מקור המילה גרוש

[שמר]

בתורה מוזכרת המילה "גרושה" - ובימינו נשתרשה המילה "גרוש", האם יש למילה זו מקור מהתורה, שהלא לא רק שאין לזה מקור הרי אין זה נכון שמשמעות המילה גרוש נשמע מלשון שמישהו גירש אותו, וא"כ האם יש שם עצם לבעל המגרש? ואין נראה ששמו הוא מגרש שאין זה שם עצם אלא פועל.

[מה שנכון נכון]

גרוש שנשא גרושה ד' דעות במטה. פסחים קיב ע"א.
כנראה הוא ע"ד שמוסר נקרא מסור (ע"פ הפשט).

וראה תוי"ט נדרים י,ג

וזה שכתב הר"ב ארוס. וכן הוא בכולי דוכתא דבגמרא. ונמצא שם התואר על זה המשקל כמו עצום וכן שרוע וקלוט צרוע שבוע כי פתחות העי"ן מפני שהיא גרונית. וכן תמצא גם כן עוד בדבריהם בפ"ק דב"מ [ח ב]. רכוב שהוא כמו רוכב ועיין עוד מ"ש בסוף פ"ב דע"ז. ועוד נמצא בדבריהם מסור ולא אמרו מוסר כי בא השם על זה המשקל. ולשון הקדש על לשונם ז"ל יותר ממנו כמ"ש בריש תרומות.

[שמר]

גרוש שנשא גרושה ד' דעות במטה. פסחים קיב ע"א.
כנראה הוא ע"ד שמוסר נקרא מסור (ע"פ הפשט).

וראה תוי"ט נדרים י,ג

וזה שכתב הר"ב ארוס. וכן הוא בכולי דוכתא דבגמרא. ונמצא שם התואר על זה המשקל כמו עצום וכן שרוע וקלוט צרוע שבוע כי פתחות העי"ן מפני שהיא גרונית. וכן תמצא גם כן עוד בדבריהם בפ"ק דב"מ [ח ב]. רכוב שהוא כמו רוכב ועיין עוד מ"ש בסוף פ"ב דע"ז. ועוד נמצא בדבריהם מסור ולא אמרו מוסר כי בא השם על זה המשקל. ולשון הקדש על לשונם ז"ל יותר ממנו כמ"ש בריש תרומות.

הבעיה הגדולה בגרוש שבמשמעותה יש ניגוד להלכה שאיש מגרש ולא אישה.

[מה שנכון נכון]

נגד המציאות כמו 'רכוב' וכדו' לא פחות גרוע. זו דרך הלשון ואין כאן שום בעיה.
[כמעט ואין דינים על האיש שגרש, ולכן כמעט ולא מצוי בחז"ל הלשון גרוש. כשדנו על ז' ברכות נקטו אלמון].

[בקרו טלה]

התוארים אלמן וגרוש

[ר_חיים_הקטן]

זהו כמו "החולץ ליבמתו" שאע"פ שהיבמה עושה את מעשה החליצה מ"מ היבם נקרא החולץ כמש"כ המפרשים (עיין בתוס' יו"ט יבמות ובספר הכתב והקבלה ויקרא כו:לא)