ועל כל מאן דעסקין באורייתא

[דרומי]

... ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באורייתא.

וכעין זה ביקום פורקן: "לכל תלמידיהון ולכל תלמידי תלמידיהון ולכל מאן דעסקין באורייתא".

ראיתי סידורים המנקדים את 'מאן' בקמ"ץ, ראיתי המנקדים בפת"ח, וראיתי אף שמחלקים בין קדיש דרבנן ליקום פורקן - באחד מהם מנוקד בקמ"ץ ובחבירו בפת"ח.

מה יסוד ההבדל?

[חיימקה]

סידור עבודת ישראל.pdf

(468.61 KiB) הורד 230 פעמים

[אחד מעיר]

ללא בקשת מחילת כבוד ר' זליגמן
ניקוד הפתח הוא הנכון!
מ(א)ן בקמץ הוא כלי

[דרומי]

נפקא מינה גם ב'פתח אליהו' (למי שאומרו...)

"לית מאן דאנהיג לך"

[כדכד]

ללא בקשת מחילת כבוד ר' זליגמן
ניקוד הפתח הוא הנכון!
מ(א)ן בקמץ הוא כלי

כלי הוא מנא כשהמ' והנ' קמוצות

[רב טקסט]

מנא בא באל"ף המפריט הרגיל בארמי, כשאין צורך באל"ף בא מאן, ראה בתרגום על כלי עץ, כלי חרס, מאן דאע, מאן דחספא, בקמץ.

מה שהביא ר' זעליגמאן שכן הוא בכל דניאל ועזרא הוא לפי דעתו, כידוע הוא עסק הרבה בשפה הארמית והניח אחריו כמה כתבי יד.
והנה בכתב יד שהעתיק הפרשיות הארמיות מדניאל ועזרא העתיק בקמץ, וכתב עליו למטה בדניאל ג' ו'

בער.png (318.8 KiB) נצפה 3864 פעמים

כל לשון מן קמוץ בכי"י (=בכתב יד ישן) וכן נכון ע"פ המסרת שמסרה על מן ינצרהו (תהלים ס"א, ח') "לית פתח".

ומכל מקום, אחר בקשת המחילה מאת ר' אחד מעיר, אבא גם אני להעיר עליו, ורק להודיע שלא נעלם כל זה מאת ר' זעליגמאן, כי בתרגום אונקלוס שהעתיק בכתב ידו בשנת תרי"ב, הרבה קודם שהוציא לאור הסידור אנו רואים שידע טענת ידידינו המעיר ומתחלה היתה גם דעתו כן, כי כן כתב בפ' וירא על עוד מי לך פה

בער2.png (112.74 KiB) נצפה 3864 פעמים

ובהערות שם

בער3.png (381.99 KiB) נצפה 3864 פעמים

מן (בפתח) כצ"ל (דניאל ג' ו', ט"ו. ד', כ"ט) וכל מי מתורגם מן (בפתח), אבל מאן (בקמץ) של דפוסים מבערות גדולה צמחה, כי מאן (בקמץ) תרגום כלי (דניאל ה' א'. כ"ג. במדבר ל"א, כ'. ל"ה, ט"ז).

ומכל מקום אחר זמן חזר בו, כמו שאנו רואים בסדור ובהעתקת דניאל, וטעמו שנסמך על המסרה שמביא ועל כי"י.
והתחיל לתקן גם בתרגום, במקום הראשון, אצל מי הגיד לך כי עירום אתה, והתיקון ניכר בו

בער4.png (217.42 KiB) נצפה 3864 פעמים

ובהערות, ושם ניכר להדיא ששינה מפתח לקמץ

בער5.png (90.35 KiB) נצפה 3864 פעמים

לא נשאר לנו אלא לברר מהנוסחאות המדויקות, והמסורות המדויקות, ואם יאשרו הפתח, נשוב לטענה הישנה שכבר העלה ר' זעליגמאן שבקמץ הוא כלי.

[חיימקה]

ייש"כ יפה מאוד - מושקע

מאיפה הכת"י של בעל עבוד"י?

[רב טקסט]

העתקת דניאל ועזרא
העתקת תרגום אונקלוס

ועוד כתב ספר שפת ארם

אין גישה מקוונת להם

[דרומי]

יצויין שהאדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש הגיה על סידורו ב'פתח אליהו' - וכתב 'מאן' בקמ"ץ (הובא בסידור של הרב לוי יצחק ראסקין, עמ' רמז)

[רב טקסט]

אחר העיון נראה שהנוסחא המקובלת בדניאל הוא מן בפתח, וכן הוא בתנ"ך ברויאר, ומה שהביא ר' זליגמן מן המסרה בתהלים על מן ינצרהו, לית פתח, ידמה שאפשר ליישב בקל, אחר שמצאנו פעמים שמסרו "לית וכל ארמית דכוותיה", הרי שלפעמים לא כיילי מאי דכתיב בארמית.
ומעתה הדרינן למה שכתב ר' זעליגמאן בער שהנוסחא ומאן בקמץ מבערות גדולה צמחה.

כתבתי זאת טרם צצה הודעה שממעל, שכבר הגיה רבינו הצמח צדק שצ"ל בקמץ.

[אחד מעיר]

גם על גדולי ישראל
אפשר לומר רבי לא שנה ר' חייא מנא ליה
כנראה נגרר אחר איזה מדקדק

בזה שסידור חב"ד מנוקד נחמתא בקדיש חי"ת בחטף סגול
לא נגיד שכיפי תלא ליה אלא נגרר אחר רז"ה
וצ"ל בקמץ
אגב גם סטנוב מנקד נחמתא חי"ת בקמץ כמו זאת נחמתי
אבל משום מה לא נתקבל, ודווקא שיבושיו נתקבלו

[רב טקסט]

מה שהביא ר' זליגמן מן המסרה בתהלים על מן ינצרהו, לית פתח, ידמה שאפשר ליישב בקל, אחר שמצאנו פעמים שמסרו "לית וכל ארמית דכוותיה", הרי שלפעמים לא כיילי מאי דכתיב בארמית.

וכן מצאתי מפורש שכבר נשמר מזה בהמסרה שבכתר

כתר.PNG (36.18 KiB) נצפה 3801 פעמים

ל' בלשן קודשא
וכנראה בטעות השמיט הקמץ מתחת הלמ"ד.

_______
דוגמא למה שהזכרתי שלא כללו מה שכתוב בארמית, נמצא באסתר, בפסוק ליהודים התיה אורה, על ויקר, ב' קמץ וכל ארמית דכו'.
ובמס"ר ערך פת, על פתגם, וראה עוד מה שהביא רו"ה בנמוקיו לעין הקורא על ונשמע פתגם המלך.

[רב טקסט]

וזה אשר כתה ר' זעליגמאן בער בחיבורו שפת ארם

שפת ארם.png (5.5 MiB) נצפה 3799 פעמים

הרי הביא שדונש כבר צידד להשוות מן הוא (מפרשתן) לזה, ומכל מקום פשוט שאין בכל זה כדי הכרעה לענין מן הארמי, וודאי לא נגד הסכמת הספרים המדויקים.
דברי דונש הן בהשגותיו על מחברת מנחם עמ' 20