פירוש המלה 'אביב'

[דרומי]

אשמח לראות מי שעיין והרחיב במשמעות המלה 'אביב', האם היא במשמעות של 'אב' ובכור או במשמעות של 'אבי הנחל'.

[יאיר אתמר]

לפי רד"ק בשרשים אִבֵּי שורשו אבב וכן אביב, והוא מעלה את האפשרות ששניהם קשורים ל'אַב'. גם מרש"י שמות כג-טו נראה שאביב ואִבֵּי אחד והם קשורים ל'אַב' (וע"ע רש"י שמות ט-לא ולד-יח). וכן גם ר"ש פפנהיים בחשק שלמה שלו. וראה גם הע' לשרשים של ריב"ג בתחילתו, מרה"ג.
ראב"ע גוזר אביב מן אב (בראשית ד-כ, שמות יג-ד, ויקרא ב-יד, שה"ש ו-יא, וע"ע שמות רפי"ב).
בספרות המחקר גוזרים, ע"פ השוואה לשפות שמיות רבות, את אביב ואִבֵּי מן אבב (גז' בוהל, BDB, בן יהודה ו-HALOT, וכן CLINE מקשר אביב ואִבֵּי), אם כי לא נשללה האפשרות ששניהם קשורים סמנטית ל'אַב', ראה למשל יהושע פוקס, משקלי השם השמי (אנגלית), עמ' 72 הע' 6, ובקובץ המחקרי המצורף.

2004-The_Biconsonantal_Semitic_Lexicon._p6-12.pdf

(199.2 KiB) הורד 336 פעמים

[קו ירוק]

ובתרגום ירושלמי השלם:
'השעורה אביב' - בכירייה, לשון אב.
אבל 'אביב קלוי באש' - מהבהב

[כדכד]

אביב מהבהב זה גם מהירושלמי?
עד היום הבנתי ש"קלוי באש" הוא באמת מהבהב אבל "אביב" הוא השעורה שביכרה כמו "כי השעורה אביב".

[קו ירוק]

תרג'ירו'השלם.JPG (26.2 KiB) נצפה 3700 פעמים

תרג' ירו' השלם הגה'כת''י.JPG (17.56 KiB) נצפה 3700 פעמים

[יאיר אתמר]

בתרגום ירושלמי השלם: 'אביב קלוי באש' - מהבהב

גם במיוחס ליונתן. והוא פירוש דרשני ע"פ התו"כ על אתר (תופעה די שכיחה, ראה תו"ש כרך כד פרק טז), ועיין מנחות סו.

[קו ירוק]

ישר כח.
אכן 'אבוב של קלאים' זו דרשה וכנראה איננה תיבה בלשון הקדוש

[מיללער]

ישר כח.
אכן 'אבוב של קלאים' זו דרשה וכנראה איננה תיבה בלשון הקדוש

לענין האבוב הזה - במשנה מנחות סו. נתנוהו (להעומר) לאבוב, ואבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכולו. פירש"י, אבוב: כלי של נחושת וזה שמו.

ובערכין במשנה י. ולא היה מכה באבוב של נחושת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב. ובגמרא שם י: היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל דחלי קליה.

האם האבוב של קלאים ואבוב של הכלי זמר הם אותו דבר? בערוך ערך אבוב משמע כן, שפירשן בערך אחת. אבל בערוך שם פי' על האבוב של קלאים פי' כלי חרס כמין טיגן שקולין בו, והוא פירושו של.רב האי גאון על המשנה בכלים פרק ב' משנה ג'. ואם כן מהו המבנה המשותף בין בין האבובין?

ובפי' השני שם בערוך כ' ויש אומרים אבוב של קלאים דמות קנה מן ברזל להדליק בן מן האש - ולזה הפירוש מתאים הדמיון בין האבובים ששנהם הן מין קנה.

[סגי נהור]

כשם שהחליל נקרא ע"ש היותו חלול (ראה ראב"ע לישעיה ה, יב), כך האבוב נקרא ע"ש היותו נבוב. והיינו הך.
וצריך עיון בפירושים השונים בענין אבוב של קלאים.

[דרומי]

לענין שיטת רש"י בפירוש תיבת 'אביב' (בכמה מקומות) - ראה כאן

[יהודהא]

אשמח לראות מי שעיין והרחיב במשמעות המלה 'אביב', האם היא במשמעות של 'אב' ובכור או במשמעות של 'אבי הנחל'.

להלן מה שכתבתי בעבר ,ושמא יועיל למעיינים. וחלק הוזכרו כאן לעיל.

ארבעה אבות:
וכאן המקום להבהיר שבספרי הדקדוק כיום יש ארבע הגדרות ושורשים לאב :
1. אָב= אבא. 2 אָב = חודש. 3 אָב=אבה=רצה. 4 אֵב= אביב וגם איבי הנחל.

א.
והפשתה והשעורה אביב (ט,לא). לאביב מספר פירושים: ולא נטפל כעת בחודש האביב .ולא ב"אביב קלוי באש" , אלא במשמעותו כאן-המציינת מצב של הבשלת השעורה.

1) כבר ביכרה ועומדת בקשיה. עמדה באיביה, כמו איבי הנחל = עצי הנחל[הקנה שלה] , רשי ושפתי חכמים.

2) "סרתן הוה בסירא" =בוסר -תחילת וראשית הצמיחה,כמו עודנו באיבו. כך ת, יונתן.

3) סנהדרין ( יא) על ג' דברים מעברין את השנה מפני האביב וכו' וא"כ אביב ל' בישול הוא .
.
4) באבע ביג,ד, כתב אביב כמו בכור -ביכור כי הוא מגזרת אב ראשון לאשר הוא מוליד.
וכך גם ברשי "חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה, אביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות. (שמות כג טו).

5) מעניין שבויקרא ג,יד, על אביב קלוי באש ת,יונתן אומר :אביב = מהבהב ! מהבהב קלי בנורא.( לשון נופל על לשון ?) שכן כדי לאכלו היו מהבהבין אותו באש.

6) ובחזקוני: בשלב זה השעורה נקראת אביב. חדש האביב - חדש ניסן נקרא חדש האביב על שם שהתבואות שנקראו אביב מתבשלות בו, והם שעורים, כדכתיב כי השעורה אביב. (דברים טז א).

7) לרשר: אביב - , אביב נגזר משורש ״אבב״, הקרוב כנראה ל״אפף״: ״לשאוף בלהיטות לדבר־מה״ .... מכאן ״אֵב״ בצירה: גבעול [עיין שיר השירים ו, יא], השואב מזון מהאדמה ומעביר אותו לפירות. (שמות ט לא).

. .אבל בקדמונים רבו הדיונים בכך-
8) והרדק ראה באיבי =פרי ,והוא מלשון ארמית :יש מפרשים "בְּאִבֵּי הנחל" (שיר השירים ו יא) הפרי, ושרשו אנב בלשון ארמי "וְאִנְבֵּהּ שגיא" (דניאל ד ט). וכן בתרגום בחסרון נון, תרגום פרי: אִיבָּא.

. .[הוא מציין גם לכולם שורש משותף "אביב על שם הקנה שהוא העץ. וקרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, ש'אב' משרש אבה ואלו שרשם אבב, ענינם אחד. כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי]

. .ומנחם בן סרוק במחברת כתב - "אב מתחלק לששה פנים....והשישי. "למי אוי למי אבוי" (משלי כג כט), ענין עגום ואנינה..

9) ואפשר שנדד גם ללשונות נוספים- במובן של פרח, השורש א־ב־ב קשור לפריחה ולבלוב. להשוואה פרח בלשונות שמיות – ובארמית: הבבא . כנל .

ובאמהרית:ʾאדיס אבבא, אבבה = פרח. אדיס אבבה = פרח חדש (אדיס =חדיש ?)
ולעיל ראינו שמפרשים שונים נזקקו למובנים שונים בהקשר לשורש שלו.

נ,ב - אבל חשוב לומר - שבשום מקום בתנך לא נזכר "אביב" כשם של עונה מעונות השנה; אבל ע"כ בהזדמנות אחרת.

כאן יש הפנייה לספר השורשים של הרדק, ובו הפנייה גם למחברת מנחם.
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... 7%93%D7%A9

[אבא יודן]

לפי רד"ק בשרשים אִבֵּי שורשו אבב וכן אביב, והוא מעלה את האפשרות ששניהם קשורים ל'אַב'. גם מרש"י שמות כג-טו נראה שאביב ואִבֵּי אחד והם קשורים ל'אַב' (וע"ע רש"י שמות ט-לא ולד-יח). וכן גם ר"ש פפנהיים בחשק שלמה שלו. וראה גם הע' לשרשים של ריב"ג בתחילתו, מרה"ג.
ראב"ע גוזר אביב מן אב (בראשית ד-כ, שמות יג-ד, ויקרא ב-יד, שה"ש ו-יא, וע"ע שמות רפי"ב).
בספרות המחקר גוזרים, ע"פ השוואה לשפות שמיות רבות, את אביב ואִבֵּי מן אבב (גז' בוהל, BDB, בן יהודה ו-HALOT, וכן CLINE מקשר אביב ואִבֵּי), אם כי לא נשללה האפשרות ששניהם קשורים סמנטית ל'אַב', ראה למשל יהושע פוקס, משקלי השם השמי (אנגלית), עמ' 72 הע' 6, ובקובץ המחקרי המצורף.

2004-The_Biconsonantal_Semitic_Lexicon._p6-12.pdf

מעניין לראות הערתו של רבי אליהו בחור שם, והערתו הזועמת של רבי שבתי סופר עליה.

[במסתרים]

רא"ב בשרשים?
איפה רש"ס?

[ר_חיים_הקטן]

באהל מועד לר"ש מאורבינו מביא "אביב" כשם נרדף עם "בכר".

[אבא יודן]

רא"ב בשרשים?
איפה רש"ס?

הנה לך

WIN_20230514_09_14_57_Pro.jpg (155.38 KiB) נצפה 1423 פעמים

WIN_20230514_09_15_13_Pro.jpg (167.49 KiB) נצפה 1423 פעמים

WIN_20230514_09_15_32_Pro.jpg (148.43 KiB) נצפה 1423 פעמים