עמוד 1 מתוך 1

וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ב' יולי 03, 2017 3:27 pm
על ידי כתב ומכתב
אבקש עזרת החכמים יודעי האתי"ם, מדוע בכל הספרים מצינו שהתייחסו למצוות גם בלשון זכר ובעיקר במילות היחס "אותם" "בהם" וכדומה, ואילו בלשון חז"ל עצמם נראה שיותר נפוצה ההתייחסות בל' נקבה, ודוגמה לכך בדרשת חז"ל המצוטטת בכותרת [אם כי יש מקומות ששניהם שווים בסיומת ם' או ן'].
האם סיומת ן' בדברי חז"ל אלו היא כדרכם להשתמש בה גם לל' זכר, או שאכן צריך להתייחס למצוות בל' נקבה?

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ב' יולי 03, 2017 9:49 pm
על ידי שערי חכמה
ברור ש"מצוה" היא נקבה, אך בלשון הגמרא מצוי מאד השימוש באות ן' במקום ם', בלי קשר לזכר או נקבה.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 2:19 am
על ידי איש גלילי
והטעם, מפני ששתיהן ממוצא האף (יחד עם המוצא המיוחד לכל אחד מהן - לשון או שפתים).

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 3:28 am
על ידי סגי נהור
איש גלילי כתב:והטעם, מפני ששתיהן ממוצא האף (יחד עם המוצא המיוחד לכל אחד מהן - לשון או שפתים).

דומה שחילוף מ"ם לנו"ן בלשון חז"ל הוא בהשפעת הארמית.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 9:44 am
על ידי צופר הנעמתי
סגי נהור כתב:
איש גלילי כתב:והטעם, מפני ששתיהן ממוצא האף (יחד עם המוצא המיוחד לכל אחד מהן - לשון או שפתים).

דומה שחילוף מ"ם לנו"ן בלשון חז"ל הוא בהשפעת הארמית.


החילופים אינם רק בל"ר אלא סתם בסופי מילים (כמו אדם - אדן), לכן כנראה הסיבה היא פונטית, או לפחות גם פונטית (יש גם נטייה באופן כללי לנ' בסופי מילים בהברה פתוחה כמו יודן, למעלן, למטן).

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 6:21 pm
על ידי לייטנר
כמובן קיים גם במילים מקראיות כמו: תעשון, תאמרון.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 7:35 pm
על ידי מנצפך
שערי חכמה כתב:ברור ש"מצוה" היא נקבה, אך בלשון הגמרא מצוי מאד השימוש באות ן' במקום ם', בלי קשר לזכר או נקבה.

אאל"ט מאוד מצוי שמשתמשים עם 'ן' במקום 'ם', אבל לא כ"כ מצוי שמשתמשים עם 'ם' במקום 'ן', וכן נראה מכל התגובות אשר מעלי, ואם כן לא הועלתם כלום בדבריכם, כי אם 'מצוה' היא 'נקבה' מפני מה אנו מוצאים שנאמר על מצוות 'בהם' ל"ז?

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 7:45 pm
על ידי איש גלילי
מנצפך כתב:
שערי חכמה כתב:ברור ש"מצוה" היא נקבה, אך בלשון הגמרא מצוי מאד השימוש באות ן' במקום ם', בלי קשר לזכר או נקבה.

אאל"ט מאוד מצוי שמשתמשים עם 'ן' במקום 'ם', אבל לא כ"כ מצוי שמשתמשים עם 'ם' במקום 'ן', וכן נראה מכל התגובות אשר מעלי, ואם כן לא הועלתם כלום בדבריכם, כי אם 'מצוה' היא 'נקבה' מפני מה אנו מוצאים שנאמר על מצוות 'בהם' ל"ז?

זאת אינה קושיא, כי הפסוק לא הזכיר את המצוות, אלא חוקים ומשפטים.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ד' יולי 05, 2017 8:05 pm
על ידי מנצפך
כתב ומכתב כתב:ואילו בלשון חז"ל עצמם נראה שיותר נפוצה ההתייחסות בל' נקבה, ודוגמה לכך בדרשת חז"ל המצוטטת בכותרת

היכן מצאתם בחז"ל לשון 'בהן' בדרשה זו?

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 1:18 am
על ידי במסתרים
והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם - למה לשון זכר?

לייטנר כתב:כמובן קיים גם במילים מקראיות כמו: תעשון, תאמרון.

אינו שייך לכאן.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 1:52 am
על ידי איש גלילי
במסתרים כתב:והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם - למה לשון זכר?

וכן הקושיא המפורסמת על "ותען להם מרים".

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 2:08 am
על ידי מה שנכון נכון
יש עוד כיו"ב במקרא. למשל בתחלת רות: ותאמר נעמי לשתי כלותיה... יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם... יתן ה' לכם... והיו לכם לאנשים... והמה באו בית לחם.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 9:17 am
על ידי שערי חכמה
ביחזקאל (מב יד) "ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן".

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 9:18 am
על ידי שערי חכמה
מנצפך כתב:
כתב ומכתב כתב:ואילו בלשון חז"ל עצמם נראה שיותר נפוצה ההתייחסות בל' נקבה, ודוגמה לכך בדרשת חז"ל המצוטטת בכותרת

היכן מצאתם בחז"ל לשון 'בהן' בדרשה זו?

כן איתא בתוספתא שבת (פט"ו הי"ז) ובילקוט (יתרו רמז רפז). אמנם בגמרא (יומא פה: סנהדרין עד. ועוד) ובשאר המדרשים (תנחומא מסעי א ועוד) כתוב "בהם".
ומכל מקום כבר נתבאר שגם הלשון "בהן" אינה מוכיחה כלום, כמו שמצאנו בדברי חז"ל פעמים רבות, ודוגמא ללשון "בהן" בזכר מצאנו במשנה בברכות: נושאי המטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן, את שלפני המטה ואת שלאחר המטה, את שלמטה צורך בהן פטורין, ואת שאין למטה צורך בהן חייבין. וכהנה רבות.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 9:41 am
על ידי לייטנר
במסתרים כתב:והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם - למה לשון זכר?

לייטנר כתב:כמובן קיים גם במילים מקראיות כמו: תעשון, תאמרון.

אינו שייך לכאן.


שייך למה שנאמר כאן:
צופר הנעמתי כתב:
סגי נהור כתב:
איש גלילי כתב:והטעם, מפני ששתיהן ממוצא האף (יחד עם המוצא המיוחד לכל אחד מהן - לשון או שפתים).

דומה שחילוף מ"ם לנו"ן בלשון חז"ל הוא בהשפעת הארמית.


החילופים אינם רק בל"ר אלא סתם בסופי מילים (כמו אדם - אדן), לכן כנראה הסיבה היא פונטית, או לפחות גם פונטית (יש גם נטייה באופן כללי לנ' בסופי מילים בהברה פתוחה כמו יודן, למעלן, למטן).

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 12:38 pm
על ידי כתב ומכתב
יישר כח לכל המסייעים לליבון הסוגיא

ואענה על ראשון-ראשון
איש גלילי כתב:זאת אינה קושיא, כי הפסוק לא הזכיר את המצוות, אלא חוקים ומשפטים.

טענתך נכונה בפסוק זה, והבאתיו רק בשביל דוגמת הפיצול "בהם"-"בהן".
אלא שיש פסוק "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (ויקרא כב, לא) המוכיח שיש התייחסות ל' זכר ל'מצוה'
וכפי שהביא "במסתרים" מפסוק אחר

מנצפך כתב:היכן מצאתם בחז"ל לשון 'בהן' בדרשה זו?

כפי שציין "שערי חכמה"
1. תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק טו: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהן ולא שימות בהן.
2. שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ולא שימות בהן.
3. וכ"ה בילקו"ש, אך אין מכך ראיה כי מחברו לא היה מתקופת חז"ל ולא העתיק בקפידת אותיות

לסיכומו של דיון: כיצד הייתם כותבים "המצוות וטעמיהם" או "המצוות וטעמיהן"? נמקו בבקשה תשובותיכם המלומדות

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 10:29 pm
על ידי שערי חכמה
כתב ומכתב כתב:לסיכומו של דיון: כיצד הייתם כותבים "המצוות וטעמיהם" או "המצוות וטעמיהן"? נמקו בבקשה תשובותיכם המלומדות

אם אתה רוצה לכתוב נכון תכתוב "וטעמיהן", כמו שתכתוב "מצוה אחת" ולא "מצוה אחד".

אם אתה רוצה לכתוב בסגנון תלמודי, אתה יכול לכתוב "וטעמיהן", אבל תכתוב גם "זריזין מקדימין", "הולכין" או "מהלכין", "כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן", ועוד ועוד כהנה וכהנה כיד ה' הטובה עליך...

המילה היחידה הזכורה לי כעת שנכנסה בסגנון הזה היא "מהדרין".

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ה' יולי 06, 2017 10:30 pm
על ידי חיימקה
איש גלילי כתב:וכן הקושיא המפורסמת על "ותען להם מרים".
עי' כלי יקר שם וכן בשל"ה הקדוש
מה שנכון נכון כתב:יש עוד כיו"ב במקרא. למשל בתחלת רות: ותאמר נעמי לשתי כלותיה... יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם... יתן ה' לכם... והיו לכם לאנשים... והמה באו בית לחם.
עי' באלשיך הקדוש.
עי' גם בקובץ המצורף מע' 4 ואילך.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ו' יולי 07, 2017 3:15 am
על ידי במסתרים
לייטנר כתב:שייך למה שנאמר כאן


לא הבנתי. תעשון הוא צורה ארוכה של תעשו (או נו"ן נוספת), ואין הנו"ן כינוי הרבים שעליה מדברים כאן.

Re: וחי בהם - ולא שימות בהן: מצוות ל' זכר או נקבה

פורסם: ש' יולי 08, 2017 9:42 pm
על ידי לייטנר
ראה מש"כ לעיל צופר הנעמתי.