מה בין "ארון" ל"תיבה"

[אין_חקר]

מהו החילוק בין משמעות המילים "ארון" ו"תיבה" בלשון הקודש?
לא ראיתי שמדברים על זה בספרי השמות הנרדפים הידועים (המלבי"ם ומהרשא"ו וכדו').
ולכאורה הם ממש נרדפים שבמקרא נקרא ארון-העדות בשם ארון אבל בחז"ל מבואר שהיו ג' תיבות. ואולי יש לחלק בין לשון המקרא ללשון חכמים.
עכ"פ בעברית המודרני יש חילוק משמעותי בין ב' המילים.

[חיימקה]

בשורשים לרד"ק שורש "ארן" כתב על הארון "עניינו ידוע והוא כמו תיבה".

[מה שנכון נכון]

תוספות שבת לב:
על שקורין לארון הקדש ארנא - לארון שבבית הכנסת, אף על גב דבכל דוכתי קרי ליה תיבה כדתנן העובר לפני התיבה היורד לפני התיבה (ברכות פ"ה דף לד.) אור"י אשכחן נמי דקרי ליה ארון כדאמר תשעה וארון מצטרפין (שם פ"ז דף מז:).

[עושה חדשות]

ראיתי כעת ביאור מחודש בטעם החומרא לקרות את הארון ארנא:

איי הים.png (139.83 KiB) נצפה 4211 פעמים

[לוצאטי]

ע"פ ממצאים ארכיאולוגיים מתברר שהארון נקבע במקומו בתקופה מאוחרת ביחס, כנראה בזמן האמוראים. קודם לכן היתה תיבה ניידת ובה היו הספרים.
יש בתי כנסת עתיקים שנמצא בהם חדר צדדי קטן, שכנראה הכיל את התיבה עם הספרים - בקרית ספר, ביריחו ובמגדל.

[א' זעירא]

הלשון 'העובר לפני התיבה' מוזכר כבר במשנה. ועם כל הכבוד לממצא הארכיאולוגי, דבריהם אינם עולים בקנה אחד עם המתואר במשנה ובתוספתא.

[לוצאטי]

הלשון 'העובר לפני התיבה' מוזכר כבר במשנה. ועם כל הכבוד לממצא הארכיאולוגי, דבריהם אינם עולים בקנה אחד עם המתואר במשנה ובתוספתא.

הנראה שמר לא הבין או לא קרא מה שכתבתי. אין כל סתירה בין הממצאים למשנה ולתוספתא. אדרבה, הם מסתייעים מן התוספתא מגילה ג כא 'כשמניחין את התיבה פניה כלפי העם ואחריה כלפי קודש', ומבואר שהיתה ניידת. לאחר הנחת התיבה היה הש"צ עובר לפניה.

[א' זעירא]

כן מבואר גם במשנה שהתיבה היתה יכולה להתנייד "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר" (תענית ב, א).
ואם מהמשנה מבואר שתמיד בעת תפילת ציבור היו מוציאים את התיבה ומניחים אותה לפני העם והש"ץ היה עובר לפניה, למה היו צריכים להניחו בחדר צדדי ולטלטלו מדי שחר וערב? למה לא היה אפשר לקבעו במזרח ביהכ"נ במקום לטלטלו תמיד מהכא להתם.
האם הארכיאלוגים מצאו הוכחות מוצקות להסבר שלהם, או שרק מצאו מחסן צדדי בכל ביהכ"נ והניחו מסברא ששם שמו את התישה בין התפילות?

[הרע במיעוטו]

[quote="א' זעירא"]כן מבואר גם במשנה שהתיבה היתה יכולה להתנייד "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר" (תענית ב, א).

וכן בט"ז יו"ד סק"ד רפב באריכות
וכמדומה שתיבה מיועדת להשתמש על גבה שסוגרים המכסה ויושבים על התיבה או תשמיש אחר

[לוצאטי]

כן מבואר גם במשנה שהתיבה היתה יכולה להתנייד "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר" (תענית ב, א).
ואם מהמשנה מבואר שתמיד בעת תפילת ציבור היו מוציאים את התיבה ומניחים אותה לפני העם והש"ץ היה עובר לפניה, למה היו צריכים להניחו בחדר צדדי ולטלטלו מדי שחר וערב? למה לא היה אפשר לקבעו במזרח ביהכ"נ במקום לטלטלו תמיד מהכא להתם.
האם הארכיאלוגים מצאו הוכחות מוצקות להסבר שלהם, או שרק מצאו מחסן צדדי בכל ביהכ"נ והניחו מסברא ששם שמו את התישה בין התפילות?

יפה ראייתך. לענין השאלה, לדעתי היא צריכה להיות הפוכה - מדוע קבעו ארון קודש באופן כ"כ מפואר, בעוד שאינו אלא תיבה לשמירת הספרים.
מצאו חדרים צדדיים בכמה בתיכ"נ, וכיון שהם קטנים מאוד וללא מוצא חיצוני משערים שנועדו לשמירת הספרים. ביריחו גם נמצא בחדרון חלק תחתון ששימש לפי ההשערה כגניזה, מעין הבור שנמצא במצדה.

[ההוא גברא]

בפשטות גם בזמנם היו גנבי ספרי תורה רח"ל, וכמעשה בנרשאה דגנב ספרא וכו', ומנעולי חדרים היו חזקים יותר ממנעולי תבות.