'הטור השביעי' אצל רבי אליהו מזרחי
פורסם: ד' נובמבר 30, 2016 10:40 pm
מזרחי (רא"ם) בראשית פרק כה
(כב) [ויתרוצצו] שׁסָתם מה היא רציצה זו, וכתוב "אם כן למה זה אנכי". פירוש: סְתם "ויתרוצצו" משמע שהיתה הרציצה הנהוגה למעוברות, ומ"אם כן למה זה אנכי" משמע שלא היתה הרציצה ההיא נהוגה למעוברות, שאם כן לא היתה אומרת "אם כן למה זה אנכי". ולפיכך הוכרחו רבותינו ז"ל להוציא הרציצה הזאת ממשמעה שהיא סתם רציצה ודרשוה בבראשית רבה (בראשית רבה סג, ו) קצתם מלשון "ריצה", שהיא משונה, ויפול עליה "למה זה אנכי". וכפל הצד"י הוא מפני שזה הבנין מקבל כח הטור השביעי ומקרהו שהוא כפול הלמ"ד, כפסוק (נחום ב, ה) "כברקים ירוצצו", בא גם זה בכפל הלמ"ד כמוהו. וקצתם מלשון רציצת המריבים זה עם זה "שהיו מריבים בנחלת שני עולמות" שהיא משונה, ויפול עליה "למה זה אנכי".
נראה שכוונתו: טור השביעי = בנין השביעי = התפעל.
האם אצל המדקדקים מקובל להשתמש ב'טור' במשמעות של בנין לשוני דקדוקי?
האם בנים התפעל מכפיל את העיצור האחרון?
לכאורה הדוגמא מהפסוק בנחום היא מבנין פועל.
(כב) [ויתרוצצו] שׁסָתם מה היא רציצה זו, וכתוב "אם כן למה זה אנכי". פירוש: סְתם "ויתרוצצו" משמע שהיתה הרציצה הנהוגה למעוברות, ומ"אם כן למה זה אנכי" משמע שלא היתה הרציצה ההיא נהוגה למעוברות, שאם כן לא היתה אומרת "אם כן למה זה אנכי". ולפיכך הוכרחו רבותינו ז"ל להוציא הרציצה הזאת ממשמעה שהיא סתם רציצה ודרשוה בבראשית רבה (בראשית רבה סג, ו) קצתם מלשון "ריצה", שהיא משונה, ויפול עליה "למה זה אנכי". וכפל הצד"י הוא מפני שזה הבנין מקבל כח הטור השביעי ומקרהו שהוא כפול הלמ"ד, כפסוק (נחום ב, ה) "כברקים ירוצצו", בא גם זה בכפל הלמ"ד כמוהו. וקצתם מלשון רציצת המריבים זה עם זה "שהיו מריבים בנחלת שני עולמות" שהיא משונה, ויפול עליה "למה זה אנכי".
נראה שכוונתו: טור השביעי = בנין השביעי = התפעל.
האם אצל המדקדקים מקובל להשתמש ב'טור' במשמעות של בנין לשוני דקדוקי?
האם בנים התפעל מכפיל את העיצור האחרון?
לכאורה הדוגמא מהפסוק בנחום היא מבנין פועל.