פורום אוצר החכמה

ספר אוצר רש"י, לשון המקרא והתלמוד על פי הגדרותיו של רש"י בפירושיו עם הערות מראי מקומות ומקבילות. כולל כשש עשרה אלף ערכים, חלקם מראי מקומות לערכים אחרים. כולל את כל הערכים המופיעים בקונקורדנציה של אבן שושן (ועל פיו גם כותרות הערכים בד"כ) . כשאין פירוש מרש"י - מופיעה הגדרה קצרה מלוקטת מספרים שונים. מלים תלמודיות מופיעות בד"כ רק כאשר יש פירוש מרש"י ופה ושם נוספו מלים מהמשנה בפרט מסדר זרעים וטהרות.

יישר חילך ר' זאב!
טוב עין הוא יבורך.

אציין באשכול כמה קשיים שנתקלתי בהם.
א. בשופטים י א וש"ב כג ט ד"ה בן דודו כותב רש"י כך שמו! כלומר מרש"י משמע ששמו היה "בן דודו", אך הדבר לכאורה אינו פשוט שכן מהמצודות ומפרשים אחרים נראה ששמו היה דודו. הנפ"מ מה צ"ל שם הערך, דודו או בן דודו.
ב. אם שמו היה דודו בלבד, האם שם הערך צ"ל דודו מלא כפי שמופיע בשופטים או דדו חסר ו' כפי הקרי בש"ב? הנפ"מ לגבי החיפוש.

אין זו כוומת רש"י שהשם הוא בן דודו. השם הוא דודו ופואה היה בנו של דודו. רק רש"י בא לאפוקי שלא תאמר שדודו הכוונה אח אביו כמו או דודו או בן דודו יגאלנו וכמו חנמאל בן שלום דודי וכאן דודו הוא שם וראה ברד"ק בשופטים.

רש"י כתב כן, בגלל שאבימלך הוא ממנשה, ואילו פואה הוא משבט יששכר.

זאב ערבות כתב:האם שם הערך צ"ל דודו מלא כפי שמופיע בשופטים או דדו חסר ו' כפי הקרי בש"ב? הנפ"מ לגבי החיפוש.

כתוב בכתיב מלא, ובכתיב החסר הפנה לערך הנ"ל.

אוצר החכמה כתב:אין זו כוומת רש"י שהשם הוא בן דודו. השם הוא דודו ופואה היה בנו של דודו. רק רש"י בא לאפוקי שלא תאמר שדודו הכוונה אח אביו כמו או דודו או בן דודו יגאלנו וכמו חנמאל בן שלום דודי וכאן דודו הוא שם וראה ברד"ק בשופטים.

כמובן שחיפשנו בכל המפרשים. לד"ה ברש"י יש חשיבות מרובה, לכאורה האם לא היה עדיף שהד"ה יהיה דודו - כך שמו! כאשר הד"ה בן דודו מי שאינו ת"ח יבוא לטעות ששמו בן דודו.

בדיוק על הנושא שאתה מדבר האריך י' ש' שפיגל, במאמרו על דיבור המתחיל, שנד' בתוך רש"י ובית מדרשו, והביא שם הרבה דוגמאות לענין זה.

לענין כתב:בדיוק על הנושא שאתה מדבר האריך י' ש' שפיגל, במאמרו על דיבור המתחיל, שנד' בתוך רש"י ובית מדרשו, והביא שם הרבה דוגמאות לענין זה.

וכן בכרך ד' של רש"י חייו ופירושיו מעמ' 889 ואילך.

לייטנר כתב:רש"י כתב כן, בגלל שאבימלך הוא ממנשה, ואילו פואה הוא משבט יששכר.

זאב ערבות כתב:האם שם הערך צ"ל דודו מלא כפי שמופיע בשופטים או דדו חסר ו' כפי הקרי בש"ב? הנפ"מ לגבי החיפוש.

כתוב בכתיב מלא, ובכתיב החסר הפנה לערך הנ"ל.

למעשה מסתבר שיש 3 אישים בתנ"ך בשם דודו, הראשון אביו של פואה (שופטים י א), השני האחחי אביו של אלעזר (ש"ב כג ט, דה"א יא יב, כז ד). השלישי אביו של אלחנן (ש"ב כג כד, דה"א יא כו).
כך מופיע כעת הערך באוצר:
דּוֹדוֹ, דֹּדֹו
א.(תולע בן פואה) בן דודו - כך שמו (דודו) [שופטים י א, עיי"ש].
משבט יששכר, אביו של פואה וזקנו של תולע. שפט את ישראל לאחר מות אבימלך.
ב.(אלעזר) בן דודו (הקרי דדו והכתיב דדי) - כך שמו (דודו) [ש"ב כג ט].
האחחי, אביו של אלעזר. ראה: דה"א יא יב, כז ד.
בש"ב (כג כד) ודה"א (יא כו) נזכר דודו (הקרי דדי והכתיב דדו) אביו של אלחנן.
וכך מובא במ"ג ארטסקרול לשופטים י א מהספר עטרת צבי

מי הכריח לומר שאלחנן לא היה בן דודו של עשהאל?

התרגום שמתרגם בר דודו ולא מתרגם בר אחאבוהי וכמו שכתב הרד"ק שם.

מי הכריח את התרגום לומר כן?

אם יש לך הסבר תאמר אותו. אני חושב שאין צורך בהכרח. אחרי שראינו שיש שם דודו. אין שום סיבה להניח שכן הכוונה בן דודו של מישהו.

אחר שאנו מכירים דמות אחרת מבית לחם, ששמה אלחנן, אבל שם אביה מפורש, ניתן לסבור שאלחנן הנ"ל אכן היה קרוב משפחה של משפחת דוד.
ועיין סוטה מב ע"ב: "יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה".

ומענין לענין! מוצאים את השם 'דודו' גם בארמית: 'אַחַדְבוּי'. ובעברית שם קרוב לזה: 'אחאב'.

ביקורת תהיה כתב:ומענין לענין! מוצאים את השם 'דודו' גם בארמית: 'אַחַדְבוּי'. ובעברית שם קרוב לזה: 'אחאב'.

מה הקשר בין השמות? הנפקא מינה האם לקשר ביניהם!

אל תקשר.

הגם שזה מעניין, ייתכן ש'דודו' אינו רחוק מ'דוד', שפירושו 'אהוב' או 'ידיד'.

לייטנר כתב:רש"י כתב כן, בגלל שאבימלך הוא ממנשה, ואילו פואה הוא משבט יששכר.

כן כתב גם המלבי"ם.
ואינו מובן לדלות שכלי, כי מפורש כתוב (שופטים ח יח-יט) שהיו לגדעון אחים מן האם בתבור, והיא בנחלת יששכר (יהושע יט כב) או סמוך לה בנחלת זבולון (דברי הימים א' ו סב). ואם כן שפיר איכא למימר שפואה היה אחיו של גדעון מן האם והיה משבט יששכר [וכן מודגש בפסוק הנ"ל בשופטים: "אחי בני אמי הם"].

ייחוס 'בן דוד' במקרא הוא מהאב ולא מהאם, וא"ש.

לייטנר כתב:ייחוס 'בן דוד' במקרא הוא מהאב ולא מהאם, וא"ש.

ערביך ערבא צריך.

הפעם האחרונה שעסקתי בשאלה הזו היה כשהייתי בן עשר, אך זה מקרא מפורש: "או דודו או בן דודו", ושם פשוט שזה דווקא מאב.
אפשר להפך, תביא מקרה אחד במקרא שמוזכר שם ייחוס בן דוד/דוד מצד האם, ואשמח בך ובהוכחתך מאוד (לא אביא את כליך אחריך לבית המרחץ, כי לא אגיע עד הגליל...)

אני פשוט לא מצליח להבין למה להניח כך. אם היית מניח שדוד זה רק אחי האב ולא אחי האם, ניחא (כלומר: יתכן שאתה צודק בטענתך שצריך מקור שאחי האם נקרא דוד). אבל אתה טוען שדוד זה רק אחי האב מהאב ואפילו לא אחי האב מהאם, למה בכלל להניח כך? כמובן שהראיה מגאולת דוד אינה ראיה, כי לפי ראיה זו תסיק שגם אח הוא רק מהאב.

זאב ערבות כתב:מה הקשר בין השמות?

'דּוֹדוֹ' הוא אח אביו, ובארמית 'אַח אֲבוּהִי', והיינו 'אַחַדְבוּי' – הלחם של 'אַחָא דַאֲבוּהִי'. וקרוב לזה הוא השם 'אַחְאָב' – דּוֹד.

ביקורת תהיה כתב:

זאב ערבות כתב:מה הקשר בין השמות?

'דּוֹדוֹ' הוא אח אביו, ובארמית 'אַח אֲבוּהִי', והיינו 'אַחַדְבוּי' – הלחם של 'אַחָא דַאֲבוּהִי'. וקרוב לזה הוא השם 'אַחְאָב' – דּוֹד.

אך כאן לא מדובר בדוד אחי האב אלא באדם ששמו דודו, אז מה הקשר?

גם אחדבוי ואחאב לא עוסקים באחי האב אלא באנשים ששמם כך.
אינני רואה סיבה לקשר.

איש גלילי כתב:דוד זה רק אחי האב מן האב ולא אחי האב מן האם, למה בכלל להניח כך?

זיל קרי בי רב (רש"י פרשת קדושים, והוא מברייתא פרק הבא על יבמתו):

עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו לֹא הֻזְהַר אֶלָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאָב.

רש"י ירמיהו לב, יב

לא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד:

רד"ק עמוס ו, יב

וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ - דודו אחי אביו ומסרפו אחי אמו כן פירשוהו קצת המפרשים.

זאב ערבות כתב:כאן לא מדובר באחי האב אלא באדם ששמו דודו.

אך משמעות שמו הוא 'אחי אביו', והיא המשמעות של השם 'אחדבוי' בארמית.
כמו השם 'קטן' בעברית הוא השם 'קטינא' בארמית.

.

ביקורת תהיה כתב:

איש גלילי כתב:דוד זה רק אחי האב מן האב ולא אחי האב מן האם, למה בכלל להניח כך?

זיל קרי בי רב (רש"י פרשת קדושים, והוא מברייתא פרק הבא על יבמתו):

עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו לֹא הֻזְהַר אֶלָּא עַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאָב.

אולי במקום להתרברב, תנסה להסביר מה רש"י זה קשור לכאן. לא כתוב דודה, ומדובר בכלל על אשת אחי אביו ולא על אחי/אחות אביו (שכמובן ידעת להשמיט את דברי רש"י הסמוכים לשם, שהם הפוכים מדבריך, ואמנם אינם ראיה לשום צד), וגם רש"י לא אמר שאינה נקראת דודה או אשת אחי אביו אלא שלא הוזהר עליה.

מעט דבש כתב:רש"י ירמיהו לב, יב

לא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד:

רד"ק עמוס ו, יב

וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ - דודו אחי אביו ומסרפו אחי אמו כן פירשוהו קצת המפרשים.

כבר רמזתי לעיל, שאולי באותה טעות טעה גם הרב לייטנר.
לא דברנו על אחי אמו, אלא על אחי אביו מן האם.

איש גלילי כתב:רש"י אינו אומר שאינה נקראת דודה אלא שלא הוזהר עליה.

אמת! אבל מתוך מה שלמדו חכמינו כי 'דודו' האמור בפסוק 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה, חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ', אינו אלא אחי אביו מן האב ולא אחי אביו מן האם, ניתן לומר בדרך אפשר, כי אחי אביו מן האם אינו קרוי 'דוד', וזו תשובה על השאלה: למה בכלל להניח כך.

ביקורת תהיה כתב:

איש גלילי כתב:רש"י אינו אומר שאינה נקראת דודה אלא שלא הוזהר עליה.

אמת! אבל מתוך מה שלמדו חכמינו כי 'דודו' האמור בפסוק 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה, חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ', אינו אלא אחי אביו מן האב ולא אחי אביו מן האם, ניתן לומר בדרך אפשר, כי אחי אביו מן האם אינו קרוי 'דוד', וזו תשובה על השאלה: למה בכלל להניח כך.

מסכים שהפשעטיל יפה.

רק שים לב למרחק בין "זיל קרי בי רב" ובין "ניתן לומר בדרך אפשר".

בקדושין נב ע"ב מובא בגמרא: ההוא סרסיא דקדיש בפרומא דשיכרא. במסורת הש"ס מציין לאלפס המפרש שפרומא זה כוס קטן. מעניין שרש"י בד"ה גורס "בפרוזמא (במקום בפרומא) דשיכרא" ואינו מבאר מהו פרוזמא אך מהד"ה הקודם ההוא סרסיא משמע שהוא שכר מתמרים וכן מציינים בהגהות במהדורת עוז והדר שחסר בד"ה בפרוזמא הלעז בריי"ש כפי שמביא רש"י בפסחים קז ע"א ד"ה פירזומא ושם מפרש שכר שעורים. סוקולוב במילונו הארמי מביא את הפירוש בערך פורזמא. כעת יש לנו כמה גרסאות: פרוזמא, פירזומא ופורזמא. האם לרשום את שם הערך פורזמא כפי שמביא סוקולוב במילונו שכן מילונו הוא מדעי ומבוסס על כת"י, בפרט במקרה שלנו שאף ברש"י עצמו יש שינוי ממקום למקום ולא ברור מהו הנוסח.

איש גלילי כתב:רש"י לא אמר שאינה נקראת דודה, אלא שלא הוזהר עליה.

ואכן כך עולה מלשון רש"י בריש הבא על יבמתו, שכתב שם (בד"ה מה דודתו מן האב) וזה לשונו:

שֶׁאִם הָיָה דוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, אֵין אִשְׁתּוֹ עָלָיו עֶרְוָה.

הרי שמכנהו 'דוד', אלא שאין אשתו עליו ערוה.
.

זאב ערבות כתב:בקדושין נב ע"ב יש כמה גרסאות: פרוזמא, פירזומא ופורזמא.

מעניין שבנוסחו של שם דומה בעל משמעות שונה לגמרי (טלית) ישנם גם כן מספר חילופים:

א. פְּרוּזְמָא (שבת דף קכה ע"א).
ב. פַּרְזוּמָא (סוכה דף יא ע"א).
ג. פִּירְזָמָא (רש"י שבת שם).
ד. פּוּרְזִימָא (רש"י מנחות דף מג ע"א).

שתי הצורות הראשונות מובאות במלון אבן שושן ערך 'פרוזמא'.

ביקורת תהיה כתב:

איש גלילי כתב:רש"י לא אמר שאינה נקראת דודה, אלא שלא הוזהר עליה.

ואכן כך עולה מלשון רש"י בריש הבא על יבמתו, שכתב שם (בד"ה מה דודתו מן האב) וזה לשונו:

שֶׁאִם הָיָה דוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב, אֵין אִשְׁתּוֹ עָלָיו עֶרְוָה.

הרי שמכנהו 'דוד', אלא שאין אשתו עליו ערוה.
.

יישר כח.
אע"פ שאין זו ראיה מכרעת ללשון המקרא, אבל זה קצת מוסיף לקושיא מפני מה לא רצה רש"י לפרש על תולע בן פואה שהיה בן דודו של אבימלך.

ביקורת תהיה כתב:

זאב ערבות כתב:בקדושין נב ע"ב יש כמה גרסאות: פרוזמא, פירזומא ופורזמא.

מעניין שבנוסחו של שם דומה בעל משמעות שונה לגמרי (טלית) ישנם גם כן מספר חילופים:

א. פְּרוּזְמָא (שבת דף קכה ע"א).
ב. פַּרְזוּמָא (סוכה דף יא ע"א).
ג. פִּירְזָמָא (רש"י שבת שם).
ד. פּוּרְזִימָא (רש"י מנחות דף מג ע"א).

שתי הצורות הראשונות מובאות במלון אבן שושן ערך 'פרוזמא'.

אכן בהרבה מלים בארמית יש חילופי גירסאות וצריך להכריע ביניהם, ושוב מילונו של מיכאל סוקולוב (הוצאת בר אילן תשס"ב - וחבל שזה באנגלית) נחשב כטוב ביותר והומלץ לי להעזר בו במקרים כאלו להכריע איזה נוסח יהיה כותרת הערך. כך מופיע הערך באוצר:
פְּרָזוֹמָא, פרוזמי, פורזימא
פרזומא - טלית [סוכה יא. עיי"ש תוד"ה דרב עמרם]. פרוזמיות - טליתות, כדאמר בסוכה (יא.) רמא תכילתא בפירזמא... [שבת קכה.]. פורזימא - בגד [מנחות מג.].
*פרזומא הוא בגד מעין חגורה. יש לשים לב שבכל שלשת המקומות מופיעה המילה בצורה אחרת. מחלצות (ישע' ג כב) תרגום פרזומטא.

1. הצורה האמצעית 'פרוזמי' נ"ל טעות. המלה 'פְּרוּזְמָיוֹת' המופיעה בכל הכלים היא צורת רבוי של 'פְּרוּזְמָא', כמו: 'משנה' – 'משניות', והרבה כיוצא בה.
2. הפירוש שבשולים ('פרזומא הוא בגד מעין חגורה') דומה שהוא שאוב ממקור בלתי טהור, שכן חגורה אינה חייבת בציצית.
3. מיהו המתרגם שמתרגם 'מחלצה' – 'פרזומטא'?

1. הסרתי
2. במלון שמושי לתלמוד מאת ברך קרא מתרגם חגורה. לא ידעתי שזה מקור בלתי טהור והוא אף מופיע באוצר החכמה.
3. כך מובא בערוך ערך פרזומא מהירושלמי לפרק במה אשה פ"ו ה"ד.
הצילום מהספר הערוך על הש"ס

1. יש להשאיר, אך לתקן ל'פרוזמא'.
2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים, אך יש להקפיד להעביר את החומר במסננת. והמקרה שלפנינו - דוגמה קלסית לכך.