חטף חיריק

[אשדודי]

כידוע לפני מאות שנים השתמשו בחטף חיריק ניתן למצוא בכתר ארם צובא וכן בכתבי יד עתיקים
אודה למי שיוכל להמציא לי צילומים של כתבי יד בהם ניתן לראות מילים המנוקדות בחטף חיריק (כתר ארם צובא יש לי. אני זקוק לכתבים אחרים)
תודה רבה מראש

[בעל קורא]

עד כמה שידוע לי, אין ניקוד כזה מצוי בכתבי היד פרט לכתר אר"צ (בספרו של ייבין שחקר היטב את דרך ניקוד והטעמת הכתר וכה"י הקרובים לא ציין לכ"י שמנקד כך פרט לכתר).
גם ההגיון אומר שאין טעם שינוקד כן בכתבי היד, משום שאף ניקוד של ח"פ אינו שכיח מאד בכתבי היד כמו ששכיח בכתר לרוב, כ"ש בניקוד שאינו קיים כלל ובא רק לסמן שווא נע מחוסר ברירה ואפשרות של סימון אחר, שלא ינוקד כן בכתבי היד שאינם מרבים בסימון חטפים.
מסתבר שנקדן הכתר (ה"ה אהרן בן אשר) הרבה בניקודי החטף מחמת מעמדו של היעודי של הכתר להורות את הקריאה הנכונה לעם, וע"כ נאלץ לסמן את נעות השווא באופן שיכל, מה שלא נדרש בכתבי יד אחרים.

[אשדודי]

לא ראיתי כתבי יד כך שלא אוכל לומר לך שיש. אבל מבירור שערכתי ישנם כתבי יד עם חטף חיריק וזאת בקשתי למצוא אותם

[בעל קורא]

אם תביא את המקור לבירור שערכת, נוכל לדעת יותר.
אני מתעסק לא מעט בכתבי היד של המקרא, ולא נתקלתי בתופעה זו פרט לחמשת המופעים בכתר אר"צ, אמנם לא עשיתי חיפוש ספציפי על זה בכתבי היד.

[שמועלקע]

חטף חירק כמעט לא אמור להופיע מפני שהכלל אומר שכל שוא נע המגיע לפני אעה"ח הופך להיות כתנועה חטופה שלהם, לדוגמה להושיע, הלמד בכעין חטף חולם.
להשמע, הלמד בכעין חטף חירק.
ממילא אין אף פעם עניין לצינם, כמו שלא מציינים בשאר השואים שלפני אעח"ה.
אלא שבמקרים בהם רק מסיבה מיוחדת השוא הופך לנע, אז יש דרך לצינם, כמו בתהלים ששם היות ומדובר בשירה גם כללי השוא שונים.
עוד יש לציין ששוא שלפני יו"ד גם כן הופך לחטף חירק כמו במילה ירמיהו במ"ם.

[מרדכי וינטרויב]

ייבין בספרו על כא"צ מציין לקטע גניזה שגם בו קיימים חטפי חירק

[בעל קורא]

ייבין בספרו על כא"צ מציין לקטע גניזה שגם בו קיימים חטפי חירק

אכן כן.
כשכתבי לעיל כתבתי מתוך הזכרון שלא מצא חטף-חירק פרט לכתר, כעת בדקתי בפנים וראיתי שאכן הוא כותב שפרט לכתר אר"צ מצא עוד שני חטפי-חיריק בכתב יד אחד.