פורום אוצר החכמה

שטייגעניסט כתב:בשבילך.
תבדוק ותראה שאין 'ויאמר' במ"ם סגולה עם אתנחתא, וזאת משום שהם בדר"כ מחוברים להלן, 'ויאמר אליו' וכדו'.
ב'ויאמר' במ"ם פתוחה כמעט תמיד באתנחא, מלבד מקומות שהדבר אינו אפשרי מחמת שיש אתנחא במקום נוסף בפסוק, וכידוע לא שייך שתי אתנחתאות בפסוק אחד. כמובן שהאפשרות שלא תהיה אתנחתא נוספת היא בפסוקים קצרים, ואכן תבדוק [תעשה 'איתור' בפריוקט השו"ת] וכל האתנחא ב'ויאמר' הם בפסוקים קצרים.

שטייגעניסט כתב:ההבדל הוא, ש'ויען אברהם ויאמר' הם שלש תיבות, משא"כ בשאר הדוגמאות יש רק שתי תיבות, ובשביל שיבוא אתנחתא אחרי שתי תיבות צריך שהפסוק יהיה קצר משמעותית.
לידיעתך, 'אורך' מבחינת הטעמים הוא לא רק בתיבות, אלא גם בהבהרות.

שטייגעניסט כתב:ממש לא התכוונתי לפרש לך את כל פרשת וירא, אף לא מקצתה, מיקדת את שאלתך בדוגמאות ספציפיים ועליהן עניתי.
מה שברור, שאם גם לקרוא את המאמר שציינתי לא יהיה לך כוח, אז לא תצא עם שום תשובה מספקת.

שטייגעניסט כתב:מה בדיוק קשה לך, למה אין אתנחתא ב וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ ? איך אפשר לפסק ככה ? 'ויאמר'. אלהים אל אברהם???
וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה - 'ותאמר. הבכירה וכו'
וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֪ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן - 'ותאמר. הבכירה וכו'

כח הטענה כתב:

שטייגעניסט כתב:בשבילך.
תבדוק ותראה שאין 'ויאמר' במ"ם סגולה עם אתנחתא, וזאת משום שהם בדר"כ מחוברים להלן, 'ויאמר אליו' וכדו'.
ב'ויאמר' במ"ם פתוחה כמעט תמיד באתנחא, מלבד מקומות שהדבר אינו אפשרי מחמת שיש אתנחא במקום נוסף בפסוק, וכידוע לא שייך שתי אתנחתאות בפסוק אחד. כמובן שהאפשרות שלא תהיה אתנחתא נוספת היא בפסוקים קצרים, ואכן תבדוק [תעשה 'איתור' בפריוקט השו"ת] וכל האתנחא ב'ויאמר' הם בפסוקים קצרים.

לחלק בין פסוקים קצרים לארוכים גם אני יודע. אבל איך תסביר את החילוק בין פרק י"ח פסוק כ"ו שבו המילים ויאמר ה' במונח זקף קטון לפסוק שאחריו שבו ויען אברהם ויאמר במרכא טיפחא ואתנחתא (מספר המילים בפסוק הראשון 13 ובשני 12), ולעיל באותו הפרק פסוק כ' המילים ויאמר ה' במונח זקף קטון (מספר המילים בפסוק 11). ובפרק כ ט"ו המילים ויאמר אבימלך ג"כ במונח זקף קטון (8 מילים בפסוק)?
וכהנה רבים ע"ז הדרך.

צופר הנעמתי כתב:ההבדל הוא שכאשר המשפט של האומר הוא משפט ארוך המורכב משני חלקים, מעדיפים לשים את הפיסוק העיקרי בתוך המשפט שלו, אבל כאשר המשפט שלו הוא קצר (מבחינת הענין) וכולל רק חלק אחד, הפיסוק העיקרי הוא בין ה"כותרת" של ההמשפט למשפט עצמו.

כח הטענה כתב:למשל, האם תוכל לבאר לי מדוע בפרשת חיי שרה כ"ג ח': "וידבר איתם לאמר. אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר". כל דברי אברהם הם משפט אחד. ובפסוק י"ג: "וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני. נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה". הדברים מחולקים לשני משפטים.

כח הטענה כתב:

כח הטענה כתב:למשל, האם תוכל לבאר לי מדוע בפרשת חיי שרה כ"ג ח': "וידבר איתם לאמר. אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צוחר". כל דברי אברהם הם משפט אחד. ובפסוק י"ג: "וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני. נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה". הדברים מחולקים לשני משפטים.

היום ראיתי שקושייתי היא רק לפירוש הרמב"ן שפירש את המילים אך אם אתה לו שמעני - אם תשמעני. ולפי פירושו באמת צ"ע למה נחלק לשני משפטים.
אך לאונקלוס שתרגם אם את עביד לי טיבו קביל מיני וכן לרש"י שפירש ולואי שתשמעני, אכן יש כאן שני משפטים.