פורום אוצר החכמה

האם יש שייכות בין שתי מילים אלו?

לענ"ד לא נראה שיש קשר

שורשם אחד (הלל), השאלה אם הם מקושרים אטימולוגית.
רש"י בקהלת (א יז, ב ב, ז כה, י יג; וראה ההוספה ברש"י תהלים עג ג) פי' הוללות כמו מהול (ולכאו' שם המ' שרשית, וע' רש"י ישעיה א כב).
וע' רד"ק ירמיה נ לח, ור"י כספי שם מו ט.
וראה בצרופה.

מעניין שהשורשים זהים ואף הבניין זהה, אלא שאחד מוטה ע"ד השלמים, ואחד ע"ד הכפולים.

יאיר אתמר כתב:וע' רד"ק ירמיה נ לח . .

כמדומה שאין בשרשיו ערך 'הלל', והוא פלאי לכאורה.

לבי במערב כתב:

יאיר אתמר כתב:וע' רד"ק ירמיה נ לח . .

כמדומה שאין בשרשיו ערך 'הלל', והוא פלאי לכאורה.

יש. בסדר הא"ב גזרת הכפולים בראש - הל[ל]. וע"ש.

ייש"כ!

[העותק שבידי קטוע הי', ולפיכך לא מצאתיו - לגודל פליאתי והשתוממותי].

גם אני סברתי בפשטות שאין קשר בין המילים.
אך ראיתי מאמר של רבי אביגדור מילר זצ"ל מארה"ב, שמקשר את הדברים. שענין 'הלל' הוא להשתגע על ה'...
ורציתי לדעת אם יש מקור לכך.

בדרך דרש אפשר לקשר
אבל זה ודאי לא הפשט
ע' בראשית יב, טו ויש עוד כמה מקומות בודדים במקרא שהמלה ,יהלללו, וכד' אינה מתיחסת לה'

לכאו' מדברי רד"ק (וריב"ג) בשרשים לא ניתן ללמוד על האטימולוגיה.

בן ראובן כתב:מעניין שהשורשים זהים ואף הבניין זהה, אלא שאחד מוטה ע"ד השלמים, ואחד ע"ד הכפולים.

מצאתי רק תהלים עה ה. ההבדל הוא שהחולם מתקיים.

יאיר אתמר כתב:לכאו' מדברי רד"ק (וריב"ג) בשרשים לא ניתן ללמוד על האטימולוגיה.

בן ראובן כתב:מעניין שהשורשים זהים ואף הבניין זהה, אלא שאחד מוטה ע"ד השלמים, ואחד ע"ד הכפולים.

מצאתי רק תהלים עה ה. ההבדל הוא שהחולם מתקיים.

התכוונתי לבנייני פיעל והתפעל בתצורת פולל, התפולל.

לבי במערב כתב:

יהודה בן יעקב כתב:ורציתי לדעת אם יש מקור לכך.

ראה בשרשי הרד"ק שקישרתי לעיל.

הוא כותב 'ענין אחר'. איני מכיר את דרכו בספר זה, אם משייך גם דברים שאינם קשורים.

המילה הלולים בפרשת קדושים תרגם אונקלוס תושבחן והמפרשים פירשו מלשון להלל לקב"ה.

ובספר שופטים ויעשו הלולים תרגם יב"ע חנגין והמפרשים פירשו חגיגה כמו הילולא בארמית.

המענין הוא שבספר שופטים מדובר על זמן בצירת הכרמים כמו הלולים שבפרשת קדושים שהוא בכרם רבעי
האם זה אומר שיש קשר ? אינני יודע.

בן ראובן כתב:

יאיר אתמר כתב:לכאו' מדברי רד"ק (וריב"ג) בשרשים לא ניתן ללמוד על האטימולוגיה.

בן ראובן כתב:מעניין שהשורשים זהים ואף הבניין זהה, אלא שאחד מוטה ע"ד השלמים, ואחד ע"ד הכפולים.

מצאתי רק תהלים עה ה. ההבדל הוא שהחולם מתקיים.

התכוונתי לבנייני פיעל והתפעל בתצורת פולל, התפולל.

צודק. (חשבתי בטעות שצורות אלו מקורן בשם שנגזרו ממנו.)

הבאר ההיא כתב:המילה הלולים בפרשת קדושים תרגם אונקלוס תושבחן והמפרשים פירשו מלשון להלל לקב"ה.

ובספר שופטים ויעשו הלולים תרגם יב"ע חנגין והמפרשים פירשו חגיגה כמו הילולא בארמית.

המענין הוא שבספר שופטים מדובר על זמן בצירת הכרמים כמו הלולים שבפרשת קדושים שהוא בכרם רבעי
האם זה אומר שיש קשר ? אינני יודע.

ראה במאמר המצורף


(וראה ס' לגלות נסתרות: פרשנות והלכה במגילות קומראן, עמ' 216 והלאה.)

מצאתי היום בספר של האדמו"ר רבי אלימלך מגראדז'יסק בשם אביו רבי חיים מאיר יחיאל מוגלניצא שהיום יומא דהילוליה שפי' את הכתוב "מהולל אקרא ד' ומן איבי אושע" (שמשמעותו הפשוטה ל' הילול ושבח) מל' הוללות וערבוב - היינו אף שכשאקרא את ה' אהיה מהולל ומעורבב ולא בדעת שלמה - עכ"ז "מאיבי אושע.
ברור שאין הדברים מבחי' "דקדוק" אלא כוורט חסידי אך מחמת שייכותם בצד מה לאשכול זה כתבתים כאן