פורום אוצר החכמה

אף על פי שמצווה לדקדק באותיותיה, קראה ולא דקדק בהן יצא.
דכן סובר ר' יוסי (ברכות ט"ו ע"א). ולכאורה תמוה דהא הוא גם על אותיות דומות כמו בכל לבבך, שמחסיר אות אחד, ומאי טעמא יצא, הא הוא כהחסיר תיבה שלא יצא. ואולי מכיוון שרגילין אינשי לדבר כן נחשב זה כלשון, ובכל לשון הא קורין קריאת שמע. ואף לשון שנשתבש הרי הוא לשון, כמו כינויי נדרים, עיין בר"ן ריש נדרים בשם הר' יהודה בן חסדאי. וטעם ר' יהודה שסובר לא יצא, אולי הוא סובר כירושלמי ריש נדרים דמצריך קרא לכנויי נדרים משום דהוא לשון שבא משבושים, ולכן בקריאת שמע שליכא קרא לא יצא (ועי' עוד בזה לקמן סי' ה' סוף סעיף א').

עושה חדשות כתב:מה לגבי קריאת ההלל (בימים המחוייבים מדינא), האם מצאנו בזה חובת דקדוק?

הלל כמו ק"ש בדקדוק, ומאריך מאד.

פולסברג כתב:[עי' בברכת אברהם שבת עז: שגם בתושבע''פ צריך לדקדק]

ישראליק כתב:

פולסברג כתב:[עי' בברכת אברהם שבת עז: שגם בתושבע''פ צריך לדקדק]

ראייתו לא מובן כ"כ, הא כתוב בפירוש ברמ"א שרק בתורה בנביאים ובכתובים צריכים לדקדק

וכ"כ הרד"ק בהדיא:

בדברו בלשון הקודש.PNG

גל של אגוזים כתב:אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

ישראליק כתב:

גל של אגוזים כתב:אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

מזה שרש"י ז"ל שם בנחמי' מסביר סיבת הכ' דגושה בתיבה זו רואים שתיבה זו צריכה הסבר, ומפני זה גם תוס' כותב מה שכותב, אבל אין זה ראי' לדיונינו, כנלענ"ד.

גל של אגוזים כתב:

ישראליק כתב:

גל של אגוזים כתב:אך מזמן הבאתי ראיה דיש לדקדק בתושבע"פ מדברי התוס' בזבחים דף קי"ז ע"א ד"ה פלכו ע"ש [והוא פלא ולא מצאתי מי שיעמוד בזה].

מזה שרש"י ז"ל שם בנחמי' מסביר סיבת הכ' דגושה בתיבה זו רואים שתיבה זו צריכה הסבר, ומפני זה גם תוס' כותב מה שכותב, אבל אין זה ראי' לדיונינו, כנלענ"ד.

רש"י מרבה לבאר דקדוק מילים בפרט בתנ"ך, מה הקשר מזה לד' תוס' הנסובים על הגמ' ולא על פסוק זה [אלא שתוס' מביא ראיה מפסוק זה]. ועוד, רש"י מסביר סיבת הכ"ף דגושה ומה זה קשור למה שתוס' מודיעים לנו דצ"ל בכ"ף דגושה, ודו"ק.

גל של אגוזים כתב:ס' ברכ"א אינו תח"י לע"ע

"וגם בזמירות ובתפלה ובכל עת שלומד יתן בדעתו שהאותיות היוצאות מפיו היא בוקעת האויר ועולה למעלה ואם אינו מדקדק בהם להוציאה כתקנם הרי אלו ייצאו חסרים ופגומים ח"ו..."

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]

גל של אגוזים כתב:ובעיקר הענין יש מעשה ידוע בבריסק בענין הנהגת הגרי"ז בבשכמל"ו ובנו הגרי"ד זצ"ל היה משתמש בזה בשיעורו בריש נזיר [ואכמ"ל].

גל של אגוזים כתב:בקצרה:
מישהו שם לב שהגרי"ז לא דקדק כ"כ באמירת בשכמל"ו כדקדוקו בק"ש והסיק מכך שהגרי"ז ס"ל דאינו בכלל ק"ש, והגרי"ד שאל את אביו בזה וענה 'יע ק"ש נישט ק"ש, תורה איזעס נישט', ר"ל דאפי' אם זה בכלל ק"ש מ"מ לדקדק באותיותיה שייך רק בתושב"כ.

עושה חדשות כתב:לש' השו"ע הנ"ל; אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך, ולכאו' זה כולל גם בשכמל"ו, וצ"ע.

ענ'י לעצמי כתב:

גל של אגוזים כתב:ס' ברכ"א אינו תח"י לע"ע

.

ברכת אברהם שבת עז ב דקדוק תושבע'פ.png

וכן מדוייק מלשון הכף החיים (סא, נו) קצת שכתב:

"וגם בזמירות ובתפלה ובכל עת שלומד יתן בדעתו שהאותיות היוצאות מפיו היא בוקעת האויר ועולה למעלה ואם אינו מדקדק בהם להוציאה כתקנם הרי אלו ייצאו חסרים ופגומים ח"ו..."

ואף שנראה שהוא רק מקצר לשון השו"ע ורמ"א שכתבו:

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]

מ"מ 'בכל עת' משמע לרבויי, והו"ל לכתוב 'שקורא' או משהו קרוב.