פורום אוצר החכמה

שלום לכולם
אלי בנאי
קראנו בפרשת קורח, כך:
(כח) כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן
אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן:
כבר עמד הרב יוסף כרמל שהפסוק הזה שזור בתוך: 'שירת המושלים'
שירה קצרה, יפה ומעניינת.
אותי מושך צמד המילים: 'עָר מואב' (העין נקוד הקמץ)
והפרשנים הלכו משם של מקום ועד עיר שנפלה היוד ועוד הרבה.
המילה 'עָר' באה ליד יצאה אש, להבה, אכלה וכל אלה מראים
על הרס, חורבן ושממה ועלה בדעתי שאותי נגזר 'עָר' שבפרשת קורח
מהפסוק בתהילים: (ז) זְכֹ֤ר ה֨'׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֘ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֞לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַ֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ: (תה' קלז, 7).
ערו ערו = הרס וחורבן ואפשר 'אכלה ער מואב' עד הרס וחורבן מואב. (שניהם קמוצות).
אשמח לדעת אם יש קשר בין (עָר) לבין (עָרו)
תודה רבה
אלי בנאי

ואיך תפרש פסוקים אלו:
במדבר פרשת חקת פרק כא פסוק טו
וְאֶ֙שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מוֹאָֽב:
ישעיהו פרק טו פסוק א
מַשָּׂ֖א מוֹאָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֤ר מוֹאָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִיר־מוֹאָ֖ב נִדְמָֽה:

'ער' היתה בירתה של מואב. ואף הרומיים שימרו את שמה 'אריופוליס'.
והיא נקראת גם קיר מואב.
(גם היום נקראת אל כארק, מקומה ידועה בארץ מואב שלא טהרה בסיחון, מול נוה זוהר בצד הישראלי).

קו ירוק כתב:'ער' היתה בירתה של מואב. ואף הרומיים שימרו את שמה 'אריופוליס'.
והיא נקראת גם קיר מואב.
(גם היום נקראת אל כארק, מקומה ידועה בארץ מואב שלא טהרה בסיחון, מול נוה זוהר בצד הישראלי).

דרך אגה הזכרת קיר מואב, מדוע במ"ב טז ט רש"י קורא לה מדינה בעוד שבישע' כב ו קורא לה עיר ובעמוס א ה מקום?

מדינה זה עיר בירה. עיר מובן, מקום גם מובן והכל אחד הוא

קו ירוק כתב:מדינה זה עיר בירה. עיר מובן, מקום גם מובן והכל אחד הוא

לא זו שאלתי אלא מדוע משנה, שיקרא לה עיר, מקום או מדינה בכל המקומות.

ער היא עיר.
תופעה של דיפתונג = שתי תנועות סמוכות.
לכן: עִיר ביחיד = עָר ביחיד > עָרים ברבים
וגם עירים, כמו שכתוב:
וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ׀ חַוֹּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד: (שופטים פרק י פסוק ד)

כמותה יש בית > בתים
זית > זיתים
יין > יינות
ועוד.
כל פעם הדיפתונג מתנהג קצת אחרת.

תודה רבה.
זה יתכן במקרא, עירים=בהמות, ובסמוך להם עירים=ערים כלשון נופל על לשון.
אך לא ברש"י.

'ער' איננה עיר. אלא העיר 'ער'

וכמו שעורה=יקיצה, איננה עיר=ישוב
(ואף אינה בדיוק ערו=להחריב).

גם העיר 'רבה' - רבת עמון, אמנם עיר גדולה ו'רבה', אבל שמה הוא 'רבה'.

תודה רבה למשיבים:
יבנה, קו ירוק, זאב ערבות, בריושמא
החכמתי ולמדתי הרבה מאוד.
ממליץ בחום לקרוא את המאמר של הרב כרמל על השיר שמסתתר.
שוב תודה רבה
אלי בנאי

בריושמא כתב:ער היא עיר.

וכמו העיר 'מדינה', שבערבית פירושה עיר. [שו"ר שי"ל לאמור כאן שזה שם מקוצר].

רד"ק ישעיה טו א הביא שי"מ כי ער=עיר, וכ"ה בתה"ש (ועוד יותר לפי עקילס וסימכוס) ובפשיטתא ובמג' ישעיהו א (גם במקום 'קיר' שבהמשך) שם. (וכ"ה בשומרוני במדבר כא טו בלבד.) השווה 'עיר מואב', במדבר כב לו.

אולם, לפי רוב המפרשים ער הוא שמה של העיר (או יישוב/מדינה/אזור/חבל-ארץ; אצ"ל שאין זיהוי ודאִי), וכמשתמע מן במדבר כא טו ודברים פ"ב, ראה רש"י רשב"ם וראב"ע במדבר שם ורש"י ר"י קרא ורד"ק בישעיה. וכ"נ בתרגומים הארמיים [לחיית, רש"י, וראה ישעיה טו ה (וכ"ה בת"י לערֹער וכבר העיר ע"ז רד"ק שם; אגב, הזהוי המוקשה הזה נמצא גם באחד מנוסחי תה"ש לדברים פ"ב, ובנוס' הארמני במדבר כא טו); השימוש במילה בתרגום ראשון לאסתר ט כז הוא, לפי CAL, ע"פ המופיע כאן], ובתה"ש במדבר כא טו ודברים פ"ב (יש הגורסים שעיר ויש ערער; בסירו-הקספלה: עיר. וראה י' קוטשר, הלשון והרקע הלשוני של מגילת ישעיהו, עמ' 88-89).

גם לפי' זה ייתכן ש'עיר' ו'ער' קשורים אטימולוגית (בייחוד לאור ההצעות לגזרונו של הראשון, ראה HALOT בערכו. ראה רשב"ם במדבר שם כח. לפי קוטשר, מואבית ל'עיר' היא קיר).

לקריאה נוספת ראה: אנצ' מקראית בערכו; ABD בערכו; ד' בן-גד הכהן, והב בסופה ושבת ער - הערות למסלול מסע בני ישראל במואב, קתדרה 95, עמ' 9-13; הנ"ל, קדש בסיפורי התורה (ע"ד, האונ' העברית, תשעא), עמ' 69-74; U. Worschech, "Ar Moab", ZAW 109, no. 2 (1997): 246-253; M. Weippert, "Ar und Kir in Jesaja 15, 1: Mit Erwägungen zur historischen Geographie Moabs." ZDAW 110, no. 4 (1998): 547-555; J. M. Miller, "The Israelite Journey Through (around) Moab and Moabite Toponymy." JBL 108, no. 4 (1989): 590-595; J. J. Simons, The Geographical and Topographical Texts of the Old Testament, pp. 117, 262, 435; B. MacDonald, East of the Jordan: Territories and Sites of the Hebrew Scriptures, pp. 75-76. וראה גם B. C. Jones, "In Search of Kir Hareseth: A Case Study in Site Identification", JSOT 16, no. 52 (1991): 3-24.

(לקשר בין ער וערו ראה פרשגן במדבר כא כח הע' 207.)

ש' טלמון (בית מקרא יב עמ' 16) הביא מקורות לכך ש'ער' יכול להיות במשמע של 'הר'.

לפי"ז, שמא גם כאן, 'ער מואב' אינו אלא 'הר מואב':

כִּי־אֵשׁ֙ יָצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן / לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן

אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב / בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן

ראשית 'ער' זה לא שם עצם של עיר, אלא שמה של עיר ידועה (וכמו שכתבתי לעיל). ואף הד מאוחר לשמה, הוא 'אראפוליס'. ואונקלוס מכנה אותה 'לְחָיַית'.
אין לטלמון מקורות מלבד ממצא אחד בו הוא ממציא נגד כל הפרשנים רעיון שאף ההוכחה שלו במקומה אינה מוכרחת; ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ, זה לא בגלל הר הלבנון אלא בגלל פירותיו. ומה יענה על 'ער' מואב בפסוק: ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער.
בעלי במות ארנון, אמנם במה בנו במקום גבוה, אבל במות ארנון ביחס הוא למקום עבודה זרה ב'במות'. וכמו המשך הפסוקים אבדת עם 'כמוש'.

קו ירוק כתב:ראשית 'ער' זה לא שם עצם של עיר, אלא שמה של עיר ידועה (וכמו שכתבתי לעיל). ואף הד מאוחר לשמה, הוא 'אראפוליס'. ואונקלוס מכנה אותה 'לְחָיַית'.
אין לטלמון מקורות מלבד ממצא אחד בו הוא ממציא נגד כל הפרשנים רעיון שאף ההוכחה שלו במקומה אינה מוכרחת; ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ, זה לא בגלל הר הלבנון אלא בגלל פירותיו. ומה יענה על 'ער' מואב בפסוק: ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער.
בעלי במות ארנון, אמנם במה בנו במקום גבוה, אבל במות ארנון ביחס הוא למקום עבודה זרה ב'במות'. וכמו המשך הפסוקים אבדת עם 'כמוש'.

זה ש'ער' הוא שמה של עיר - גם אני כתבתי למעלה, אבל תוך הסתייגות מתונה; אין הדבר מוחלט (ואצ"ל שהזיהוי שהזכרת אינו ודאִי, ואף אינו מקובל על מרבית החוקרים). עבוֹר נא על הספרות שציינתי (והוסף: F. Zimmerman, "'Ar, Qir, and Related Forms", JQR, 57 (1967, The Seventy-Fifth Anniversary Volume), pp. 582-592; לד' ת"א ראה גם: קוטשר, לשוננו לד, עמ' 11-13, י' גרינץ, לשוננו לה, עמ' 79, ד' רפל, בית מקרא כט, עמ' 80, מ' דור, שם לח, עמ' 76).

התקבולת שבחלק השני של פסוקנו אינה מלאה - 'ער מואב' אינו חופף לגמרי את 'בעלי במות ארנון' (וכבר הוער ע"ז, ר' בית מקרא כג עמ' 14-13).

הבה נקבע תחילה את העובדות, נבדיל בינן ובין ההשערה, ואחרי כן נשוב אל הפסוק ואל ההצעה:

עובדה ראשונה - במה היא מקום גבוה. בין אם הכוונה כאן לעובדי במות (ת"א תה"ש ופש'), ובין אם לא (רמב"ן, רלב"ג, ור' ראב"ע*).

עובדה שנייה - ע'ר באוגריתית, הקרובה מאוד ללשון המקרא (ובייחוד לשירה המקראית), משמעה 'הר' (מילון האוג' של Lete-Sanmartin-Watson עמ' 320-319; וראה TDOT בערך 'הר'.).

השערה (בלתי-רחוקה כשלעצה) - יכול להיות ששימוש זה ב'ער' יופיע גם במקרא. [הרי 'עיר' המקראית עצמה גזורה מן 'ער' (=הר, מצודה) הידועה בשפות השמיות, כפי ההשערה (ר' ב"צ אשל, בית מקרא יח, עמ' 331-329; HALOT בערכו).]

ובכן, טלמון ניסה למצוא 'ער' במשמעות זו בתהלים, והוא תמך את דבריו בתקבולת. הוא לא 'הכריח' את זה.
אלו שבאו לפניו, שלא הכירו את השימוש האוגריתית, לא היו יכולים, כמובן, לעמוד על אפשרות זו.
טענתך מן לבנון איננה מובנת לי.
והוא אינו צריך לענות על 'לשבת ער', כי לא ניסה להעמיס את המשמעות האמורה בפסוק זה.

בכל אופן, גם אם לא נקבל את הצעתו, האפשרות שתימצא 'ער' במקרא במשמעה האוגריתית - קיימת.

נחזור כעת לפסוקנו. אם 'ער' שבכאן - 'הר' הוא, אז יש תקבולת מלאה עם 'במות'.
וגם אם ער שמה של עיר (וגם אם נשלול קשר אטימולוגי לע'ר האוגריתית), יכול להיות שיש כאן משחק מלים,
סוג של שיבוץ שונה-ההוראה השכיחה בשירה המקראית (הש' י' בלאו, 'הערות לאוצר המלים שבמקרא', ספר ברסלבי, עמ' 444-443 [= קוטשר, לשוננו לב, עמ' 346]).

אפשרות גרידא ותו לא.

* השוה 'במות', 'במות-בעל' שעל הארנון, למעלה פסוקים יט-כ, למטה כב, מא, יהושע יג, יז (ייתכן כי גם כאן משחק מלים יש). וראה בית מקרא כג שם.