סגי נהור כתב:וכי "כזיתים" היא צורה מדוקדקת? "שני כזיתים" הוא שיבוש בדיוק כמו "שני כזיתות", שאין לומר אלא: כשני זיתים.
אלא מאי, המלה "כזית" נעשתה תיבה בפני עצמה במנותק במקורה, וא"כ אפשר לבחור לה צורת ריבוי כרצוננו: כזיתים או כזיתות.
לא זכיתי להבין טענת מר. ראשית אפילו אם נקבל דבריכם זו לא "בדיוק" אותה רמת שיבוש, ופשוט, ולהכניס לשון נקבה הוא פתאום ומשום מקום.
ושנית, "כשני זיתים" ישתמע שיש שיעור "שני זיתים", [כמו שיש "כזית" כך יש "כשני זיתים"], מידה שזו שמה "כשני זיתים", ואין כזה שיעור. אלא השיעור הוא "כזית" [כמו זית, ובפרט שלא צריך להיות בדיוק, כמו שכתבו הגאונים שהוא לפי עיני הרואה] וכעת מדברים על הכפלת השיעור הזה לפי המסובים או מנין איסורים או לצאת יד"ח מספק וכיו"ב, לכן אומרים שני כזיתים = "שתי מידות שכל אחת מהן היא כמו זית". אבל לומר כשני זיתים = "מידה אחת שהיא כמו שני זיתים" ואינו נכון.
ממילא, הגם שאכן "כזית" הפכה למילה בפני עצמה, אבל יש לזה טעם ברור, ואינו "שיבוש", ואינה מנותקת ממקורה אלא אדרבה, וממילא מהכ"ת לומר ש"על הדרך" גם ניקבו אותה בלי שום סיבה וטעם וריח.
לגוף השאלה, יתכן שזוהי הגייה שהתחילה במילה הארמית ל"זית" - זיתא", וכמו בגמרא פסחים "כזיתא פסחא". ומשם זה המשיך [הגם שבארמית עצמה הריבוי של "זיתא" הוא "זיתי" או "זיתיא"].