פורום אוצר החכמה

מנהג נוסח ספרד להוסיף קודם ערבית של שבת קטע ה'כגוונא' מספר הזוהר.
ברוב הסידורים פיסקו את הקטע הבא כך:
קודשא בריך היא אחד, לעילא לא יתיב על כורסיא וכו'.
כלומר: הקב"ה שהוא אחד, לא יושב למעלה על כסאו, עד שגם העולם למטה מתאחד וכו'.

האמת שבעיון בדברי הזוהר, הפיסוק צריך להיות כך:
קודשא בריך הוא אחד לעילא, לא יתיב על כורסיא וכו'
ששם הזוה"ק מלמד אותנו, את התאחדות כל העולמות, וכביכול ה'אחד' למעלה,
ממתין גם להתאחדות שלמטה.
[כנראה שהמדפיסים, חששו מהפיסוק הנ"ל שמשמעותו חלילה, שרק למעלה הקב"ה אחד]

ראה הנכתב כאן בהערה 40

בבת עין סו"פ צו ביאר את דברי הזוהר כפשוטם "קוב"ה אחד לעילא", ואח"כ "לא יתיב" וכו'.

כמו שנכתב במצוין לעיל, אף בתורת חב"ד מבואר כן (וכמובן).

אכן, שמתי לב, שבסידורי תהלת ה', יש חילוק בין המהדורות החדשות לישנות

גם בסידור 'מתוק מדבש' עם קטעי זוהר, פיסקו ככה בתוספת הדגשה שכך הוא הפיסוק הנכון.

בהמשך (לפי זכרוני, אין הסידור לפניי) הם מציינים לט"ז או"ח סי' נו סק"ג.

מעיון שם עולה לכאורה להפך, ואם כן, לא ציינו זאת לסייעתא כי אם כהערה שיש לעיין בדבר.

לבי במערב כתב:אכן, גם ד"ז הוא מ'תיקוני' המהדו"ח.

במהדורת קה"ת ארה"ק (עם המנהגים וכו') השאירו כמו במהדורות הישנות, ובדווקא (דיברתי בזה עם העורך - הידוע בכינויו השמי"ם).
אבל במהדורות החדשות של קה"ת ארה"ב (כמדומני החל משנת תשס"ד ועכ"פ לא יאוחר משנת תשס"ה) - שם הזיזו את הפסיק.

אמת. בחפזי שגיתי, והוא רחום יכפר גו'.
[ועיני הטעתני, כי בארה"ב שינו אף בדפוסי־הצילום!].

עכ"פ, ראה סקירת הרי"מ ז"ל בנושא - ס' 'הסידור' ע' קלא.

הפיסוק המקובל חילק את דברי הזוהר כמו פיוט, כל שורה מסתיימת ב'אחד' -

כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד
אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד
לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד
לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד
כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד
וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

יתכן שחלוקה כזו אינה סותרת את הפירוש הנכון
וכמו שמצוי הרבה בפיוטים
כגון -
זמרות הבת וחשקה תגביר
לחפוץ קרבת דודה ותעביר
מלב דאבת נפשה ותעיר
לבקש אהבת כללותיה

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶחָד לְעֵלָּא, לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד כְּגַוְנָא דִילֵיהּ, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד.

ומדוע לא לפסק כך?

עושה חדשות כתב:הפיסוק המקובל חילק את דברי הזוהר כמו פיוט, כל שורה מסתיימת ב'אחד' -

כְּגַוְנָא דְאִנּוּן מִתְיַחֲדִין לְעֵלָּא בְּאֶחָד
אוֹף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּרָזָא דְאֶחָד
לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן לְעֵלָּא חָד לָקֳבֵל חָד
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶחָד
לְעֵלָּא לָא יָתִיב עַל כּוּרְסַיָּא דִּיקָרֵיהּ עַד דְאִתְעֲבִידַת אִיהִי בְּרָזָא דְאֶחָד
כְּגַוְנָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד
וְהָא אוּקִימְנָא רָזָא דַה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

יתכן שחלוקה כזו אינה סותרת את הפירוש הנכון
וכמו שמצוי הרבה בפיוטים
כגון -
זמרות הבת וחשקה תגביר
לחפוץ קרבת דודה ותעביר
מלב דאבת נפשה ותעיר
לבקש אהבת כללותיה

וכמו ,להתענות בו על פי נבוניו
אסור. לבד מיום כפור עווני