או חבר במקרא?

ברש"י מספרא מפורש, שהתנוך - "גדר" באוזן הוא.
במפרשים יש, ששורש "תנך" - כשורש "אנך" בס' עמוס:

כֹּ֣ה הִרְאַ֔נִי וְהִנֵּ֧ה אֲדֹנָ֛י נִצָּ֖ב עַל־חוֹמַ֣ת אֲנָ֑ךְ - וּבְיָד֖וֹ אֲנָֽךְ: וַיֹּ֨אמֶר יְיָ֜ אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר אֲנָ֑ךְ - וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל - לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ:

מפורש, שאנך - כעין גדר משמש.

[חלא בר חמרא]

לפי זה יומתק הפסוק בעמוס פרק ג' י"ב 'בדל אוזן' שתרגומו 'חסחוס דאוזן'. כי הלשון 'בדל' משתמע כמו גדר המבדיל בין שטח לשטח. וקאי על התנוך המדובר.

אבל עיקר פירושך תמוה בעיני, מי פירש 'אנך' מלשון גדר? ולא מצינו אלא שפירשוהו מלשון עופרת, ו'חומת אנך' פירושה חומת עופרת, אבל לדבריך יהיה 'חומת אנך' כמו 'חומת גדר'? אתמהה.

[באמונתו]

לפי זה יומתק הפסוק בעמוס פרק ג' י"ב 'בדל אוזן' שתרגומו 'חסחוס דאוזן'. כי הלשון 'בדל' משתמע כמו גדר המבדיל בין שטח לשטח. וקאי על התנוך המדובר.
אבל עיקר פירושך תמוה בעיני, מי פירש 'אנך' מלשון גדר? ולא מצינו אלא שפירשוהו מלשון עופרת, ו'חומת אנך' פירושה חומת עופרת, אבל לדבריך יהיה 'חומת אנך' כמו 'חומת גדר'? אתמהה.

במקרא השני: הִנְנִ֨י שָׂ֤ם אֲנָךְ֙ בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל - לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ. הרי שם אין חומה נזכרת. רש"י מפרש: על חומת אנך - "על שורא דדינא" (ת"י). וכן פתר דונש (ע' 24 - 25 ): אנך לשון ערבי הוא: חוט קו משקולת העופרת , אשר בה יבנו בוני חומה ליישר הדימוס. אף כאן הוא לשון קו משקולת משפט (ע"פ יש' כח , יז). ע"כ. ברבים מן המפרשים מפורש עוד, כי "אנך" לשון "קו" מידה וקו משקולת, אף בלא להזכיר מין העופרת.
מכאן לעניינינו, קו מידה היינו מחיצה המבדלת.