'מוֹנין' את ישראל - כעין קנטור

[נחומצ'ה]

בפרשתינו [חוקת], רש"י מביא לפי שהשטן ואומות העולם 'מונין' את ישראל.

מה פירוש המילה 'מונין'. האם כעין 'אונאה'. יש דמיון לצער, קנטור, התרסה

[נוריאל עזרא]

בפרשתינו [חוקת], רש"י מביא לפי שהשטן ואומות העולם 'מונין' את ישראל.

מה פירוש המילה 'מונין'. האם כעין 'אונאה'. יש דמיון לצער, קנטור, התרסה

ראה בצפניה ב, ח שגם כתב לשון זו על הפסוק "שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם" וז"ל: "אשר חרפו את עמי. כשהיו מוליכין ישראל בגולה לצד ארץ כשדים והיו עוברין דרך עמון ומואב ורואים ישראל בוכים וגונחים וצועקין היו מונין אותן ואומרים מה לכם להיות סגופים מה תבכו הלא לבית אביכם אתם הולכים בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם".

אולי כוונתו שם שמפרש את הפסוק בצפניה על חירוף ואולי כן הוא גם כאן שבאמת היו מחרפים את ישראל בשאלתם, ואמר רש"י בלשון סגי נהור "מונין" לשון חשיבות.(כדרך שמונין דבר חשוב), שזה היפך החירוף וההשפלה להחשיב.

ובחיפוש מחשב מצאתי ששאלה זו שאל גם כאן:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%90%D7%9C
והסביר מלשון מנין רק שהסביר על דרך המוסר.

[מה שנכון נכון]

והאכלתי את מוניך את בשרם.
לשון מצויה.

[נוריאל עזרא]

והאכלתי את מוניך את בשרם.
ועוד הרבה.

ייש"כ צדקת ממני. ומה שנכון נכון.

[דרומי]

יש להעיר שבמקומות אחרים בפירוש רש"י נקט בפירוש לשון קנטור בהאי ענינא. ראה בהמובא כאן

[חגי פאהן]

יש מונה בבנין קל מגזרת נל"ה שבעבר מנה,
ויש מונה בבנין הפעיל מגזרת נפ"י וגם נל"ה, שבעבר הונה.

בדומה לזה יש מורה בבנין קל מגזרת נל"ה שבעבר מרה (וג"ז בפרשה - שמעו נא המורים, וכאחד הפירושים ברש"י 'סרבנים'),
ויש מורה בבנין הפעיל מגזרת נפ"י וגם נל"ה, שבעבר הורה.

[נוריאל עזרא]

יש מונה בבנין קל מגזרת נל"ה שבעבר מנה,
ויש מונה בבנין הפעיל מגזרת נפ"י וגם נל"ה, שבעבר הונה.

בדומה לזה יש מורה בבנין קל מגזרת נל"ה שבעבר מרה (וג"ז בפרשה - שמעו נא המורים, וכאחד הפירושים ברש"י 'סרבנים'),
ויש מורה בבנין הפעיל מגזרת נפ"י וגם נל"ה, שבעבר הורה.

ייש"כ על ההסבר.