פורום אוצר החכמה

אין לי ידיעה בסיסית בדקדוק, והדבר מפריע לי בלימוד הרד"ק בנ"ך.
ברשותכם אציע כאן מילים ופיסקאות שאיני מבין, ואודה למסבירים. כאמור, מדובר לכאורה בידע בסיסי שקיים ב"ה אצל רבים מהחברים.

תהלים מג, ב

כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי

ומפרש רד"ק

כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.

הרי אין דגש בעי"ן?
וזה בדפוס שלפני, אבל בבר אילן הגירסא:

כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם הדגש.

האם בר אילן אכן צודק? ומה הוא בא לומר, כלומר, מה הקשר בין הוא"ו המלא לדגש שכפי שאני רואה נמצא בזי"ן?

שאלה נוספת. פעמים רבות הרד"ק אומר על מילים מסוימות שהן "מקור". מה זה?

מקדש מלך כתב:אין לי ידיעה בסיסית בדקדוק, והדבר מפריע לי בלימוד הרד"ק בנ"ך.
ברשותכם אציע כאן מילים ופיסקאות שאיני מבין, ואודה למסבירים. כאמור, מדובר לכאורה בידע בסיסי שקיים ב"ה אצל רבים מהחברים.

תהלים מג, ב

כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי

ומפרש רד"ק

כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.

הרי אין דגש בעי"ן?
וזה בדפוס שלפני, אבל בבר אילן הגירסא:

כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם הדגש.

האם בר אילן אכן צודק? ומה הוא בא לומר, כלומר, מה הקשר בין הוא"ו המלא לדגש שכפי שאני רואה נמצא בזי"ן?

לפי הגירסא שהביא מר מ"בר אילן" הכוונה שיש כאן יחודיות בכתיבה.
בדרך כלל דגש חזק בא באות שאחרי תנועה קטנה (פתח, סגול, חיריק חסר, קבוץ וקמץ קטן) ואילו אחרקי תנועה גדולה לרוב לא יבוא דגש. כאשר יש ו' בפסוק זה אומר שהתנועה שבע' היא שורוק שהיא תנועה גדולה ועל כן ראה הרד"ק לצין שכאן יש דגש בז' למרות שהיא אחר תנועה גדולה

מקדש מלך כתב:שאלה נוספת. פעמים רבות הרד"ק אומר על מילים מסוימות שהן "מקור". מה זה?

אני חושב שזה כמו מה שרש"י אומר בפרשתנו "אמור להם" כמו "זכור ושמור" שיש לפעמים שהשורש של הפועל איו מופיע כמתאר פעולה אלא כציון לדבר עצמו והוא הנקרא "מקור".
בתהלים לא תמיד מובן באיזה משקלים באו הפעלים ויתכן שבגלל זה הרד"ק מציין על הרבה מלים הן "מקור".
אם יביא מר דוגמא נוכל להתיחס ישירות לנושא.

יישר כח!

על 'מקור':
https://www.safa-ivrit.org/dikduk/makor.php
https://hebrew-academy.org.il/category/ ... %9C%D7%98/

מקדש מלך כתב:אין לי ידיעה בסיסית בדקדוק, והדבר מפריע לי בלימוד הרד"ק בנ"ך.
ברשותכם אציע כאן מילים ופיסקאות שאיני מבין, ואודה למסבירים. כאמור, מדובר לכאורה בידע בסיסי שקיים ב"ה אצל רבים מהחברים.

תהלים מג, ב

כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי

ומפרש רד"ק

כי אתה א-להי מָעוּזִּי, בוא"ו עם עי"ן הדגש.

הרי אין דגש בעי"ן?

עי"ן הפע"ל דגושה והיינו הוי"ו שבמילת עו"ז.

ופשוט הוא.

איפה אתה רואה שם דגש? זה שורוק, הלוא כן?

אני רואה דגש בזי"ן.

לכאו', הענין פשוט ומובן: אף שנכתב מלא (בוא"ו), בא גם דגש בזי"ן. ואין נפק"מ היאך נסדר הלשון על מתכונתו.

לא הבנתי.
הפתרון של הרב כדכד לעיל לא מספק לשיטתך?

הם־הם דברי הרב 'כדכד', ולא הבחנתי בהם מתחילה.
אכן, בד"כ אחר תנועה גדולה (כשורוק) לא יבוא דגש.
השווה ללשון הר"ב 'מנחת שי' בשמואל־ב כב, לג.

הנה מהרד"ק עצמו על ה'מקור':

ודאי שהצדק עם ב"א (וכ"ה במגק"ג הכתר); הביטוי נפוץ בפירושי רד"ק (ויש גם יו"ד עם הדגש, ש"א יז לה, וראה גם ירמיה יא טז).
לגוף הדבר ראה מכלול עח ב-עט א (רד"ק מפנה לדבריו אלו במכלול פעמים רבות: שופטים יח כא וכט, ש"א שם, ש"ב ז כא, כב לג, ישעיה נא ד, ירמיה שם, תהלים סח כט, קב ה).

יישר כח לכל העונים!

שאלה נוספת בתהלים מד, יא

תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ:

ופירש רד"ק:

שסו למו, כמו (ש"א כג, א): והמה שוסים את הגרנות, מבניינו ומשרשו מנחי הלמ"ד, כמו עָשׂוּ, בָּנוּ. ובא מלעיל מפני מלת למו הסמוכה שהיא מלעיל. ופירושו, שסו ממוננו לעצמם:

מה פירושם של המילים המודגשות?

מקדש מלך כתב:שאלה נוספת בתהלים מד, יא

תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ:

ופירש רד"ק:

שסו למו, כמו (ש"א כג, א): והמה שוסים את הגרנות, מבניינו ומשרשו מנחי הלמ"ד, כמו עָשׂוּ, בָּנוּ. ובא מלעיל מפני מלת למו הסמוכה שהיא מלעיל. ופירושו, שסו ממוננו לעצמם:

מה פירושם של המילים המודגשות?

הכוונה ש"שסו" שורשו "שסה" והוא מהשורשים שבנטיותיהם השונות (בנינים) הם נחי(כלומר חסרי) ל' הפועל. "שסה" על משקל "פעל" ל' הפועל כנגד ה' של "שסה" כך שהה"א נופלת כמו שוסים וכן בשורש "עשה" עושים עשו וכדו' בניגוד למשל לשורש "צדק" של' הפועל נשארת "צודקים" "צדקו" וכדו'.

יישר כח!

כל פעל חלקו [רוב] המדקדקים לשלש אותיות, ולדוגמא נקטו מלה זו עצמה פעל, והראשון קראו פ' הפעל ולשני ע' הפעל ולשלישי ל' הפעל, ולשרשים שמסתיימים בהא נחה קראו נחי ל"ה היינו שבשרשים אלו ל' הפעל הוא נח, ולדוגמא קנה בנה עשה, ובאלו כשמדברים בלשון רבים נופל ה' הפעל כמו עשו בנו, ואומר הרד"ק ששסו הוא ג"כ שרשו שסה, והדגיש זאת כאן שלא תטעה ממה שהוא מלעיל, וע"ז כתב הטעם מחמת תיבת למו, שידוע ככלל נסוג אחור.
שוב ראיתי שכבר השיב הרב נוריאל מ"מ משנתי לא זזה ממקומה שאפשר שהוא בלשון מובנת ופשוטה ביותר.

למרות שההטעמה מלעיל (כמש"ו), אין השורש שו"ס (ע"ו, שמלעילי מטבעו בקל עבר), אלא שס"ה (נחי הלמ"ד: האות השלישית של השורש [='למד' בשורש פע"ל] נחה ונעלמת) והבניין קל, כמו במילה 'שֹׁסִ֥ים'.
(שו"ר שהקדימוני.)

מקדש מלך כתב:יישר כח!

רק אוסיף שהמדובר וכפי הדוגמאות בשורשים המסתיימים באות ה' אך יש חמשה שאינם כלולים בזה והם השורשים גב"ה, כמ"ה, נג"ה, תמ"ה, מהמ"ה שאע"פ שמסתיימים בה' הה' לא נופלת(ואף נשמעת במבטא) כמו גבהתי, כמהתי נגהתי תמה(מפיק בה') והתמהמהנו.

מעיין כתב:כל פעל חלקו [רוב] המדקדקים לשלש אותיות, ולדוגמא נקטו מלה זו עצמה פעל, והראשון קראו פ' הפעל ולשני ע' הפעל ולשלישי ל' הפעל, ולשרשים שמסתיימים בהא נחה קראו נחי ל"ה היינו שבשרשים אלו ל' הפעל הוא נח, ולדוגמא קנה בנה עשה, ובאלו כשמדברים בלשון רבים נופל ה' הפעל כמו עשו בנו, ואומר הרד"ק ששסו הוא ג"כ שרשו שסה, והדגיש זאת כאן שלא תטעה ממה שהוא מלעיל, וע"ז כתב הטעם מחמת תיבת למו, שידוע ככלל נסוג אחור.
שוב ראיתי שכבר השיב הרב נוריאל מ"מ משנתי לא זזה ממקומה שאפשר שהוא בלשון מובנת ופשוטה ביותר, ועצה טובה קמ"ל שתראה לקרות ספר דקדוק קל על הסדר ויועיל לך הרבה, שלא תצטרך על כל שאלה בסיסית לשאול כאן, יבואו החברים ויציינו ספר קל לחבירנו היקר מקדש מלך

ראשית ייש"כ על ההסבר הברור.

במה שכתבת שרוב המדקדקים חלקו הפעלים לשלוש אותיות הזכרתני דבר מה שלא ראיתי שכתבו עליו ואכתבו כאן בדרך אגב.

אני כותב מהזכרון כי הספרים אינם לידי כעת.
רש"י לפי זכרוני הוא מהמפרשים הנוקטים שיש שורשים בעלי שתי אותיות.
וכפי זכרוני שכן הוא להדיא בכמה מקומות בפרושו אלא שהמעניין הוא שמבארי רש"י "מירא דכיא" ו"באר הרחובות" בכל פעם שרש"י כותב כן יוצאים מגדרם להסביר שאין זו כוונתו ומסבירים בצורה דחוקה שכביכול פשוט וברור שרש"י סובר בודאי שיש שלוש אותיות לשורש.

ומאוד תמהתי מה ראו להוציא כך דברי רש"י מהבנתם הפשוטה. אלא שראיתי שנמשכים הרבה אחרי התשבי ואולי נעלם מהם הדעה השנייה. וצ"ע.(ראיתי כן לפני שנים ואני מקווה שאינני טועה).

אולי בהמשך בע"ה אביא דוגמאות.

עצה טובה קמ"ל שתראה לקרות ספר דקדוק קל על הסדר ויועיל לך הרבה, שלא תצטרך על כל שאלה בסיסית לשאול כאן, יבואו החברים ויציינו ספר קל לחבירנו היקר מקדש מלך
וראשון לציון אלנקק לאשכול ישן, ומ"מ במה שנוגע לחברינו אולי יש להמליץ על ספר אחר
viewtopic.php?f=45&t=37815&p=431515

מעיין כתב:עצה טובה קמ"ל שתראה לקרות ספר דקדוק קל על הסדר ויועיל לך הרבה, שלא תצטרך על כל שאלה בסיסית לשאול כאן, יבואו החברים ויציינו ספר קל לחבירנו היקר מקדש מלך
וראשון לציון אלנקק לאשכול ישן, ומ"מ במה שנוגע לחברינו אולי יש להמליץ על ספר אחר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 5&p=431515

ייש"כ, יש שם כמה הצעות טובות.
למשל ספר דקדוקי אביע"ה מאוד קל ונוח.
ספר דקדוקי ש"י הוא ספר ממש טוב שאף מרחיב בהערות וכמה הרחבות בסוף אלא שהוא דן בעיקר בהיגוי האותיות והניקוד אך לא נוגע בבניינים והזמנים.
גם הספר אם למקרא הוא טוב(אבל לא כולל הכל ובעיקר עוסק בקריאה נכונה וטעויות קריאה למיטב זכרוני).
יש את "ספר הדקדוק" שהוא גם מאוד מוצלח לדעתי אצרפו כאן.
והיה הכי טוב אם המחבר של הספר דקדוקי ש"י היה מוציא ספר על כל חלקי הדקדוק כמתקונתו של ספרו דקדוקי ש"י.

איני יודע אם זה עצה יעולה מיוחד ללימוד הרד"ק על תנ"ך, מ"מ אדמה שיועיל.
הנה פרשן דתא רש"י על התורה מלא מדקדוק, ואף שאין לו לשון כ"כ דקדוקי כרד"ק וגם שיטתו קצת שונה, מ"מ דבריו הם אוצר בלום בדקדוק, ולמי שאין לו שום ידיעה בסיסית בדקדוק לא יוכל לעמוד על הרבה מדבריו.
ולענינינו לאחרונה הפיצו לרבבות ומצוי בכל בית הכנסת ובבתי מדרשות בארץ ובתפוצות, חומש בקוראי שמו 'פשוטו של מקרא' ו'רש"י כפשוטו' שהוא פירוש תמציתי מצוין מאוד, וכאחד ממעלותיו שיש על כל רש"י דקדוקי ביאור המכניס את הלומד גם המתחיל בתוך הענינים, והמעלה שהוא מפרש כל רש"י ורש"י במקומו בדרך שגם מי שלא למד שום רש"י אחרת יוכל להבין באופן שאין מסתמך על ידיעות מוקדמות של הקורא שוודאי יודע זאת מרש"י מפרשה הקודמת וכדומה.
ואדמה שלחברינו יועיל הרבה לימוד מתוך חומש זה מתוך התמקדות על רש"י בדיבורים הדקדוקיים, ומתוך ההרגל יתרגל גם לשאר לשונות הספרים ביניהם הרד"ק ואולי גם לאבן עזרא שלשונה קשה ביותר.

מעיין כתב:איני יודע אם זה עצה יעולה מיוחד ללימוד הרד"ק על תנ"ך, מ"מ אדמה שיועיל.
הנה פרשן דתא רש"י על התורה מלא מדקדוק, ואף שאין לו לשון כ"כ דקדוקי כרד"ק וגם שיטתו קצת שונה, מ"מ דבריו הם אוצר בלום בדקדוק, ולמי שאין לו שום ידיעה בסיסית בדקדוק לא יוכל לעמוד על הרבה מדבריו.
ולענינינו לאחרונה הפיצו לרבבות ומצוי בכל בית הכנסת ובבתי מדרשות בארץ ובתפוצות, חומש בקוראי שמו 'פשוטו של מקרא' ו'רש"י כפשוטו' שהוא פירוש תמציתי מצוין מאוד, וכאחד ממעלותיו שיש על כל רש"י דקדוקי ביאור המכניס את הלומד גם המתחיל בתוך הענינים, והמעלה שהוא מפרש כל רש"י ורש"י במקומו בדרך שגם מי שלא למד שום רש"י אחרת יוכל להבין באופן שאין מסתמך על ידיעות מוקדמות של הקורא שוודאי יודע זאת מרש"י מפרשה הקודמת וכדומה.
ואדמה שלחברינו יועיל הרבה לימוד מתוך חומש זה מתוך התמקדות על רש"י בדיבורים הדקדוקיים, ומתוך ההרגל יתרגל גם לשאר לשונות הספרים ביניהם הרד"ק ואולי גם לאבן עזרא שלשונה קשה ביותר.

מסכים עם כבודו וזו גם העצה שיעצתי לתלמידים בישיבה שאני מלמדם דקדוק, ללמוד עם רש"י כפשוטו כיוון שבכל מקום שרש"י מדבר מעניין דקדוק רושמים למטה הכלל הנצרך בדקדוק להבנת דבריו בשפה קלה וקצרה.
(אכן כדבריך אין זה תמיד יעיל להבין הרד"ק אך אחרי שמבינים בדקדוק יהיה הרבה יותר קל להבינו)

ייש"כ על המענים.

בכל מקרה, רש"י בדקדוק אני מבין. רד"ק לא, גם בגלל חוסר הרגל (למשל על "למ"ד הפועל" ידעתי, אבל משום מה לא קישרתי לכאן).

בנוגע אלי אישית, המענים הממוקדים של החברים (או אלה שהעלו קובץ שמדבר על הנושא הספיציפי) בשלושת השאלות ששאלתי עד כה הועילו לי כנראה יותר מכל ספר ש(כנראה לא...) אקרא. אקוה שיהיה לי זמן ופניות גם לעבור על הספרים הללו, וודאי שההצעות הללו עשויים לעזור לחברים נוספים.

ואין צריך לומר שאיני מתכוון להטריח, ואיני שואל למי שקשה עליו לענות.

זה נוגע גם לשאר ענינים
לכל אחד מהראשונים יש לשון וסגנון משלו ויש להתרגל ללשון המחבר
למשל לכלל מה שרש"י על התורה אומר במלות פשוטות
על פסוק אף לא אל ארץ זבת וגו' ותתן לנו
ותתן לנו - הדבר מוסב על לא האמור למעלה כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם
בלשון הרמב"ן והאבן עזרא נקרא
מושך עצמו ואחר עמו

נוריאל עזרא כתב:יש חמשה שאינם כלולים בזה

והטעם פשוט: לפי שחלוקה היא ה' שבמפיק מ'סתם' אות ה' (עלי' יסד הפייט "אתא קלילא דלית בה מששותא"), וכשאר האותיות הנשמעות תחשב.

לבי במערב כתב:

נוריאל עזרא כתב:יש חמשה שאינם כלולים בזה

והטעם פשוט: לפי שחלוקה היא ה' שבמפיק מ'סתם' אות ה' (עלי' יסד הפייט "אתא קלילא דלית בה מששותא"), וכשאר האותיות הנשמעות תחשב.

ייש"כ.

במלות אחרות שאינן בכלל נחי ל"ה

(נראה לי שזה לא המקום היותר נכון,אשמח להארה ולהעברה למקום הנכון).
שתי מילים לא יודע ביאורן,בקובץ המצורף.

איתן נוי כתב:(נראה לי שזה לא המקום היותר נכון,אשמח להארה ולהעברה למקום הנכון).
שתי מילים לא יודע ביאורן,בקובץ המצורף.

בירור מילים בנפש החיים.pdf

קאנקורנציע = קונקורנציה. תחרות עסקית. (באמצעות הורדת מחירים או טיב הסחורה או תמורה).
הראנדעס = חוכר. מציע לבעל הפונדק, טחנת קמח וכיו"ב, הוספה על דמי השכירות כדי להוציא מידי השוכר הנוכחי.
אפשר לעמוד על פירוש המילים מתוכן הדברים.